Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 29

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר	1 Job continuó pronunciando su discurso y dijo:
2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני	2 ¡Quién me hiciera volver a los meses de antaño, aquellos días en que Dios me guardaba,
3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך	3 cuando su lámpara brillaba sobre mi cabeza, y yo a su luz por las tinieblas caminaba;
4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי	4 como era yo en los días de mi otoño, cuando vallaba Dios mi tienda,
5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי	5 cuando Sadday estaba aún conmigo, y en torno mío mis muchachos,
6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן	6 cuando mis pies se bañaban en manteca, y regatos de aceite destilaba la roca!
7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי	7 Si yo salía a la puerta que domina la ciudad y mi asiento en la plaza colocaba,
8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו	8 se retiraban los jóvenes al verme, y los viejos se levantaban y quedaban en pie.
9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם	9 Los notables cortaban sus palabras y ponían la mano en su boca.
10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה	10 La voz de los jefes se ahogaba, su lengua se pegaba al paladar.
11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני	11 Oído que lo oía me llamaba feliz, ojo que lo veía se hacía mi testigo.
12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו	12 Pues yo libraba al pobre que clamaba, y al huérfano que no tenía valedor.
13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן	13 La bendición del moribundo subía hacia mí, el corazón de la viuda yo alegraba.
14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי	14 Me había puesto la justicia, y ella me revestía, como manto y turbante, mi derecho.
15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני	15 Era yo los ojos del ciego y del cojo los pies.
16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו	16 Era el padre de los pobres, la causa del desconocido examinaba.
17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף	17 Quebraba los colmillos del inicuo, de entre sus dientes arrancaba su presa.
18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים	18 Y me decía: «Anciano moriré, como la arena aumentaré mis días.
19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי	19 Mi raíz está franca a las aguas, el rocío se posa de noche en mi ramaje.
20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף	20 Mi gloria será siempre nueva en mí, y en mi mano mi arco renovará su fuerza.
21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי	21 Me escuchaban ellos con expectación, callaban para oír mi consejo.
22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי	22 Después de hablar yo, no replicaban, y sobre ellos mi palabra caía gota a gota.
23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש	23 Me esperaban lo mismo que a la lluvia, abrían su boca como a lluvia tardía.
24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון	24 Si yo les sonreía, no querían creerlo, y la luz de mi rostro no dejaban perderse.
25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם	25 Les indicaba el camino y me ponía al frente, me asentaba como un rey en medio de su tropa, y por doquier les guiaba a mi gusto.