| 1 L'année de la mort du roi Ozias, je vis le Seigneur assis sur un trône sublime (haut) et élevé, et le bas de ses vêtements remplissait le temple. | 1 בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל |
| 2 Les (Des) séraphins se tenaient au-dessus du trône ; ils avaient chacun six ailes : deux dont ils voilaient leur face, deux dont ils voilaient leurs pieds, et deux dont ils se servaient pour voler. | 2 שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף |
| 3 Ils criaient l'un à l'autre et disaient : Saint, Saint, Saint est le Seigneur, le Dieu des armées ; toute la terre est remplie de sa gloire. | 3 וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו |
| 4 Les linteaux des portes (gonds) furent ébranlés par la voix (des anges) qui retentissait, et la maison fut remplie de fumée. | 4 וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן |
| 5 Alors je dis : Malheur à moi de ce que je me suis tu, car je suis un homme aux lèvres impures (souillées), et j'habite au milieu d'un peuple dont les lèvres sont impures (souillées), et j'ai vu de mes yeux le roi, le Seigneur des armées. (!) | 5 ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני |
| 6 Mais (Et) un des séraphins vola vers moi, tenant dans sa main un charbon ardent (caillou) qu'il avait pris avec des pincettes de dessus l'autel ; | 6 ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח |
| 7 et il (en) toucha ma bouche, et dit : Ceci a touché tes lèvres ; ton iniquité sera enlevée (effacée), et ton péché sera purifié. | 7 ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר |
| 8 Et j'entendis la voix du Seigneur disant : Qui enverrai-je ? et qui ira pour nous ? Je répondis : Me voici ; envoyez-moi. | 8 ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני |
| 9 Et il dit : Va, et dis à ce peuple : Ecoutez ce que je vous dis (Ecoutant, écoutez, note), et ne (le) comprenez pas ; voyez ce que je vous fais voir, et ne le discernez pas. | 9 ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו |
| 10 Aveugle le cœur de ce peuple, et rends ses oreilles dures, et bouche-lui les yeux, de peur qu'il ne voie de ses yeux, et qu'il n'entende de ses oreilles, et qu'il ne comprenne de son cœur, et qu'il ne se convertisse, et que je ne le guérisse. | 10 השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו |
| 11 Et je dis : Jusques à quand, Seigneur ? Et il dit : Jusqu'à ce que les villes soient désolées et sans citoyens, les maisons sans habitant, et que la terre demeure déserte. | 11 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה |
| 12 Le Seigneur éloignera les hommes, et celle qui avait été délaissée au milieu du pays se multipliera. | 12 ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ |
| 13 Et elle sera encore décimée, et elle reviendra au Seigneur, et elle paraîtra dans sa grandeur comme un (le) térébinthe, et comme un (le) chêne qui étend ses rameaux ; la race qui demeurera en elle sera sainte. | 13 ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה |
