| 1 Job prit la parole et dit: | 1 ויען איוב ויאמר |
| 2 Ecoutez, je vous prie, mes paroles, et changez de sentiment. | 2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם |
| 3 Souffrez que je parle, et ensuite riez, si cela vous plaît, de mes discours. | 3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג |
| 4 Est-ce avec un homme que je dispute? N'est-ce pas à bon droit que je m'attriste? | 4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי |
| 5 Jetez les yeux sur moi, et soyez frappés d'étonnement, et mettez le doigt sur votre bouche. | 5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה |
| 6 Et moi, quand je m'en souviens, j'en suis épouvanté et j'en tremble de tout mon corps. | 6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות |
| 7 Pourquoi donc les impies vivent-ils? Pourquoi sont-ils si élevés et rendus puissants par les richesses? | 7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל |
| 8 Leur race se perpétue devant eux; la foule de leurs proches et de leurs petits enfants est en leur présence. | 8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם |
| 9 Leurs maisons jouissent d'une profonde paix, et la verge de Dieu ne les touche point. | 9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם |
| 10 Leur vache conçoit et conserve son fruit, leur génisse met bas et n'avorte point. | 10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל |
| 11 Leurs enfants sortent comme des troupeaux, leurs nouveau-nés bondissent en se jouant. | 11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון |
| 12 Ils tiennent le tambourin et la harpe, et ils se réjouissent au son de la flûte de Pan. | 12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב |
| 13 Ils passent leurs jours dans le bonheur, et soudain ils descendent dans le tombeau. | 13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו |
| 14 Ils ont dit à Dieu : Retirez-vous de nous, nous ne voulons point connaître Vos voies. | 14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו |
| 15 Qu'est le Tout-Puissant pour que nous Le servions? Et quel intérêt avons-nous à Le prier? | 15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו |
| 16 Mais puisque leurs biens ne sont pas en leur pouvoir, loin de moi le conseil des impies! | 16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני |
| 17 Combien de fois voit-on s'éteindre la lumière des impies, et un déluge de maux leur survenir, et Dieu leur partager les douleurs dans Sa colère! | 17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו |
| 18 Ils sont comme la paille en face du vent, et comme la poussière que disperse un tourbillon. | 18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה |
| 19 Dieu réserve à leurs fils la peine du père, Dieu le frappera lui-même, et alors il comprendra. | 19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע |
| 20 Il verra de ses yeux sa propre ruine, et il boira de la fureur du Tout-Puissant. | 20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה |
| 21 Car que lui importe ce que deviendra sa maison après lui, quand même Dieu lui retrancherait la moitié de ses années? | 21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו |
| 22 Qui entreprendra d'enseigner la science à Dieu, Lui qui juge les grands? | 22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט |
| 23 L'un meurt robuste et sain, riche et heureux; | 23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו |
| 24 ses entrailles sont chargées de graisse, et ses os arrosés de moelle. | 24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה |
| 25 L'autre meurt dans l'amertume de son âme, sans aucun bien; | 25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה |
| 26 et néanmoins ils dorment tous deux dans la poussière, et les vers les recouvrent tous deux. | 26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם |
| 27 Je connais bien vos pensées, et vos jugements injustes contre moi. | 27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו |
| 28 Car vous dites : Où est la maison du prince, et où sont les tentes des impies? | 28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים |
| 29 Interrogez quelqu'un des voyageurs, et vous verrez qu'il connaît cette même vérité: | 29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו |
| 30 que le méchant est réservé pour le jour de la ruine, et qu'il sera conduit au jour de la fureur. | 30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו |
| 31 Qui le reprendra, en sa présence, de ses voies? et qui lui rendra ce qu'il a fait? | 31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו |
| 32 Il sera porté lui-même au tombeau, et il veillera parmi la foule des morts. | 32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד |
| 33 Sa présence a été agréable aux sables du Cocyte; il y entraînera tous les hommes après lui, et une foule innombrable l'a précédé. | 33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר |
| 34 Pourquoi donc me donnez-vous une vaine consolation, puisque j'ai montré que votre réponse est contraire à la vérité? | 34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל |
