Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 1

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו	1 Poiché molti hanno cercato di raccontare con ordine gli avvenimenti che si sono compiuti in mezzo a noi,
2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר	2 come ce li hanno trasmessi coloro che ne furono testimoni oculari fin da principio e divennero ministri della Parola,
3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר	3 così anch’io ho deciso di fare ricerche accurate su ogni circostanza, fin dagli inizi, e di scriverne un resoconto ordinato per te, illustre Teòfilo,
4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם	4 in modo che tu possa renderti conto della solidità degli insegnamenti che hai ricevuto.
5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע	5 Al tempo di Erode, re della Giudea, vi era un sacerdote di nome Zaccaria, della classe di Abia, che aveva in moglie una discendente di Aronne, di nome Elisabetta.
6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו	6 Ambedue erano giusti davanti a Dio e osservavano irreprensibili tutte le leggi e le prescrizioni del Signore.
7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים	7 Essi non avevano figli, perché Elisabetta era sterile e tutti e due erano avanti negli anni.
8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו	8 Avvenne che, mentre Zaccaria svolgeva le sue funzioni sacerdotali davanti al Signore durante il turno della sua classe,
9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה	9 gli toccò in sorte, secondo l’usanza del servizio sacerdotale, di entrare nel tempio del Signore per fare l’offerta dell’incenso.
10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת	10 Fuori, tutta l’assemblea del popolo stava pregando nell’ora dell’incenso.
11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת	11 Apparve a lui un angelo del Signore, ritto alla destra dell’altare dell’incenso.
12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו	12 Quando lo vide, Zaccaria si turbò e fu preso da timore.
13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן	13 Ma l’angelo gli disse: «Non temere, Zaccaria, la tua preghiera è stata esaudita e tua moglie Elisabetta ti darà un figlio, e tu lo chiamerai Giovanni.
14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו	14 Avrai gioia ed esultanza, e molti si rallegreranno della sua nascita,
15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו	15 perché egli sarà grande davanti al Signore; non berrà vino né bevande inebrianti, sarà colmato di Spirito Santo fin dal seno di sua madre
16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם	16 e ricondurrà molti figli d’Israele al Signore loro Dio.
17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן	17 Egli camminerà innanzi a lui con lo spirito e la potenza di Elia, per ricondurre i cuori dei padri verso i figli e i ribelli alla saggezza dei giusti e preparare al Signore un popolo ben disposto».
18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים	18 Zaccaria disse all’angelo: «Come potrò mai conoscere questo? Io sono vecchio e mia moglie è avanti negli anni».
19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת	19 L’angelo gli rispose: «Io sono Gabriele, che sto dinanzi a Dio e sono stato mandato a parlarti e a portarti questo lieto annuncio.
20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם	20 Ed ecco, tu sarai muto e non potrai parlare fino al giorno in cui queste cose avverranno, perché non hai creduto alle mie parole, che si compiranno a loro tempo».
21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל	21 Intanto il popolo stava in attesa di Zaccaria e si meravigliava per il suo indugiare nel tempio.
22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם	22 Quando poi uscì e non poteva parlare loro, capirono che nel tempio aveva avuto una visione. Faceva loro dei cenni e restava muto.
23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו	23 Compiuti i giorni del suo servizio, tornò a casa.
24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר	24 Dopo quei giorni Elisabetta, sua moglie, concepì e si tenne nascosta per cinque mesi e diceva:
25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם	25 «Ecco che cosa ha fatto per me il Signore, nei giorni in cui si è degnato di togliere la mia vergogna fra gli uomini».
26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת	26 Al sesto mese, l’angelo Gabriele fu mandato da Dio in una città della Galilea, chiamata Nàzaret,
27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים	27 a una vergine, promessa sposa di un uomo della casa di Davide, di nome Giuseppe. La vergine si chiamava Maria.
28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים	28 Entrando da lei, disse: «Rallégrati, piena di grazia: il Signore è con te».
29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת	29 A queste parole ella fu molto turbata e si domandava che senso avesse un saluto come questo.
30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים	30 L’angelo le disse: «Non temere, Maria, perché hai trovato grazia presso Dio.
31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע	31 Ed ecco, concepirai un figlio, lo darai alla luce e lo chiamerai Gesù.
32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו	32 Sarà grande e verrà chiamato Figlio dell’Altissimo; il Signore Dio gli darà il trono di Davide suo padre
33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ	33 e regnerà per sempre sulla casa di Giacobbe e il suo regno non avrà fine».
34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש	34 Allora Maria disse all’angelo: «Come avverrà questo, poiché non conosco uomo?».
35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים	35 Le rispose l’angelo: «Lo Spirito Santo scenderà su di te e la potenza dell’Altissimo ti coprirà con la sua ombra. Perciò colui che nascerà sarà santo e sarà chiamato Figlio di Dio.
36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי	36 Ed ecco, Elisabetta, tua parente, nella sua vecchiaia ha concepito anch’essa un figlio e questo è il sesto mese per lei, che era detta sterile:
37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר	37 nulla è impossibile a Dio».
38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך	38 Allora Maria disse: «Ecco la serva del Signore: avvenga per me secondo la tua parola». E l’angelo si allontanò da lei.
39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה	39 In quei giorni Maria si alzò e andò in fretta verso la regione montuosa, in una città di Giuda.
40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע	40 Entrata nella casa di Zaccaria, salutò Elisabetta.
41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש	41 Appena Elisabetta ebbe udito il saluto di Maria, il bambino sussultò nel suo grembo. Elisabetta fu colmata di Spirito Santo
42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך	42 ed esclamò a gran voce: «Benedetta tu fra le donne e benedetto il frutto del tuo grembo!
43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי	43 A che cosa devo che la madre del mio Signore venga da me?
44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי	44 Ecco, appena il tuo saluto è giunto ai miei orecchi, il bambino ha sussultato di gioia nel mio grembo.
45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה	45 E beata colei che ha creduto nell’adempimento di ciò che il Signore le ha detto».
46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה	46 Allora Maria disse: «L’anima mia magnifica il Signore
47 ותגל רוחי באלהי ישעי	47 e il mio spirito esulta in Dio, mio salvatore,
48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו	48 perché ha guardato l’umiltà della sua serva. D’ora in poi tutte le generazioni mi chiameranno beata.
49 ]94-84[	49 Grandi cose ha fatto per me l’Onnipotente e Santo è il suo nome;
50 וחסדו לדור דורים על יראיו	50 di generazione in generazione la sua misericordia per quelli che lo temono.
51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם	51 Ha spiegato la potenza del suo braccio, ha disperso i superbi nei pensieri del loro cuore;
52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים	52 ha rovesciato i potenti dai troni, ha innalzato gli umili;
53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם	53 ha ricolmato di beni gli affamati, ha rimandato i ricchi a mani vuote.
54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו	54 Ha soccorso Israele, suo servo, ricordandosi della sua misericordia,
55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם	55 come aveva detto ai nostri padri, per Abramo e la sua discendenza, per sempre».
56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה	56 Maria rimase con lei circa tre mesi, poi tornò a casa sua.
57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן	57 Per Elisabetta intanto si compì il tempo del parto e diede alla luce un figlio.
58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה	58 I vicini e i parenti udirono che il Signore aveva manifestato in lei la sua grande misericordia, e si rallegravano con lei.
59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו	59 Otto giorni dopo vennero per circoncidere il bambino e volevano chiamarlo con il nome di suo padre, Zaccaria.
60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא	60 Ma sua madre intervenne: «No, si chiamerà Giovanni».
61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה	61 Le dissero: «Non c’è nessuno della tua parentela che si chiami con questo nome».
62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו	62 Allora domandavano con cenni a suo padre come voleva che si chiamasse.
63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם	63 Egli chiese una tavoletta e scrisse: «Giovanni è il suo nome». Tutti furono meravigliati.
64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים	64 All’istante gli si aprì la bocca e gli si sciolse la lingua, e parlava benedicendo Dio.
65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה	65 Tutti i loro vicini furono presi da timore, e per tutta la regione montuosa della Giudea si discorreva di tutte queste cose.
66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו	66 Tutti coloro che le udivano, le custodivano in cuor loro, dicendo: «Che sarà mai questo bambino?». E davvero la mano del Signore era con lui.
67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר	67 Zaccaria, suo padre, fu colmato di Spirito Santo e profetò dicendo:
68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות	68 «Benedetto il Signore, Dio d’Israele, perché ha visitato e redento il suo popolo,
69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו	69 e ha suscitato per noi un Salvatore potente nella casa di Davide, suo servo,
70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם	70 come aveva detto per bocca dei suoi santi profeti d’un tempo:
71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו	71 salvezza dai nostri nemici, e dalle mani di quanti ci odiano.
72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו	72 Così egli ha concesso misericordia ai nostri padri e si è ricordato della sua santa alleanza,
73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו	73 del giuramento fatto ad Abramo, nostro padre, di concederci,
74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד	74 liberati dalle mani dei nemici, di servirlo senza timore,
75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו	75 in santità e giustizia al suo cospetto, per tutti i nostri giorni.
76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו	76 E tu, bambino, sarai chiamato profeta dell’Altissimo perché andrai innanzi al Signore a preparargli le strade,
77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם	77 per dare al suo popolo la conoscenza della salvezza nella remissione dei suoi peccati.
78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום	78 Grazie alla tenerezza e misericordia del nostro Dio, ci visiterà un sole che sorge dall’alto,
79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום	79 per risplendere su quelli che stanno nelle tenebre e nell’ombra di morte, e dirigere i nostri passi sulla via della pace».
80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל	80 Il bambino cresceva e si fortificava nello spirito. Visse in regioni deserte fino al giorno della sua manifestazione a Israele.