| 1 Ne reprends pas le vieillard, mais exhorte-le comme un père; les jeunes gens, comme des frères; | 1 אַל־תִּגְעַר בְּזָקֵן כִּי אִם־תַּזְהִירֶנּוּ כְּאָב־לָךְ וְאֶת־הַצְּעִירִים כְּאַחִים |
| 2 les femmes âgées, comme des mères; les jeunes, comme des soeurs, en toute chasteté. | 2 אֶת־הַזְּקֵנוֹת כְּאִמּוֹת וְאֶת־הַצְּעִירוֹת כַּאֲחָיוֹת וּבְכָל־טָהֳרָה |
| 3 Honore les veuves qui sont vraiment veuves. 1.Tim 5,4. Si une veuve a des fils ou des petits-fils, qu'elle apprenne avant tout à gouverner sa maison et à rendre la pareille à ses parents; car cela est agréable à Dieu. | 3 כַּבֵּד אֶת־הָאַלְמָנוֹת אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אַלְמָנוֹת הֵנָּה |
| 4 וְכִי־יִהְיוּ לְאַלְמָנָה בָּנִים אוֹ־בְנֵי בָנִים הֵם יִלְמְדוּ לָרִאשׁוֹנָה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם־בֵּיתָם וּלְשַׁלֵּם גְּמוּל לַאֲבוֹתָם כִּי זֶה הוּא טוֹב וְרָצוּי לִפְנֵי הָאֱלֹהִים |
| 5 Mais que celle qui est vraiment veuve et délaissée, espère en Dieu, et persévère nuit et jour dans les supplications et les prières. | 5 אֲבָל הָאַלְמָנָה בֶאֱמֶת אֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה יְחִידָה שָׂמָה אֱלֹהִים מִבְטַחָהּ וּמַתְמֶדֶת בִּתְפִלּוֹת וּבִתְחִנּוֹת לַיְלָה וְיוֹמָם |
| 6 Car celle qui vit dans les délices est morte, quoique vivante. | 6 אַךְ הַמְעֻנָּגָה מֵתָה הִיא בְּחַיֶּיהָ |
| 7 Rappelle-leur également cela, pour qu'elles soient irréprochables. | 7 וְזֹאת תְּצַוֶּה לְמַעַן תִּהְיֶינָה בְּלֹא־דֹפִי |
| 8 Si quelqu'un n'a pas soin des siens et surtout de ceux de sa maison, il a renié la foi, et il est pire qu'un infidèle. | 8 אֲבָל מִי שֶׁלֹּא יְפַרְנֵס אֶת־קְרוֹבָיו וּבְיוֹתֵר אֶת־בְּנֵי בֵיתוֹ כָּפַר בָּאֱמוּנָה וְהוּא גָרוּעַ מֵאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין |
| 9 Qu'une veuve, pour être admise, n'ait pas moins de soixante ans, qu'elle ait été la femme d'un seul mari, | 9 אַלְמָנָה אַל־תִּבָּחֵר זוּלָתִי בַּת־שִׁשִּׁים שָׁנָה וַאֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ אֶחָד |
| 10 qu'on rende témoignage de ses bonnes oeuvres: si elle a élevé des enfants, exercé l'hospitalité, lavé les pieds des saints, secouru les affligés, si elle s'est appliquée à toutes sortes de bonnes oeuvres. | 10 וְיֶשׁ־לָהּ עֵדוּת עַל־מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים שֶׁגִּדְּלָה בָנִים וְהִכְנִיסָה אֹרְחִים וְרָחֲצָה אֶת־רַגְלֵי הַקְּדשִׁים וְתָמְכָה אֶת־הָעֲשׁוּקִים וְרָדְפָה כָּל־מַעֲשֶׂה טוֹב |
| 11 Quant aux jeunes veuves, ne les admets pas; car, lorsque la mollesse de leur vie les a éloignées du Christ, elles veulent se remarier, | 11 אֲבָל הָאַלְמָנוֹת הַצְּעִירוֹת אַל־תְּקַבֵּל כִּי בְּהַטּוֹת יִצְרָן אֶת־לִבָּן מִן־הַמָּשִׁיחַ חשְׁקוֹת הֵן לִהְיוֹת לְאִישׁ |
| 12 s'attirant la condamnation, parce qu'elles ont violé leur première foi. | 12 וְדִינָן עֲלֵיהֶן כִּי בָגְדוּ בֶּאֱמוּנָתָן הָרִאשׁוֹנָה |
| 13 Mais de plus, étant oisives, elles apprennent à courir les maisons; et non seulement elles sont oisives, mais encore bavardes et curieuses, parlant de choses dont on ne doit pas parler. | 13 וְעוֹד בִּהְיוֹתָן עֲצֵלוֹת לָמְדוּ לְשׁוֹטֵט מִבַּיִת לְבַיִת וְלֹא־לְבַד עֲצֵלוֹת כִּי אַף־מְפַטְפְּטוֹת וְרֹדְפוֹת אַחַר חֲדָשׁוֹת וּמְדַבְּרוֹת אֶת־אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן |
| 14 Je veux donc que les jeunes veuves se marient, qu'elles aient des enfants, qu'elles gouvernent leur ménage, et qu'elles ne donnent à aucun adversaire occasion de médire de nous. | 14 עַל־כֵּן רְצוֹנִי כִּי הַצְּעִירוֹת תִּהְיֶינָה לְאִישׁ לָלֶדֶת בָּנִים וּלְהַנְהִיג אֶת־בָּתֵּיהֶן וְלֹא לָתֵת לָאֹיֵב תֹּאֲנָה לְחָרֵף |
| 15 Car déjà quelques-unes se sont détournées pour suivre Satan. | 15 כִּי־יֵשׁ מֵהֶן אֲשֶׁר־כְּבָר סָרוּ אַחֲרֵי הַשָּׂטָן |
| 16 Si quelque fidèle a des veuves dans sa famille, qu'il les assiste, et que l'église n'en soit pas chargée, afin qu'elle puisse suffire à celles qui sont vraiment veuves. | 16 בֶּן־אֱמוּנָה אוֹ בַת־אֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ־לָהֶם אַלְמָנוֹת יַעַזְרוּ אֹתָן וְלֹא תִהְיֶינָה לְמַשָּׂא עַל־הַקָּהָל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַסְפִּיק לָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵנָּה אַלְמָנוֹת בֶּאֱמֶת |
| 17 Que les prêtres qui gouvernent bien soient jugés dignes d'un double honneur, surtout ceux qui se donnent de la peine pour la prédication et l'enseignement. | 17 הַזְּקֵנִים הַמֵּיטִיבִים לְנַהֵל רְאוּיִם הֵם לְמִשְׁנֵה כָבוֹד וּבְיוֹתֵר הָעֲמֵלִים בַּדָּבָר וּבָהוֹרָאָה |
| 18 Car l'Ecriture dit: Tu ne lieras pas la bouche au boeuf qui foule le grain; et: Un ouvrier est digne de son salaire. | 18 כִּי־הַכָּתוּב אֹמֵר לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ וְעוֹד נֶאֱמַר הַפֹּעֵל שֹׁוֶה בִשְׂכָרוֹ |
| 19 Ne reçois pas d'accusation contre un prêtre, si ce n'est sur la déposition de deux ou trois témoins. | 19 אַל־תְּקַבֵּל שִׂטְנָה עַל־הַזָּקֵן בִּלְתִּי אִם־עַל־פִּי שְׁנַיִם אוֹ־שְׁלשָׁה עֵדִים |
| 20 Ceux qui pèchent, reprends-les devant tous, afin que les autres aussi aient de la crainte. | 20 אֶת־הַחֹטְאִים תּוֹכִיחַ בִּפְנֵי כֹל לְמַעַן יִירְאוּ גַּם־הָאֲחֵרִים |
| 21 Je t'adjure devant Dieu, devant le Christ Jésus et les Anges élus, d'observer ces choses sans prévention, et de ne rien faire par esprit de parti. | 21 הִנְנִי מֵעִיד בְּךָ נֶגֶד הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְנֶגֶד בְּחִירֵי הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר־שָׁמוֹר תִּשְׁמֹר אֶת־זֹאת בְּלִי מִשְׁפָּט נִמְהָר וְלֹא־תַעֲשֶׂה דָבָר בְּמַשּׂא פָנִים |
| 22 N'impose les mains à personne avec précipitation, et ne participe point aux péchés d'autrui. Toi-même, conserve-toi chaste. | 22 אַל־תְּהִי נִמְהָר בִּסְמִיכַת יָדֶיךָ עַל־אָדָם וְלֹא תִשְׁתַּתֵּף לְחַטֹּאת אֲחֵרִים שְׁמֹר אֶת־נַפְשְׁךָ בְּטָהֳרָה |
| 23 Ne continue pas à ne boire que de l'eau, mais use d'un peu de vin, à cause de ton estomac et de tes fréquentes maladies. | 23 אַל־תַּרְבֶּה לִשְׁתּוֹת עוֹד מַיִם כִּי אִם־קַח מְעַט־יָיִן בַּעֲבוּר בִּטְנְךָ וַאֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֹת חֹלֶה אָתָּה |
| 24 Il y a des hommes dont les péchés sont manifestes et devancent le jugement; il y en a d'autres qui ne se découvrent qu'après. | 24 יֵשׁ בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר חַטֹּאתֵיהֶם גְּלוּיוֹת וּמַקְדִּימוֹת לַדִּין וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר הֵנָּה הֹלְכוֹת אַחֲרֵיהֶם |
| 25 De même les bonnes oeuvres sont manifestes; et celles qui ne le sont pas encore ne peuvent pas rester cachées. | 25 וְכָכָה גַּם־הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים גְּלוּיִם הֵמָּה וַאֲשֶׁר אֵינָם כֵּן לֹא יוּכְלוּ לְהִסָּתֵר |
