Actes des Apôtres 18

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Après cela, Paul s'éloigna d'Athènes et gagna Corinthe.	1 אַחַר כֵּן סָר פּוֹלוֹס מֵאַתִּינַס וַיָּבֹא אֶל־קוֹרִנְתּוֹס
2 Il y trouva un Juif nommé Aquilas, originaire du Pont, qui venait d'arriver d'Italie avec Priscille, safemme, à la suite d'un édit de Claude qui ordonnait à tous les Juifs de s'éloigner de Rome. Il se lia avec eux,	2 וַיִּמְצָא יְהוּדִי נוֹלָד בְּפוֹנְטוֹס וּשְׁמוֹ עֲקִילַס אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב בָּא מִן־אִיטַלְיָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ פְּרִיסְקִילָה מִפְּנֵי אֲשֶׁר צִוָּה קְלוֹדְיוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים לָסוּר מֵעִיר רוֹמִי
3 et, comme ils étaient du même métier, il demeura chez eux et y travailla. Ils étaient de leur étatfabricants de tentes.	3 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם וַיְהִי בִּהְיֹתָם בְּנֵי אָמָּנוּת אַחַת וַיֵּשֶׁב אִתָּם וַיַּעַשׂ מְלַאכְתּוֹ וְאָמָּנוּתָם עֲשׂוֹת יְרִיעוֹת אֹהָלִים
4 Chaque sabbat, il discourait à la synagogue et s'efforçait de persuader Juifs et Grecs.	4 וַיְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת בְּכָל־שַׁבָּת וְשַׁבָּת וַיּוֹכַח אֶת־הַיְּהוּדִים וְאֶת־הַיְּוָנִים
5 Quand Silas et Timothée furent arrivés de Macédoine, Paul se consacra tout entier à la parole,attestant aux Juifs que Jésus est le Christ.	5 וּכְבוֹא סִילָא וְטִימוֹתִיּוֹס מִמַּקְדּוֹנְיָא הָיָה פוֹלוֹס מִתְאַמֵּץ בָּרוּחַ לְהָעִיד אֶל־הַיְּהוּדִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ
6 Mais devant leur opposition et leurs paroles blasphématoires, il secoua ses vêtements et leur dit:"Que votre sang retombe sur votre tête! Pour moi, je suis pur, et désormais c'est aux païens que j'irai."	6 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְקוֹמְמוּ וְגִדְּפוּ וַיְנַעֵר אֶת־בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דַּמְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם וְאָנֹכִי נָקִי מֵעַתָּה אֵלְכָה־לִּי אֶל־הַגּוֹיִם
7 Alors, se retirant de là, Paul se rendit chez un certain Justus, homme adorant Dieu, dont la maisonétait contiguë à la synagogue.	7 וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל־בֵּית אִישׁ וּשְׁמוֹ יוּסְטוֹס אִישׁ יְרֵא אֱלֹהִים וּבֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֵסֶת
8 Crispus, le chef de synagogue, crut au Seigneur avec tous les siens. Beaucoup de Corinthiens quientendaient Paul embrassaient également la foi et se faisaient baptiser.	8 וּקְרִיסְפּוֹס רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת הֶאֱמִין בָּאָדוֹן הוּא וְכָל־בֵּיתוֹ וְגַם קוֹרִנְתִּים רַבִּים בְּשָׁמְעָם הֶאֱמִינוּ וַיִּטָּבֵלוּ
9 Une nuit, dans une vision, le Seigneur dit à Paul: "Sois sans crainte. Continue de parler, ne te taispas.	9 וּדְבַר הָאָדוֹן הָיָה אֶל־פּוֹלוֹס בַּמַּחֲזֶה בַלַּיְלָה לֵאמֹר אַל־תִּירָא כִּי אִם־דַּבֵּר וְאַל־תֶּחֱשֶׁה
10 Car je suis avec toi, et personne ne mettra sur toi la main pour te faire du mal, parce que j'ai à moiun peuple nombreux dans cette ville."	10 כִּי־עִמְּךָ אָנֹכִי וְאִישׁ אַל־יִגַּע בְּךָ לְהָרַע לָךְ כִּי־גוֹי גָּדוֹל לִי בָּעִיר הַזֹּאת
11 Il séjourna là un an et six mois, enseignant aux gens la parole de Dieu.	11 וַיֵּשֶׁב שָׁם שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וַיְלַמֵּד בָּהֶם אֵת דְּבַר הָאֱלֹהִים
12 Alors que Gallion était proconsul d'Achaïe, les Juifs se soulevèrent d'un commun accord contrePaul et l'amenèrent devant le tribunal	12 וַיְהִי בִּהְיוֹת גַּלִּיּוֹן שַׂר מְדִינַת אֲכַיָּא וַיָּקוּמוּ הַיְּהוּדִים כֻּלָּם יַחְדָּו עַל־פּוֹלוֹס וַיְבִיאֻהוּ אֶל־כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט
13 en disant: "Cet individu cherche à persuader les gens d'adorer Dieu d'une manière contraire à laLoi."	13 וַיֹּאמְרוּ הָאִישׁ הַזֶּה מְפַתֶּה אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהִים בְּלֹא כַתּוֹרָה
14 Paul allait ouvrir la bouche, quand Gallion dit aux Juifs: "S'il était question de quelque délit ouméfait, j'accueillerais, Juifs, votre plainte, comme de raison.	14 וַיְהִי אַךְ־בִּקֵּשׁ פּוֹלוֹס לִפְתֹּחַ אֶת־פִּיו וְגַלִּיּוֹן אָמַר אֶל־הַיְּהוּדִים לֵאמֹר אִם־הָיָה דְבַר־פֶּשַׁע אוֹ־מַעֲשֵׂה נְבָלָה כִּי־עַתָּה נָשָׂאתִי וְשָׁמַעְתִּי אֶתְכֶם הַיְּהוּדִים כַּמִּשְׁפָּט
15 Mais puisqu'il s'agit de contestations sur des mots et des noms et sur votre propre Loi, à vous devoir! Etre juge, moi, en ces matières, je m'y refuse."	15 אֲבָל אִם־הִיא שְׁאֵלָה עַל־מִלִּין וְשֵׁמוֹת וְהַדָּת שֶׁלָּכֶם רְאוּ אַתֶּם וַאֲנִי אֵין רְצוֹנִי לִהְיוֹת שֹׁפֵט עַל־דְּבָרִים כָּאֵלֶּה
16 Et il les renvoya du tribunal.	16 וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מִלִּפְנֵי כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט
17 Tous alors se saisirent de Sosthène, le chef de synagogue, et, devant le tribunal, se mirent à lebattre. Et de tout cela Gallion n'avait cure.	17 וַיֹּאחֲזוּ כָל־הַיְּוָנִים אֶת־סוֹסְתְּנִיס רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת וַיַּכּוּהוּ לִפְנֵי־כִסֵּא הַמִּשְׁפָּט וְגַלִּיּוֹן לֹא־שָׁת לִבּוֹ גַּם־לָזֹאת
18 Paul resta encore un certain temps à Corinthe, puis il prit congé des frères et s'embarqua pour laSyrie. Priscille et Aquila l'accompagnaient. Il s'était fait tondre la tête à Cenchrées, à cause d'un voeu qu'il avaitfait.	18 וּפוֹלוֹס יָשַׁב שָׁם עוֹד יָמִים רַבִּים וַיִּפָּרֵד מִן־הָאַחִים וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה לָלֶכֶת אֶל־סוּרְיָא וְאִתּוֹ פְּרִיסְקִילָה וַעֲקִילַס וַיְגַלַּח אֶת־רֹאשׁוֹ בְּקַנְכְּרַי כִּי נֶדֶר עָלָיו
19 Ils abordèrent à Ephèse, où il se sépara de ses compagnons. Il se rendit à la synagogue et s'yentretint avec les Juifs.	19 וַיָּבֹאוּ אֶל־אֶפְסוֹס וַיַּעֲזֹב אֹתָם שָׁם וְהוּא הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֵסֶת וַיְדַבֵּר עִם־הַיְּהוּדִים
20 Ceux-ci lui demandèrent de prolonger son séjour. Il n'y consentit pas,	20 וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהַאֲרִיךְ יְמֵי שִׁבְתּוֹ אִתָּם וְלֹא אָבָה
21 mais, en prenant congé d'eux, il leur dit: "Je reviendrai chez vous une autre fois, s'il plaît à Dieu."Et il partit d'Ephèse.	21 כִּי אִם־נִפְרַד מֵהֶם בְּאָמְרוֹ מְחֻיָּב אֲנִי לָחֹג אֶת־הֶחָג הַבָּא בִּירוּשָׁלַיִם וְאַחֲרֵי־כֵן אָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אִם־יִרְצֶה יְהוָֹה וַיֵּלֶךְ־לוֹ בָאֳנִיָּה מִן־אֶפְסוֹס
22 Débarqué à Césarée, il monta saluer l'Eglise, puis descendit à Antioche;	22 וַיָּבֹא אֶל־קִסְרִין וַיַּעַל וַיִּשְׁאַל לִשְׁלוֹם הַקְּהִלָּה וַיֵּרֶד אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא
23 après y avoir passé quelque temps, il repartit et parcourut successivement le territoire galate et laPhrygie en affermissant tous les disciples.	23 וַיֵּשֶׁב שָׁם יָמִים אֲחָדִים וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ גָּלַטְיָא וּפְרוּגְיָא וַיְחַזֵּק אֶת־כָּל־הַתַּלְמִידִים
24 Un Juif nommé Apollos, originaire d'Alexandrie, était arrivé à Ephèse. C'était un homme éloquent,versé dans les Ecritures.	24 וְאִישׁ יְהוּדִי בָּא אֶל־אֶפְסוֹס וְעִיר מוֹלַדְתּוֹ אֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא וּשְׁמוֹ אַפּוֹלוֹס אִישׁ דְּבָרִים וְנִמְרָץ בַּכְּתוּבִים
25 Il avait été instruit de la Voie du Seigneur, et, dans la ferveur de son âme, il prêchait et enseignaitavec exactitude ce qui concerne Jésus, bien qu'il connût seulement le baptême de Jean.	25 הוּא הָיָה מְלֻמָּד דֶּרֶךְ הָאָדוֹן וְהוּא מְדַבֵּר כְּחֹם רוּחוֹ וּמְלַמֵּד הֵיטֵב עַל־אֹדוֹת יֵשׁוּעַ וְלֹא יָדַע כִּי אִם־טְבִילַת יוֹחָנָן לְבַדָּהּ
26 Il se mit donc à parler avec assurance dans la synagogue. Priscille et Aquila, qui l'avaient entendu,le prirent avec eux et lui exposèrent plus exactement la Voie.	26 וְהוּא הֵחֵל לִקְרֹא בְּבֵית הַכְּנֵסֶת בְּבִטְחוֹן לֵבָב וַיִּשְׁמְעוּ אֹתוֹ עֲקִילַס וּפְרִיסְקִילָה וַיִּקָּחֻהוּ אֲלֵיהֶם וַיּוֹסִיפוּ לְהַגִּיד לוֹ אֶת־דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים בַּאֵר הֵיטֵב
27 Comme il voulait partir pour l'Achaïe, les frères l'y encouragèrent et écrivirent aux disciples de luifaire bon accueil. Arrivé là, il fut, par l'effet de la grâce, d'un grand secours aux croyants:	27 וַיַּחְפֹּץ לָלֶכֶת לַאֲכַיָּא וַיִּכְתְּבוּ הָאַחִים אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיְעֹרְרוּ אֹתָם לְקַבְּלוֹ וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיַּעֲזֹר הַרְבֵּה אֶת־הַמַּאֲמִינִים עַל־יְדֵי הֶחָסֶד
28 car il réfutait vigoureusement les Juifs en public, démontrant par les Ecritures que Jésus est leChrist.	28 כִּי־בְחָזְקָה הִתְוַכַּח עִם־הַיְּהוּדִים לִפְנֵי כָּל־הָעָם וַיַּרְאֵם מִן־הַמִּקְרָאוֹת כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ