| 1 Hijo mío, conserva mis palabras, | guarda como tesoro mis mandatos; | 1 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך |
| 2 conserva mis mandatos y vivirás, | mi enseñanza como la niña de tus ojos. | 2 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך |
| 3 Átalos a tus dedos, | grábalos en tu corazón. | 3 קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך |
| 4 Considera a la Sabiduría como hermana tuya, | y llama pariente a la inteligencia: | 4 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא |
| 5 te guardará de la mujer seductora, | de la desconocida que embelesa. | 5 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
| 6 Estaba en la ventana de mi casa, | observando a través de las rejas; | 6 כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי |
| 7 miraba a un grupo de inexpertos, | cuando vi entre todos los jóvenes | a un muchacho falto de juicio. | 7 וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב |
| 8 Atravesaba la calle, cerca de una esquina, | e iba directo hacia la casa de ella. | 8 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד |
| 9 Era al anochecer, cuando muere el día, | cuando oscurece y se acerca la noche. | 9 בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה |
| 10 En esto se le acerca la mujer, | con ropas y ademanes de ramera: | 10 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב |
| 11 una mujer descarada e insolente, | cuyos pies no paran en casa; | 11 המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה |
| 12 en la calle o en la plaza, | en cada esquina se pone al acecho. | 12 פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב |
| 13 Abraza al joven y lo besa, | lo mira con descaro y le dice: | 13 והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו |
| 14 «Tengo preparado un sacrificio, | pues hoy cumplo mi promesa; | 14 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי |
| 15 por eso he salido a tu encuentro, | ansiosa, y al fin te he encontrado. | 15 על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך |
| 16 He cubierto mi lecho de sábanas, | de telas estampadas de Egipto; | 16 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים |
| 17 he perfumado mi lecho | con mirra, áloe y nardo. | 17 נפתי משכבי מר אהלים וקנמון |
| 18 Vamos a embriagarnos de caricias hasta el alba, | a saciarnos de los placeres del amor; | 18 לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים |
| 19 mi marido no está en casa, | ha salido para un largo viaje; | 19 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק |
| 20 se ha llevado la bolsa del dinero, | hasta la luna llena no vuelve». | 20 צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו |
| 21 Lo seduce con palabras cariñosas, | lo conquista con labios lisonjeros; | 21 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו |
| 22 y el infeliz le sigue los pasos, | lo mismo que un buey al matadero, | como ciervo atrapado en el lazo, | 22 הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל |
| 23 hasta que una flecha le traspasa el hígado; | como pájaro se precipita en la red, | sin saber que se juega la vida. | 23 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא |
| 24 Y ahora, hijo mío, escúchame, | presta atención a mis palabras; | 24 ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי |
| 25 no se extravíe tu corazón por sus caminos, | no vayas a perderte por sus sendas, | 25 אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה |
| 26 pues ella ha acabado con muchos, | sus víctimas son incontables. | 26 כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה |
| 27 Su casa conduce al Abismo, | se hunde en la morada de la muerte. | 27 דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות |
