John 6

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 After these things Jesus went over the sea of Galilee, which is that of Tiberias.	1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה
2 And a great multitude followed him, because they saw the miracles which he did on them that were diseased.	2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים
3 Jesus therefore went up into a mountain, and there he sat with his disciples.	3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו
4 Now the pasch, the festival day of the Jews, was near at hand.	4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא
5 When Jesus therefore had lifted up his eyes, and seen that a very great multitude cometh to him, he said to Philip: Whence shall we buy bread, that these may eat?	5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל
6 And this he said to try him; for he himself knew what he would do.	6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה
7 Philip answered him: Two hundred pennyworth of bread is not sufficient for them, that every one may take a little.	7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט
8 One of his disciples, Andrew, the brother of Simon Peter, saith to him:	8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס
9 There is a boy here that hath five barley loaves, and two fishes; but what are these among so many?	9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה
10 Then Jesus said: Make the men sit down. Now there was much grass in the place. The men therefore sat down, in number about five thousand.	10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר
11 And Jesus took the loaves: and when he had given thanks, he distributed to them that were set down. In like manner also of the fishes, as much as they would.	11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם
12 And when they were filled, he said to his disciples: Gather up the fragments that remain, lest they be lost.	12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה
13 They gathered up therefore, and filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which remained over and above to them that had eaten.	13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם
14 Now those men, when they had seen what a miracle Jesus had done, said: This is of a truth the prophet, that is to come into the world.	14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם
15 Jesus therefore, when he knew that they would come to take him by force, and make him king, fled again into the mountain himself alone.	15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו
16 And when evening was come, his disciples went down to the sea.	16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום
17 And when they had gone up into a ship, they went over the sea to Capharnaum; and it was now dark, and Jesus was not come unto them.	17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם
18 And the sea arose, by reason of a great wind that blew.	18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת
19 When they had rowed therefore about five and twenty or thirty furlongs, they see Jesus walking upon the sea, and drawing nigh to the ship, and they were afraid.	19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו
20 But he saith to them: It is I; be not afraid.	20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו
21 They were willing therefore to take him into the ship; and presently the ship was at the land to which they were going.	21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה
22 The next day, the multitude that stood on the other side of the sea, saw that there was no other ship there but one, and that Jesus had not entered into the ship with his disciples, but that his disciples were gone away alone.	22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה
23 But other ships came in from Tiberias; nigh unto the place where they had eaten the bread, the Lord giving thanks.	23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון
24 When therefore the multitude saw that Jesus was not there, nor his disciples, they took shipping, and came to Capharnaum, seeking for Jesus.	24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע
25 And when they had found him on the other side of the sea, they said to him: Rabbi, when camest thou hither?	25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם
26 Jesus answered them, and said: Amen, amen I say to you, you seek me, not because you have seen miracles, but because you did eat of the loaves, and were filled.	26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו
27 Labour not for the meat which perisheth, but for that which endureth unto life everlasting, which the Son of man will give you. For him hath God, the Father, sealed.	27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים
28 They said therefore unto him: What shall we do, that we may work the works of God?	28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים
29 Jesus answered, and said to them: This is the work of God, that you believe in him whom he hath sent.	29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו
30 They said therefore to him: What sign therefore dost thou shew, that we may see, and may believe thee? What dost thou work?	30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל
31 Our fathers did eat manna in the desert, as it is written: He gave them bread from heaven to eat.	31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל
32 Then Jesus said to them: Amen, amen I say to you; Moses gave you not bread from heaven, but my Father giveth you the true bread from heaven.	32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי
33 For the bread of God is that which cometh down from heaven, and giveth life to the world.	33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם
34 They said therefore unto him: Lord, give us always this bread.	34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה
35 And Jesus said to them: I am the bread of life: he that cometh to me shall not hunger: and he that believeth in me shall never thirst.	35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד
36 But I said unto you, that you also have seen me, and you believe not.	36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו
37 All that the Father giveth to me shall come to me; and him that cometh to me, I will not cast out.	37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה
38 Because I came down from heaven, not to do my own will, but the will of him that sent me.	38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי
39 Now this is the will of the Father who sent me: that of all that he hath given me, I should lose nothing; but should raise it up again in the last day.	39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון
40 And this is the will of my Father that sent me: that every one who seeth the Son, and believeth in him, may have life everlasting, and I will raise him up in the last day.	40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
41 The Jews therefore murmured at him, because he had said: I am the living bread which came down from heaven.	41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים
42 And they said: Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? How then saith he, I came down from heaven?	42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי
43 Jesus therefore answered, and said to them: Murmur not among yourselves.	43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו
44 No man can come to me, except the Father, who hath sent me, draw him; and I will raise him up in the last day.	44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון
45 It is written in the prophets: And they shall all be taught of God. Every one that hath heard of the Father, and hath learned, cometh to me.	45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי
46 Not that any man hath seen the Father; but he who is of God, he hath seen the Father.	46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים
47 Amen, amen I say unto you: He that believeth in me, hath everlasting life.	47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים
48 I am the bread of life.	48 אנכי הוא לחם החיים
49 Your fathers did eat manna in the desert, and are dead.	49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו
50 This is the bread which cometh down from heaven; that if any man eat of it, he may not die.	50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות
51 I am the living bread which came down from heaven.	51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם
52 If any man eat of this bread, he shall live for ever; and the bread that I will give, is my flesh, for the life of the world.	52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל
53 The Jews therefore strove among themselves, saying: How can this man give us his flesh to eat?	53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם
54 Then Jesus said to them: Amen, amen I say unto you: Except you eat the flesh of the Son of man, and drink his blood, you shall not have life in you.	54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
55 He that eateth my flesh, and drinketh my blood, hath everlasting life: and I will raise him up in the last day.	55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה
56 For my flesh is meat indeed: and my blood is drink indeed.	56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו
57 He that eateth my flesh, and drinketh my blood, abideth in me, and I in him.	57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי
58 As the living Father hath sent me, and I live by the Father; so he that eateth me, the same also shall live by me.	58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם
59 This is the bread that came down from heaven. Not as your fathers did eat manna, and are dead. He that eateth this bread, shall live for ever.	59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום
60 These things he said, teaching in the synagogue, in Capharnaum.	60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו
61 Many therefore of his disciples, hearing it, said: This saying is hard, and who can hear it?	61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול
62 But Jesus, knowing in himself, that his disciples murmured at this, said to them: Doth this scandalize you?	62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים
63 If then you shall see the Son of man ascend up where he was before?	63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה
64 It is the spirit that quickeneth: the flesh profiteth nothing. The words that I have spoken to you, are spirit and life.	64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו
65 But there are some of you that believe not. For Jesus knew from the beginning, who they were that did not believe, and who he was, that would betray him.	65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי
66 And he said: Therefore did I say to you, that no man can come to me, unless it be given him by my Father.	66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו
67 After this many of his disciples went back; and walked no more with him.	67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני
68 Then Jesus said to the twelve: Will you also go away?	68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך
69 And Simon Peter answered him: Lord, to whom shall we go? thou hast the words of eternal life.	69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי
70 And we have believed and have known, that thou art the Christ, the Son of God.	70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא
71 Jesus answered them: Have not I chosen you twelve; and one of you is a devil?	71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר
72 Now he meant Judas Iscariot, the son of Simon: for this same was about to betray him, whereas he was one of the twelve.