| 1 He aquí sobre los montes | los pies del mensajero | que proclama la paz. | Celebra tus fiestas, Judá, | cumple tus votos, | que no pasará más por ti el perverso; | se acabó la destrucción. | 1 הִנֵּה עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לעבור לַעֲבׇר־בָּךְ בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָֽת׃ |
| 2 Ha subido contra ti el que dispersa: | vigila el fortín, otea el camino | templa tu cuerpo, ármate de brío. | 2 וַיֵּאָסְפוּ רַבִּים מְהֵרָה עַד־אֶפֶס מָקוֹם לַעֲמֹד אַף־מִחוּץ לַפָּתַח וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר |
| 3 Pues restaura el Señor | la dignidad de Jacob y de Israel: | los desoladores los habían asolado | habían destrozado sus sarmientos. | 3 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים נֹשְׂאִים אִישׁ נְכֵה אֵבָרִים וַיִּשָּׂאֻהוּ בְּאַרְבָּעָה |
| 4 Sus guerreros con escudos escarlata; | sus soldados, carmesí. | Los carros, a punto, flamean, | se agitan las lanzas. | 4 וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו מִפְּנֵי הָעָם וַיָּסִירוּ אֶת־הַגָּג בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם וַיַּחְתְּרוּ חֲתִירָה וַיּוֹרִידוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר שָׁכַב עָלָיו נְכֵה הָאֵבָרִים |
| 5 Enloquecen, se lanzan los carros | por calles y callejas. | Parecen rayos, | relámpagos de un lado para otro. | 5 וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֶת־אֱמוּנָתָם וַיֹּאמֶר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים בְּנִי נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ |
| 6 Apela a sus valientes, | tropiezan en su marcha, | corren a las murallas, | presto está el escudo. | 6 וַיִּהְיוּ מִן־הַסּוֹפְרִים יוֹשְׁבִים שָׁם וְחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם לֵאמֹר |
| 7 Se abren las puertas de los ríos, | el palacio es un caos. | 7 שַׁעֲרֵי הַנְּהָרֹות נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמֹוג |
| 8 Él de pie, y a ella, a descubierto, | se la llevan con sus siervas, | gimiendo como palomas, | golpeándose el pecho. | 8 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ בְּרוּחוֹ כִּי־כָכָה חָשְׁבוּ בִלְבָבָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ תַּחְשְׁבוּ כָאֵלֶּה בִּלְבַבְכֶם |
| 9 Nínive, alberca de aguas que se escapan: | ¡Deteneos, deteneos! | Pero no hay quien se vuelva. | 9 וְנִינְוֵה כִבְרֵכַת־מַיִם מִימֵי הִיא וְהֵמָּה נָסִים עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה |
| 10 Saquead plata, saquead oro, | el depósito no tiene fin, | montones de objetos preciosos. | 10 בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּֽה׃ |
| 11 Vacío, desolación, destrucción; | el corazón desfallece, | las rodillas flaquean, | deslomados, palidecen. | 11 בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכׇל־מׇתְנַיִם וּפְנֵי כֻלָּם קִבְּצוּ פָארֽוּר׃ |
| 12 ¿Dónde está la guarida de leones, | comedero de los cachorros? | Cuando el león se iba por comida, | allá quedaba su pequeño | sin que nadie lo molestase. | 12 אַיֵּה מְעוֹן אֲרָיוֹת וּמִרְעֶה הוּא לַכְּפִרִים אֲשֶׁר הָלַךְ אַרְיֵה לָבִיא שָׁם גּוּר אַרְיֵה וְאֵין מַחֲרִֽיד׃ |
| 13 El león que despedazaba para sus cachorros | y estrangulaba para sus leonas, | que llenaba de trozos su cubil, | su escondrijo de despojos. | 13 אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא־טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָֽה׃ |
| 14 Aquí me tienes, voy a por ti | —oráculo del Señor del universo—. | Convertiré en humo tus hordas, | la espada devorará tus cachorros; | arrancaré de la tierra tu presa, | ya no se oirá la voz de tus pregoneros. | 14 הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ וְלֹא־יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל מַלְאָכֵֽכֵה׃ |
| 15 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב בְּבֵיתוֹ וַיַּסֵּבּוּ מוֹכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים עִם־יֵשׁוּעַ וְעִם־תַּלְמִידָיו כִּי רַבִּים הָיוּ הַהֹלְכִים אַחֲרָיו |
| 16 וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָאוּ אוֹתוֹ אֹכֵל עִם־הַמּוֹכְסִים וְהַחַטָּאִים וַיֹּאמְרוּ אֶל־תַּלְמִידָיו לָמָּה־זֶּה עִם־הַחַטָּאִים וְהַמּוֹכְסִים אֹכֵל רַבְּכֶם |
| 17 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הַחֲזָקִים אֵינָם צְרִיכִים לְרֹפֵא כִּי אִם־הַחוֹלִים לֹא בָאתִי לִקְרֹא הַצַּדִּיקִים כִּי אִם־הַחַטָּאִים לִתְשׁוּבָה |
| 18 וְתַלְמִידֵי יוֹחָנָן וְהַפְּרוּשִׁים הָיוּ צָמִים וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים צָמִים וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים |
| 19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם כָּל־יְמֵי הֱיוֹת הֶחָתָן עִמָּהֶם לֹא יוּכְלוּ לָצוּם |
| 20 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן וְאָז יָצוּמוּ בַּיָּמִים הָהֵם |
| 21 אֵין־תֹּפֵר טְלַאי חָדָשׁ עַל־שִׂמְלָה בָלָה כִּי אָז יִנָּתֵק הַטְּלַאי הֶחָדָשׁ מִן־הַשִּׂמְלָה וְתֵרֹעַ הַקְּרִיעָה |
| 22 וְאֵין נֹתֵן יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים כִּי אָז יְבַקַּע הַיַּיִן אֶת־הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ אֲבָל בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים יִנָּתֵן הַיַּיִן הֶחָדָשׁ |
| 23 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ בַּשַּׁבָּת בֵּין הַקָּמָה וַיָּחֵלּוּ תַלְמִידָיו לִקְטֹף מְלִילֹת בְּלֶכְתָּם |
| 24 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים רְאֵה מָה־הֵמָּה עֹשִׂים בַּשַּׁבָּת דָּבָר אֲשֶׁר־לֹא יֵעָשֶׂה |
| 25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲכִי לֹא קְרָאתֶם אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיֹתוֹ חָסֵר וְרָעֵב הוּא וַאֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ |
| 26 כִּי־בָא אֶל־בֵּית אֱלֹהִים בִּימֵי אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיֹּאכַל אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְאָכְלָה כִּי אִם־לַכֹּהֲנִים וַיִּתֵּן גַּם־לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ |
| 27 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַשַּׁבָּת נַעֲשָׂה בַּעֲבוּר הָאָדָם וְלֹא הָאָדָם בַּעֲבוּר הַשַּׁבָּת |
| 28 לָכֵן בֶּן־הָאָדָם אָדוֹן הוּא גַּם לַשַּׁבָּת |