Livre de la Genèse 8

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Alors Dieu se souvint de Noé et de toutes les bêtes sauvages et de tous les bestiaux qui étaient aveclui dans l'arche;Dieu fit passer un vent sur la terre et les eaux désenflèrent.	1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2 Les sources de l'abîme et les écluses du ciel furent fermées;-- la pluie fut retenue de tomber du ciel	2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים
3 et les eaux se retirèrent petit à petit de la terre; -- les eaux baissèrent au bout de 15 0 jours	3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום
4 et, au septième mois, au dix-septième jour du mois, l'arche s'arrêta sur les monts d'Ararat.	4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט
5 Les eaux continuèrent de baisser jusqu'au dixième mois et, au premier du dixième mois, apparurentles sommets des montagnes.	5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
6 Au bout de 40 jours, Noé ouvrit la fenêtre qu'il avait faite à l'arche	6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7 et il lâcha le corbeau, qui alla et vint en attendant que les eaux aient séché sur la terre.	7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ
8 Alors il lâcha d'auprès de lui la colombe pour voir si les eaux avaient diminué à la surface du sol.	8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9 La colombe, ne trouvant pas un endroit où poser ses pattes, revint vers lui dans l'arche, car il y avaitde l'eau sur toute la surface de la terre; il étendit la main, la prit et la fit rentrer auprès de lui dans l'arche.	9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10 Il attendit encore sept autres jours et lâcha de nouveau la colombe hors de l'arche.	10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11 La colombe revint vers lui sur le soir et voici qu'elle avait dans le bec un rameau tout fraisd'olivier! Ainsi Noé connut que les eaux avaient diminué à la surface de la terre.	11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12 Il attendit encore sept autres jours et lâcha la colombe, quine revint plus vers lui.	12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
13 C'est en l'an 60 1 de la vie de Noé, au premier mois, le premier du mois, que les eaux séchèrent surla terre. Noé enleva la couverture de l'arche; il regarda, et voici que la surface du sol était sèche!	13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14 Au second mois, le vingt-septième jour du mois, la terre fut sèche.	14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
15 Alors Dieu parla ainsi à Noé:	15 וידבר אלהים אל נח לאמר
16 "Sors de l'arche, toi et ta femme, tes fils et les femmes de tes fils avec toi.	16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17 Tous les animaux qui sont avec toi, tout ce qui est chair, oiseaux, bestiaux et tout ce qui rampe surla terre, fais-les sortir avec toi: qu'ils pullulent sur la terre, qu'ils soient féconds et multiplient sur la terre."	17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18 Noé sortit avec ses fils, sa femme et les femmes de ses fils;	18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19 et toutes les bêtes sauvages, tous les bestiaux, tous les oiseaux, toutes les bestioles qui rampent surla terre sortirent de l'arche, une espèce après l'autre.	19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה
20 Noé construisit un autel à Yahvé, il prit de tous les animaux purs et de tous les oiseaux purs etoffrit des holocaustes sur l'autel.	20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח
21 Yahvé respira l'agréable odeur et il se dit en lui-même: "Je ne maudirai plus jamais la terre à causede l'homme, parce que les desseins du cœur de l'homme sont mauvais dès son enfance, plus jamais je nefrapperai tous les vivants comme j’ai fait.	21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22 Tant que durera la terre, semailles et moisson, froidure et chaleur, été et hiver, jour et nuit necesseront plus."	22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו