| 1 Or (quand) Jéthro, prêtre de Madian et allié (parent) de Moïse, ayant appris tout ce que Dieu avait fait en faveur de Moïse et d'Israël, son peuple, et comment il l'avait fait sortir d'Egypte, | 1 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים |
| 2 prit Séphora, femme de Moïse, qu'il lui avait renvoyée, | 2 ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה |
| 3 et ses deux fils, dont l'un avait été nommé Gersam, son père ayant dit : J'ai été voyageur en une terre étrangère ; | 3 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה |
| 4 et l'autre Eliézer, Moïse ayant dit encore : Le Dieu de mon père a été mon protecteur, et il m'a sauvé de l'épée du (de) Pharaon. | 4 ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה |
| 5 Jéthro, allié (parent) de Moïse, vint donc le trouver avec ses enfants et sa femme, dans le désert où il avait fait camper le peuple, près de la montagne de Dieu. | 5 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים |
| 6 Et il envoya dire à Moïse : C'est (Moi) Jéthro, ton allié (parent), qui vient te trouver avec ta femme et tes deux enfants. | 6 ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה |
| 7 Moïse, étant allé au-devant de son beau-père, se prosterna et le baisa ; et ils se saluèrent en se souhaitant l'un à l'autre toute sorte de bonheur (des paroles de paix). Jéthro entra ensuite dans la tente de Moïse, | 7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה |
| 8 qui raconta à son beau-père toutes les merveilles que le Seigneur avait faites contre (le) Pharaon et contre les Egyptiens en faveur d'Israël, toutes les souffrances qu'il(s) avai(en)t éprouvée(s) en chemin, et la manière dont le Seigneur les avait sauvés. | 8 ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה |
| 9 Jéthro se réjouit beaucoup de toutes les grâces (tous les biens) que le Seigneur avait fait(e)s à Israël et de ce qu'il l'avait tiré de la puissance des Egyptiens ; | 9 ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים |
| 10 et il dit : Béni soit le Seigneur, qui vous a délivrés de la main des Egyptiens et de la main du (de) Pharaon, et qui a sauvé son peuple de la main de l'Egypte. | 10 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים |
| 11 Je reconnais maintenant que le Seigneur est grand au-dessus de tous les dieux, comme il a paru lorsqu'ils se sont élevés si insolemment (en vain) contre son peuple. | 11 עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם |
| 12 Jéthro, allié (parent) de Moïse, offrit donc à Dieu des holocaustes et des hosties, et Aaron et tous les anciens d'Israël vinrent participer au repas avec lui devant le Seigneur. | 12 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים |
| 13 (Or) Le lendemain, Moïse s'assit pour rendre justice au peuple, qui se présentait devant lui depuis le matin jusqu'au soir. | 13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב |
| 14 Et son beau-père, ayant vu tout ce qu'il faisait pour ce peuple, lui dit : D'où vient que tu agisses ainsi à l'égard (Qu'est-ce que tu fais avec) du peuple ? Pourquoi sièges-tu seul, et tout le peuple attend-il ainsi depuis le matin jusqu'au soir ? | 14 וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב |
| 15 Moïse lui répondit : Le peuple vient à moi pour consulter Dieu ; | 15 ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים |
| 16 et lorsqu'il leur arrive quelque différend, ils viennent à moi afin que j'en sois le juge et que je leur fasse connaître les ordonnances (préceptes) et les lois de Dieu. | 16 כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו |
| 17 Tu ne fais pas bien, répondit Jéthro. | 17 ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה |
| 18 Et il y a de l'imprudence à te consumer ainsi par un travail inutile (imprudent labeur), toi et le peuple qui est avec toi. Cette entreprise est au-dessus de tes forces, et tu ne pourras la soutenir seul. | 18 נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך |
| 19 Mais écoute mes paroles et mes conseils, et Dieu sera avec toi. Donne-toi au peuple pour toutes les choses qui regardent Dieu, pour lui rapporter les demandes et les besoins du peuple, | 19 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים |
| 20 et pour apprendre au peuple les ordonnances, la manière d'honorer Dieu, la voie par laquelle ils doivent marcher et ce qu'ils doivent faire. | 20 והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון |
| 21 Mais choisis d'entre tout le peuple des hommes fermes (valeureux) qui craignent Dieu, qui aiment la vérité et qui soient ennemis de l'avarice, et donne la conduite aux uns de mille hommes (tribuns, note), aux autres de cent, aux autres de cinquante, et aux autres de dix. | 21 ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת |
| 22 Qu'ils soient occupés à rendre justice au peuple en tout temps ; mais qu'ils réservent pour toi les plus grandes affaires, et qu'ils jugent seulement les plus petites. Ainsi ce fardeau qui t'accable deviendra plus léger, étant partagé avec d'autres. | 22 ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך |
| 23 Si tu fais ce que je te dis, tu accompliras le commandement de Dieu, (et) tu pourras suffire à exécuter ses ordres, et tout ce peuple retournera chez lui en paix. | 23 אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום |
| 24 Moïse, ayant entendu son beau-père parler de la sorte, fit tout ce qu'il lui avait conseillé. | 24 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר |
| 25 Et ayant choisi d'entre tout le peuple d'Israël des hommes fermes (vaillants), il les établit princes du peuple, (tribuns, chefs) pour commander les uns mille hommes, les autres cent, les autres cinquante, et les autres dix. | 25 ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת |
| 26 Ils jugeaient le peuple en tout temps ; mais ils rapportaient à Moïse toutes les affaires les plus difficiles (graves), jugeant seulement les plus aisées. | 26 ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם |
| 27 Après cela Moïse laissa partir son beau-père, qui s'en retourna dans son pays. | 27 וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו |
