Actes des Apôtres 8

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Saul, lui, approuvait ce meurtre. En ce jour-là, une violente persécution se déchaîna contre l'Eglise deJérusalem. Tous, à l'exception des apôtres, se dispersèrent dans les campagnes de Judée et de Samarie.	1 ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים
2 Cependant des hommes dévots ensevelirent Etienne et firent sur lui de grandes lamentations.	2 וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול
3 Quant à Saul, il ravageait l'Eglise; allant de maison en maison, il en arrachait hommes et femmes etles jetait en prison.	3 ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא
4 Ceux-là donc qui avaient été dispersés s'en allèrent de lieu en lieu en annonçant la parole de la BonneNouvelle.	4 והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר
5 C'est ainsi que Philippe, qui était descendu dans une ville de la Samarie, y proclamait le Christ.	5 ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח
6 Les foules unanimes s'attachaient à ses enseignements, car tous entendaient parler des signes qu'ilopérait, ou les voyaient.	6 ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה
7 De beaucoup de possédés, en effet, les esprits impurs sortaient en poussant de grands cris. Nombre deparalytiques et d'impotents furent également guéris.	7 כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו
8 Et la joie fut vive en cette ville.	8 ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא
9 Or il y avait déjà auparavant dans la ville un homme appelé Simon, qui exerçait la magie et jetait lepeuple de Samarie dans l'émerveillement. Il se disait quelqu'un de grand,	9 ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא
10 et tous, du plus petit au plus grand, s'attachaient à lui. "Cet homme, disait-on, est la Puissance deDieu, celle qu'on appelle la Grande."	10 ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה
11 Ils s'attachaient donc à lui, parce qu'il y avait longtemps qu'il les tenait émerveillés par ses sortilèges.	11 ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים
12 Mais quand ils eurent cru à Philippe qui leur annonçait la Bonne Nouvelle du Royaume de Dieu etdu nom de Jésus Christ, ils se firent baptiser, hommes et femmes.	12 ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים
13 Simon lui-même crut à son tour; ayant reçu le baptême, il ne lâchait plus Philippe, et il était dansl'émerveillement à la vue des signes et des grands miracles qui s'opéraient sous ses yeux.	13 ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם
14 Apprenant que la Samarie avait accueilli la parole de Dieu, les apôtres qui étaient à Jérusalem yenvoyèrent Pierre et Jean.	14 וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן
15 Ceux-ci descendirent donc chez les Samaritains et prièrent pour eux, afin que l'Esprit Saint leur fûtdonné.	15 וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש
16 Car il n'était encore tombé sur aucun d'eux; ils avaient seulement été baptisés au nom du SeigneurJésus.	16 כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע
17 Alors Pierre et Jean se mirent à leur imposer les mains, et ils recevaient l'Esprit Saint.	17 ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש
18 Mais quand Simon vit que l'Esprit Saint était donné par l'imposition des mains des apôtres, il leuroffrit de l'argent.	18 ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף
19 "Donnez-moi, dit-il, ce pouvoir à moi aussi: que celui à qui j'imposerai les mains reçoive l'EspritSaint."	19 ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי
20 Mais Pierre lui répliqua: "Périsse ton argent, et toi avec lui, puisque tu as cru acheter le don de Dieuà prix d'argent!	20 ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים
21 Dans cette affaire il n'y a pour toi ni part ni héritage, car ton coeur n'est pas droit devant Dieu.	21 אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים
22 Repens-toi donc de ton mauvais dessein et prie le Seigneur: peut-être cette pensée de ton coeur tesera-t-elle pardonnée;	22 ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך
23 car tu es, je le vois, dans l'amertume du fiel et les liens de l'iniquité."	23 כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע
24 Simon répondit: "Intercédez vous-mêmes pour moi auprès du Seigneur, afin que rien ne m'arrive dece que vous venez de dire."	24 ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם
25 Pour eux, après avoir rendu témoignage et annoncé la parole du Seigneur, ils retournèrent àJérusalem en évangélisant de nombreux villages samaritains.	25 והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים
26 L'Ange du Seigneur s'adressa à Philippe et lui dit: "Pars et va-t'en, à l'heure de midi, sur la route quidescend de Jérusalem à Gaza; elle est déserte."	26 וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה
27 Il partit donc et s'y rendit. Justement un Ethiopien, un eunuque, haut fonctionnaire de Candace, reined'Ethiopie, et surintendant de tous ses trésors, qui était venu en pèlerinage à Jérusalem,	27 ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות
28 s'en retournait, assis sur son char, en lisant le prophète Isaïe.	28 ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא
29 L'Esprit dit à Philippe: "Avance et rattrape ce char."	29 ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת
30 Philippe y courut, et il entendit que l'eunuque lisait le prophète Isaïe. Il lui demanda: "Comprends-tudonc ce que tu lis" --	30 וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא
31 "Et comment le pourrais-je, dit-il, si personne ne me guide?" Et il invita Philippe à monter et às'asseoir près de lui.	31 ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו
32 Le passage de l'Ecriture qu'il lisait était le suivant: Comme une brebis il a été conduit à la boucherie;comme un agneau muet devant celui qui le tond, ainsi il n'ouvre pas la bouche.	32 וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו
33 Dans son abaissement la justice lui a été déniée. Sa postérité, qui la racontera? Car sa vie estretranchée de la terre.	33 בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו
34 S'adressant à Philippe, l'eunuque lui dit: "Je t'en prie, de qui le prophète dit-il cela? De lui-même oude quelqu'un d'autre?"	34 ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר
35 Philippe prit alors la parole et, partant de ce texte de l'Ecriture, lui annonça la Bonne Nouvelle deJésus.	35 ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע
36 Chemin faisant, ils arrivèrent à un point d'eau, et l'eunuque dit: "Voici de l'eau. Qu'est-ce quiempêche que je sois baptisé?"	36 ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל
	37 ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא
38 Et il fit arrêter le char. Ils descendirent tous deux dans l'eau, Philippe avec l'eunuque, et il le baptisa.	38 ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו
39 Mais, quand ils furent remontés de l'eau, l'Esprit du Seigneur enleva Philippe, et l'eunuque ne le vitplus. Et il poursuivit son chemin tout joyeux.	39 ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח
40 Quant à Philippe, il se trouva à Azot; continuant sa route, il annonçait la Bonne Nouvelle dans toutesles villes qu'il traversait, jusqu'à ce qu'il arrivât à Césarée.	40 ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין