| 1 Levanté los ojos y vi cuatro cuernos. | 1 וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנֹות |
| 2 Pregunté al mensajero que me hablaba: —¿Qué son esos cuernos? Me respondió: —Son los cuernos que han dispersado a Judá, Israel y Jerusalén. | 2 וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָם ׃ ס |
| 3 El Señor me mostró cuatro herreros. | 3 וַיַּרְאֵנִי יְהוָה אַרְבָּעָה חָרָשִׁים |
| 4 Pregunté: —¿Qué andan haciendo esos herreros? Me respondió: —Son los cuernos que dispersaron a Judá hasta que nadie pudo levantar cabeza. Pero vinieron los herreros para espantarlos y expulsar los cuernos de los pueblos que habían alzado su poder contra la tierra de Judá para dispersarlo. | 4 וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשֹׂות וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנֹות אֲשֶׁר־זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה כְּפִי־אִישׁ לֹא־נָשָׂא רֹאשֹׁו וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדֹּות אֶת־קַרְנֹות הַגֹּויִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרֹותָהּ׃ ס |
| 5 Levanté los ojos y vi un hombre que tenía en su mano un cordón de medir. | 5 וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה־אִישׁ וּבְיָדֹו חֶבֶל מִדָּה |
| 6 Le pregunté: —¿Adónde vas? Me respondió: —A medir Jerusalén para ver cuál es su anchura y cuál su longitud. | 6 וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם לִרְאֹות כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ |
| 7 El mensajero que me hablaba salió y vino otro mensajero a su encuentro. | 7 וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתֹו |
| 8 Me dijo: Vete corriendo y dile al oficial aquel: «Jerusalén será una ciudad abierta a causa de los muchos hombres y animales que habrá en ella; | 8 וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזֹות תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתֹוכָהּ |
| 9 yo le serviré de muralla de fuego alrededor y en ella seré su gloria». | 9 וַאֲנִי אֶהְיֶה־לָּהּ נְאֻם־יְהוָה חֹומַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבֹוד אֶהְיֶה בְתֹוכָהּ׃ פ |
| 10 ¡Ay, ay! Escapad del país del norte | —oráculo del Señor—, | pues os dispersé a los cuatro vientos del cielo | —oráculo del Señor—. | 10 הֹוי הֹוי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפֹון נְאֻם־יְהוָה כִּי כְּאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם־יְהוָה |
| 11 ¡Ay! Escapa, Sión, | tú que habitas en Babilonia. | 11 הֹוי צִיֹּון הִמָּלְטִי יֹושֶׁבֶת בַּת־בָּבֶל׃ ס |
| 12 Pues esto dice el Señor del universo, | cuya Gloria me ha enviado a los pueblos | que os han expoliado: | «El que os toca a vosotros, | toca a la niña de mis ojos». | 12 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אַחַר כָּבֹוד שְׁלָחַנִי אֶל־הַגֹּויִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינֹו |
| 13 Ahí voy con el puño en alto; | sus servidores tendrán botín; | y así reconocerán | que el Señor me ha enviado. | 13 כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחָנִי׃ ס |
| 14 Alégrate y goza, Sión, | pues voy a habitar en medio de ti | —oráculo del Señor—. | 14 רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיֹּון כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ נְאֻם־יְהוָה |
| 15 Aquel día se asociarán al Señor | pueblos sin número; | ellos serán mi pueblo, | y habitaré en medio de ti. | Entonces reconocerás | que el Señor del universo | me ha enviado a ti. | 15 וְנִלְווּ גֹויִם רַבִּים אֶל־יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־יְהוָה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ |
| 16 Judá será la herencia del Señor, | su lote en la tierra santa, | y volverá a elegir a Jerusalén. | 16 וְנָחַל יְהוָה אֶת־יְהוּדָה חֶלְקֹו עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עֹוד בִּירוּשָׁלִָם |
| 17 ¡Silencio todo el mundo | ante el Señor que se levanta | de su morada santa! | 17 הַס כָּל־בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהוָה כִּי נֵעֹור מִמְּעֹון קָדְשֹׁו׃ ס |
| 18 וְיָדַעְתָּ הָרָאוּי וּבִהְיוֹתְךָ מְלֻמָּד בַּתּוֹרָה תָּבִין בֵּין־טוֹב לָרָע |
| 19 וּבָטַחְתָּ בְנַפְשְׁךָ לִהְיוֹת מוֹלִיךְ הַעִוְרִים וְאוֹר לַהֹלְכִים בַּחשֶׁךְ |
| 20 מְיַסֵּר לְחַסְרֵי לֵב וּמוֹרֵה הַפְּתָאִים וְיֵשׁ לְךָ מַרְאֶה הַדַּעַת וְהָאֱמֶת בַּתּוֹרָה |
| 21 וְאַתָּה אֲשֶׁר תּוֹרֶה אֲחֵרִים אֶת־נַפְשְׁךָ לֹא תוֹרֶה אָמַרְתָּ לֹא תִגְנֹב וְהִנְּךָ גֹנֵב |
| 22 אָמַרְתָּ לֹא תִנְאָף וְאַתָּה נֹאֵף תְּשַׁקֵּץ אֶת־הָאֱלִילִים וְאַתָּה גֹּזֵל אֶת־הַקֹּדֶשׁ |
| 23 תִּתְהַלֵּל בַּתּוֹרָה וַתְּנַבֵּל אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעָבְרְךָ אֶת־הַתּוֹרָה |
| 24 כִּי שֵׁם הָאֱלֹהִים בִּגְלַלְכֶם מְחֻלָּל בַּגּוֹיִם כַּאֲשֶׁר כָּתוּב |
| 25 הֵן הַמִּילָה מוֹעִילָה אִם־תִּשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲבָל אִם־עֹבֵר אַתָּה אֶת־הַתּוֹרָה אָז מִילָתְךָ הָיְתָה־לְּךָ לְעָרְלָה |
| 26 לָכֵן אִם־יִשְׁמֹר הֶעָרֵל אֶת־מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה הֲלֹא תֵחָשֵׁב־לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה |
| 27 וְהֶעָרֵל מִלֵּדָה הַמְקַיֵּם אֶת־הַתּוֹרָה הֲלֹא הוּא יָדִין אֹתְךָ אֲשֶׁר־יֵשׁ לְךָ הַכְּתָב וְהַמִּילָה וְעָבַרְתָּ אֶת־הַתּוֹרָה |
| 28 כִּי לֹא־הַנִּרְאֶה מִחוּץ הוּא הַיְּהוּדִי וְלֹא־הַנִּרְאָה מִחוּץ בַּבָּשָׂר הִיא הַמִּילָה |
| 29 כִּי אִם־אֲשֶׁר בִּפְנִים הוּא יְהוּדִי וּמִילָה הִיא אֲשֶׁר בַּלֵּב כְּפִי הָרוּחַ וְלֹא כְּפִי הַכְּתָב אֲשֶׁר־לֹא מִבְּנֵי אָדָם תְּהִלָּתוֹ כִּי אִם־מֵאֵת הָאֱלֹהִים |
