| 1 Or quelques-uns venus de Judée, enseignaient ainsi les frères : Si vous n'êtes pas circoncis selon l'usage de Moïse, vous ne pouvez pas être sauvés. | 1 ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון |
| 2 Une contestation très vive s'étant élevée entre Paul et Barnabé et eux, il fut résolu que Paul et Barnabé, et quelques-uns des autres, monteraient auprès des Apôtres et des prêtres à Jérusalem, pour traiter cette question. | 2 ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת |
| 3 Eux donc, après avoir été accompagnés par l'Eglise, traversèrent la Phénicie et la Samarie, racontant la conversion des gentils, et ils causaient une grande joie à tous les frères. | 3 ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה |
| 4 Arrivés à Jérusalem, ils furent reçus par l'Eglise, par les Apôtres et par les anciens, et ils annoncèrent quelles grandes choses Dieu avait faites avec eux. | 4 ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם |
| 5 Mais quelques-uns de la secte des pharisiens, devenus croyants, se levèrent, disant : Il faut circoncire les gentils, et leur ordonner d'observer la loi de Moïse. | 5 ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה |
| 6 Alors les Apôtres et les anciens s'assemblèrent pour examiner cette affaire. | 6 ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה |
| 7 Comme il y avait une grande discussion, Pierre, se levant, leur dit : Mes frères, vous savez que depuis longtemps Dieu m'a choisi parmi nous, afin que les gentils entendissent par ma bouche la parole de l'Evangile, et qu'ils crussent. | 7 ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו |
| 8 Et Dieu, qui connaît les cœurs, leur a rendu témoignage, leur donnant l'Esprit-Saint aussi bien qu'à nous ; | 8 והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו |
| 9 et il n'a pas fait de différence entre nous et eux, purifiant leurs cœurs par la foi. | 9 ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה |
| 10 Maintenant, pourquoi tentez-vous donc Dieu, en voulant imposer sur le cou des disciples un joug que ni nos pères ni nous n'avons pu porter ? | 10 ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת |
| 11 Mais c'est par la grâce du Seigneur Jésus-Christ que nous croyons être sauvés, de même qu'eux. | 11 אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו |
| 12 Alors toute la multitude se tut ; et ils écoutaient Barnabé et Paul, qui racontaient quels grands miracles et prodiges Dieu avait faits par eux parmi les gentils. | 12 ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים |
| 13 Après qu'ils se furent tus, Jacques prit la parole, et dit : Mes frères, écoutez-moi. | 13 ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי |
| 14 Simon a raconté comment Dieu, pour la première fois, a visité les gentils, afin de choisir parmi eux un peuple consacré à son nom. | 14 שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו |
| 15 Et avec cela concordent les paroles des prophètes, ainsi qu'il est écrit : | 15 ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב |
| 16 Après ces choses je reviendrai, et je rebâtirai la tente (le tabernacle) de David, qui est tombée ; je réparerai ses ruines, et je la relèverai ; | 16 אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה |
| 17 afin que le reste des hommes, et toutes les nations sur lesquelles mon nom a été invoqué, cherchent le Seigneur, dit le Seigneur qui fait ces choses. | 17 למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה |
| 18 Le Seigneur connaît son œuvre de toute éternité. | 18 נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו |
| 19 C'est pourquoi je juge qu'il ne faut pas inquiéter ceux d'entre les gentils qui se convertissent à Dieu, | 19 ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים |
| 20 mais leur écrire de s'abstenir des souillures des idoles, de la fornication, des chairs (animaux) étouffées, et du sang. | 20 רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם |
| 21 Car Moïse, depuis les temps anciens, a dans chaque ville des hommes qui le prêchent dans les synagogues, où on le lit tous les jours de sabbat. | 21 כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו |
| 22 Alors il plut aux Apôtres et aux anciens, ainsi qu'à toute l'Eglise, de choisir quelques-uns d'entre eux, et de les envoyer à Antioche, avec Paul et Barnabé : Jude, surnommé Barsabas, et Silas, hommes éminents parmi les frères ; | 22 וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים |
| 23 et ils leur remirent cette lettre : Les Apôtres et les anciens (prêtres), leurs frères, aux frères d'entre les gentils, qui sont à Antioche, en Syrie et en Cilicie, salut. | 23 ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא |
| 24 Comme nous avons appris que quelques-uns, sortant du milieu de nous, sans aucun mandat de notre part, vous ont troublés par leurs discours et ont bouleversé vos âmes, | 24 יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם |
| 25 il nous a plu, après nous être réunis ensemble, de choisir et de vous envoyer des délégués avec nos très chers Barnabé et Paul, | 25 לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס |
| 26 ces hommes qui ont exposé leur vie pour le nom de Notre Seigneur Jésus-Christ. | 26 אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח |
| 27 Nous avons donc envoyé Jude et Silas, qui vous rapporteront de vive voix les mêmes choses. | 27 על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם |
| 28 Car il a semblé bon à l'Esprit-Saint et à nous de ne pas vous imposer d'autre fardeau que ces choses nécessaires : | 28 כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים |
| 29 que vous vous absteniez des viandes sacrifiées aux idoles, du sang, des animaux étouffés, et de la fornication ; en vous gardant de ces choses, vous ferez bien. Adieu. | 29 אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם |
| 30 Ayant donc pris congé, ils descendirent à Antioche, et après avoir assemblé les fidèles, ils leur remirent la lettre. | 30 וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת |
| 31 Après l'avoir lue, ils se réjouirent de cette consolation. | 31 ויקראו אתה וישמחו על הנחמה |
| 32 Jude et Silas, qui étaient eux-mêmes prophètes, consolèrent et fortifièrent les frères par de nombreux discours. | 32 ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום |
| 33 Après qu'ils furent demeurés là quelque temps, ils furent renvoyés en paix par les frères à ceux qui les avaient envoyés. | 33 ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים |
| 34 Cependant Silas jugea à propos de rester là, et Jude s'en alla seul à Jérusalem. | 34 וייטב בעיני סילא לשבת שם |
| 35 Paul et Barnabé demeuraient à Antioche, enseignant et annonçant avec plusieurs autres la parole du Seigneur. | 35 ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם |
| 36 Mais après quelques jours, Paul dit à Barnabé : Retournons visiter les frères par toutes les villes où nous avons prêché la parole du Seigneur, pour voir en quel état ils sont. | 36 ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה |
| 37 Or Barnabé voulait prendre aussi avec lui Jean, surnommé Marc. | 37 ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס |
| 38 Mais Paul lui représentait que celui qui les avait quittés en Pamphylie, et qui ne les avait pas accompagnés à l'ouvrage, ne devait pas être pris avec eux. | 38 אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם |
| 39 Il y eut donc entre eux un dissentiment, de sorte qu'ils se séparèrent l'un de l'autre. Barnabé, ayant pris Marc avec lui, s'embarqua pour la Chypre, | 39 ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס |
| 40 Et Paul, ayant choisi Silas, partit, confié à la grâce de Dieu par les frères. | 40 ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא |
| 41 Il parcourait la Syrie et la Cilicie, fortifiant les églises, et ordonnant d'observer les prescriptions des Apôtres et des anciens. | 41 ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות |
