Job 19

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job tomó la palabra y dijo:	1 ויען איוב ויאמר
2 ¿Hasta cuándo afligiréis mi alma y a palabras me acribillaréis?	2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
3 Ya me habéis insultado por diez veces, me habéis zarandeado sin reparo.	3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי
4 Aunque de hecho hubiese errado, en mí solo quedaría mi yerro.	4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
5 Si es que aún queréis triunfar de mí y mi oprobio reprocharme,	5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
6 sabed ya que es Dios quien me hace entuerto, y el que en su red me envuelve.	6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
7 Si grito: ¡Violencia!, no obtengo respuesta; por más que apelo, no hay justicia.	7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
8 El ha vallado mi ruta para que yo no pase, ha cubierto mis senderos de tinieblas.	8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
9 Me ha despojado de mi gloria, ha arrancado la corona de mi frente.	9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
10 Por todas partes me mina y desaparezco, arranca como un árbol mi esperanza.	10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
11 Enciende su ira contra mí, me considera su enemigo.	11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
12 En masa sus huestes han llegado, su marcha de asalto han abierto contra mí, han puesto cerco a mi tienda.	12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
13 A mis hermanos ha alejado de mí, mis conocidos tratan de esquivarme.	13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני
14 Parientes y deudos ya no tengo, los huéspedes de mi casa me olvidaron.	14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני
15 Por un extraño me tienen mis criadas, soy a sus ojos un desconocido.	15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
16 Llamo a mi criado y no responde, aunque le implore con mi propia boca.	16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו
17 Mi aliento repele a mi mujer, fétido soy para los hijos de mi vientre.	17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
18 Hasta los chiquillos me desprecian, si me levanto, me hacen burla.	18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי
19 Tienen horror de mí todos mis íntimos, los que yo más amaba se han vuelto contra mí.	19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי
20 Bajo mi piel mi carne cae podrida, mis huesos se desnudan como dientes.	20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
21 ¡Piedad, piedad de mí, vosotros mis amigos, que es la mano de Dios la que me ha herido!	21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי
22 ¿Por qué os cebáis en mí como hace Dios, y no os sentís ya ahítos de mi carne?	22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו
23 ¡Ojalá se escribieran mis palabras, ojalá en monumento se grabaran,	23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו
24 y con punzón de hierro y buril, para siempre en la roca se esculpieran!	24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון
25 Yo sé que mi Defensor está vivo, y que él, el último, se levantará sobre el polvo.	25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום
26 Tras mi despertar me alzará junto a él, y con mi propia carne veré a Dios.	26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה
27 Yo, sí, yo mismo le veré, mis ojos le mirarán, no ningún otro. ¡Dentro de mí languidecen mis entrañas!	27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי
28 Y si vosotros decís: «¿Cómo atraparle, qué pretexto hallaremos contra él?»,	28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי
29 temed la espada por vosotros mismos, pues la ira se encenderá contra las culpas y sabréis que hay un juicio.	29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין