Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 29

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר	1 E GIOBBE riprese il suo ragionamento, e disse:
2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני	2 Oh! fossi io pure come a’ mesi di prima, Come al tempo che Iddio mi guardava!
3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך	3 Quando egli faceva rilucere la sua lampana sopra il mio capo, E quando io camminava al suo lume, per mezzo le tenebre;
4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי	4 Come io era al tempo della mia giovanezza, Mentre il consiglio di Dio governava il mio tabernacolo;
5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי	5 Mentre l’Onnipotente era ancora meco, E i miei famigli mi erano d’intorno;
6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן	6 Mentre io lavava i miei passi nel burro, E le rocce versavano presso di me de’ ruscelli d’olio
7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי	7 Quando io andava fuori alla porta per la città, O mi faceva porre il mio seggio in su la piazza,
8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו	8 I fanciulli, veggendomi, si nascondevano; E i vecchi si levavano, e stavano in piè;
9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם	9 I principali si rattenevano di parlare, E si mettevano la mano in su la bocca;
10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה	10 La voce de’ rettori era celata, E la lor lingua era attaccata al lor palato;
11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני	11 L’orecchio che mi udiva mi celebrava beato; L’occhio che mi vedeva mi rendeva testimonianza;
12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו	12 Perciocchè io liberava il povero che gridava, E l’orfano che non avea chi l’aiutasse.
13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן	13 La benedizione di chi periva veniva sopra me; Ed io faceva cantare il cuor della vedova.
14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי	14 Io mi vestiva di giustizia, ed ella altresì mi rivestiva; La mia dirittura mi era come un ammanto, e come una benda.
15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני	15 Io era occhi al cieco, E piedi allo zoppo.
16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו	16 Io era padre a’ bisognosi, E investigava la causa che mi era sconosciuta.
17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף	17 E rompeva i mascellari al perverso, E gli faceva gittar la preda d’infra i denti
18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים	18 Onde io diceva: Io morrò nel mio nido, E moltiplicherò i miei giorni come la rena.
19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי	19 La mia radice era aperta alle acque, E la rugiada era tutta la notte in su i miei rami.
20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף	20 La mia gloria si rinnovava in me, E il mio arco si rinforzava in mano mia.
21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי	21 Altri mi ascoltava, ed aspettava che io avessi parlato; E taceva al mio consiglio.
22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי	22 Dopo che io avea parlato, niuno replicava; E i miei ragionamenti stillavano sopra loro.
23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש	23 Essi mi aspettavano come la pioggia, Ed aprivano la bocca, come dietro alla pioggia della stagione della ricolta.
24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון	24 Se io rideva verso loro, essi nol credevano, E non facevano scader la chiarezza della mia faccia.
25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם	25 Se mi piaceva d’andar con loro, io sedeva in capo, Ed abitava con loro come un re fra le sue schiere, E come una persona che consola quelli che fanno cordoglio