| 1 Alors le prince des prêtres (lui) dit : Les choses sont-elles ainsi ? | 1 ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו |
| 2 Il répondit : Mes frères et mes pères, écoutez : Le Dieu de gloire apparut à notre père Abraham, lorsqu'il était en Mésopotamie, avant qu'il demeurât à Charan, | 2 ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן |
| 3 et lui dit : Sors de ton pays et de ta parenté, et viens dans la terre que je te montrerai. | 3 ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך |
| 4 Alors il sortit du pays des Chaldéens, et il habita à Charan ; et de là, après que son père fut mort, Dieu le transféra dans ce pays, que vous habitez maintenant ; | 4 ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה |
| 5 et il ne lui donna là aucun héritage, pas même où poser le pied ; mais il lui promit de lui en donner la possession, et à sa postérité après lui, alors qu'il n'avait pas encore de fils. | 5 ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן |
| 6 Et Dieu lui dit que sa postérité demeurerait dans une terre étrangère, et qu'on la réduirait en servitude et qu'on la maltraiterait pendant quatre cents ans. | 6 ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה |
| 7 Mais la nation qui les aura asservis, c'est moi qui la jugerai, dit le Seigneur ; et ils sortiront ensuite et me serviront dans ce lieu-ci. | 7 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה |
| 8 Puis Dieu fit avec lui l'alliance de la circoncision ; et ainsi Abraham engendra Isaac et le circoncit le huitième jour. Isaac engendra Jacob, et Jacob les douze patriarches. | 8 ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות |
| 9 Les patriarches, jaloux de Joseph, le vendirent pour qu'il fût mené en Egypte ; mais Dieu était avec lui, | 9 ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו |
| 10 et il le délivra de toutes ses tribulations ; il lui donna grâce et sagesse devant le pharaon, roi d'Egypte, qui l'établit intendant sur l'Egypte et sur toute sa maison. | 10 ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו |
| 11 Cependant il survint une famine dans toute l'Egypte et en Chanaan, et une grande tribulation ; et nos pères ne trouvaient pas de vivres. | 11 ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל |
| 12 Mais Jacob, ayant appris qu'il y avait du blé en Egypte, y envoya nos pères une première fois ; | 12 וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה |
| 13 et la seconde fois, Joseph fut reconnu par ses frères, et son origine fut révélée au pharaon. | 13 ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה |
| 14 Alors Joseph envoya chercher Jacob son père, et toute sa famille, en tout soixante-quinze personnes. | 14 וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש |
| 15 Et Jacob descendit en Egypte, où il mourut, et nos pères aussi. | 15 וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו |
| 16 Ils furent transportés à Sichem, et déposés dans le sépulcre qu'Abraham avait acheté à prix d'argent des fils d'Hémor, fils de Sichem. | 16 ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם |
| 17 Mais comme le temps de la promesse que Dieu avait faite à Abraham approchait, le peuple s'accrut et se multiplia en Egypte, | 17 ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים |
| 18 jusqu'au temps où s'éleva en Egypte un autre roi, qui n'avait pas connu Joseph. | 18 עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף |
| 19 Ce prince, employant la ruse contre notre nation, affligea nos pères jusqu'à faire exposer leurs enfants, pour qu'ils ne vécussent pas. | 19 וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם |
| 20 En ce temps-là naquit Moïse, qui fut agréable à Dieu. Il fut nourri trois mois dans la maison de son père ; | 20 בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים |
| 21 et, lorsqu'il eut été exposé, la fille du pharaon le recueillit, et le nourrit comme son fils. | 21 וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן |
| 22 Moïse fut instruit dans toute la sagesse des Egyptiens, et il était puissant en paroles et en œuvres. | 22 וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים |
| 23 Mais quand il eut quarante ans accomplis, il lui monta au cœur le désir de visiter ses frères, les enfants d'Israël. | 23 ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל |
| 24 Et ayant vu l'un d'eux qui subissait une injure, il prit sa défense et vengea celui qui souffrait l'injure, en frappant l'Egyptien. | 24 וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי |
| 25 Il pensait que ses frères comprendraient que Dieu leur donnerait le salut par sa main ; mais ils ne le comprirent pas. | 25 ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו |
| 26 Le lendemain, il se montra à quelques-uns qui se querellaient, et il les exhortait à la paix, en disant : Hommes, vous êtes frères ; pourquoi vous nuisez-vous l'un à l'autre ? | 26 ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו |
| 27 Mais celui qui faisait injure à son prochain le repoussa, en disant : Qui t'a établi prince et juge sur nous ? | 27 והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו |
| 28 Est-ce que tu veux me tuer, comme tu as tué hier l'Egyptien ? | 28 הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי |
| 29 Moïse s'enfuit à cette parole, et il demeura comme étranger dans le pays de Madian, où il engendra deux fils. | 29 ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים |
| 30 Quarante ans après, un ange lui apparut dans le désert du Mont Sina, dans la flamme d'un buisson en feu. | 30 ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה |
| 31 Moïse, en le voyant, fut étonné de cette apparition ; et comme il s'approchait pour considérer, la voix du Seigneur se fit entendre à lui, disant : | 31 וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו |
| 32 Je suis le Dieu de tes pères, le Dieu d'Abraham, le Dieu d'Isaac, et le Dieu de Jacob. Et Moïse, tout tremblant, n'osait pas regarder. | 32 אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט |
| 33 Alors le Seigneur lui dit : Ote ta chaussure de tes pieds ; car ce lieu où tu te tiens est une terre sainte. | 33 ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא |
| 34 J'ai vu et considéré l'affliction de mon peuple, qui est en Egypte ; J'ai entendu leur (son) gémissement, et je suis descendu pour les délivrer. Et maintenant viens, et je t'enverrai en Egypte. | 34 ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה |
| 35 Ce Moïse qu'ils avaient renié, en disant : Qui t'a établi prince et juge ? Dieu l'a envoyé comme prince et rédempteur, avec l'aide de l'ange qui lui était apparu dans le buisson. | 35 הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה |
| 36 C'est lui qui les fit sortir, opérant des prodiges et des miracles dans le pays d'Egypte, et dans la mer Rouge, et dans le désert, durant quarante ans. | 36 והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה |
| 37 C'est ce Moïse qui a dit aux enfants d'Israël : Dieu vous suscitera d'entre vos frères un prophète comme moi ; vous l'écouterez. | 37 הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון |
| 38 C'est lui qui était au milieu de l'assemblée au désert, avec l'ange qui lui parlait sur le mont Sina, et avec nos pères ; c'est lui qui a reçu des paroles de vie pour nous les donner. | 38 הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו |
| 39 Nos pères ne voulurent point lui obéir ; mais ils le rejetèrent, et tournèrent leurs cœurs vers l'Egypte, | 39 הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה |
| 40 disant à Aaron : Fais-nous des dieux qui marchent devant nous ; car ce Moïse qui nous a fait sortir du pays d'Egypte, nous ne savons ce qu'il est devenu. | 40 ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו |
| 41 Ils firent un veau d'or en ces jours-là, et ils offrirent un sacrifice à l'idole, et ils se réjouissaient des œuvres de leurs mains. | 41 ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם |
| 42 Alors Dieu se retourna (détourna) et les livra au culte de l'armée du ciel, ainsi qu'il est écrit au livre des prophètes : Est-ce que vous m'avez offert des sacrifices et des victimes durant quarante ans dans le désert, maison d'Israël ? | 42 ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל |
| 43 Vous avez porté le tabernacle de Moloch, et l'astre de votre dieu Remphan, figures que vous avez faites pour les adorer. C'est pourquoi je vous transporterai au-delà de Babylone. | 43 ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל |
| 44 Le tabernacle du témoignage fut avec nos pères dans le désert, comme Dieu le leur avait ordonné, parlant à Moïse pour qu'il le fît selon le modèle qu'il avait vu. | 44 משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה |
| 45 Et nos pères, l'ayant reçu, l'introduisirent avec Josué dans le pays possédé par les nations que Dieu chassa devant nos pères, jusqu'aux jours de David, | 45 ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד |
| 46 qui trouva grâce devant Dieu, et qui demanda de trouver une demeure pour le Dieu de Jacob. | 46 והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב |
| 47 Ce fut Salomon qui lui bâtit une maison (un temple). | 47 ושלמה בנה לו בית |
| 48 Mais le Très-Haut n'habite point dans des édifices (temples) faits de main d'homme, comme dit le prophète : | 48 אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא |
| 49 Le ciel est mon trône, et la terre est l'escabeau de mes pieds. Quelle maison me bâtirez-vous, dit le Seigneur, ou quel est le lieu de mon repos ? | 49 השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי |
| 50 N'est-ce pas ma main qui a fait toutes ces choses ? | 50 הלא את כל אלה ידי עשתה |
| 51 Hommes au cou raide, incirconcis de cœur et d'oreilles, toujours vous résistez à l'Esprit-Saint ; tels ont été vos pères, tels vous êtes. | 51 קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם |
| 52 Lequel des prophètes vos pères n'ont-ils pas persécuté ? Ils ont tué ceux qui prédisaient l'avènement du Juste, que vous venez de trahir et dont vous avez été les meurtriers ; | 52 מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו |
| 53 vous qui avez reçu la loi par le ministère des anges, et qui ne l'avez point gardée. | 53 אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה |
| 54 En entendant ces paroles, ils frémissaient de rage dans leurs cœurs, et ils grinçaient des dents contre lui. | 54 ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם |
| 55 Mais comme il était plein de l'Esprit-Saint, levant les yeux au ciel, il vit la gloire de Dieu, et Jésus qui était debout à la droite de Dieu ; et il dit : Voici que je vois les cieux ouverts, et le Fils de l'homme debout à la droite de Dieu. | 55 והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים |
| 56 Alors, poussant de grands cris, ils se bouchèrent les oreilles, et se précipitèrent tous ensemble sur lui. | 56 ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים |
| 57 Et l'ayant entraîné hors de la ville, ils le lapidaient ; et les témoins déposèrent leurs vêtements aux pieds d'un jeune homme appelé Saul. | 57 ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד |
| 58 Et ils lapidaient Etienne, qui priait et disait : Seigneur Jésus, recevez mon esprit. | 58 וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול |
| 59 Et s'étant mis à genoux, il cria à haute voix : Seigneur, ne leur imputez pas ce péché. Et quand il eut dit cela, il s'endormit dans le Seigneur. Or Saul consentait à sa mort. | 59 ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי |
| 60 Et s'étant mis à genoux, il cria à haute voix: Seigneur, ne leur imputez pas ce péché. Et quand il eut dit cela, il s'endormit dans le Seigneur. Or Saul consentait à sa mort. | 60 ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן |
