Vangelo secondo Giovanni 12

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Gesù adunque, sei giorni prima di Pasqua, andò a Betania, dov'era Lazzaro, il morto che Gesù aveva risuscitato.	1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים
2 Ed ivi gli fecero una cena; e Marta serviva a tavola, Lazzaro poi era uno dei suoi commensali.	2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו
3 Or Maria, presa una libbra d'unguento di nardo puro di gran pregio, unse i piedi di Gesù e glieli asciugò coi suoi capelli, e la casa fu ripiena del profumo dell'unguento.	3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת
4 Disse allora uno dei suoi discepoli, Giuda Iscariote, il quale stava per tradirlo:	4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו
5 E perchè tal unguento non si è venduto per trecento danari e dato ai poveri?	5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים
6 Ciò disse, non perchè gl'importasse dei poveri, ma perchè era ladro, e, tenendo la borsa, portava via quel che ci mettevan dentro.	6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו
7 Disse adunque Gesù: Lasciatela fare: e ciò le valga pel giorno della mia sepoltura.	7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת
8 Chè i poveri li avete sempre con voi, me però non sempre mi avrete.	8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם
9 Or molta gente dei Giudei venne a sapere come Gesù fosse in Betania, e vi andarono non per Gesù soltanto, ma anche per vedere Lazzaro da lui risuscitato dai morti.	9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים
10 Deliberarono allora i principi dei sacerdoti di ammazzare anche Lazzaro;	10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר
11 perchè molti per causa di lui abbandonavano i Giudei e credevano in Gesù.	11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע
12 Il giorno dopo una gran folla, accorsa alla festa, avendo sentito che Gesù veniva a Gerusalemme,	12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים
13 prese dei rami di palma e andò ad incontrarlo, gridando: Osanna! Benedetto colui che viene nel nome del Signore: il re d'Israele.	13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל
14 E Gesù, trovato un asinello, vi montò sopra, come sta scritto:	14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב
15 Non temere, figlia di Sion: ecco viene il tuo re, seduto sopra un puledro d'asina.	15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות
16 Queste cose i suoi discepoli allora non le compresero; ma, glorificato che fu Gesù, si ricordarono che erano state scritte di lui, e che gli erano state fatte.	16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו
17 E la folla che era con lui quando chiamò Lazzaro fuori del sepolcro e lo risuscitò dai morti, ne rendeva testimonianza.	17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים
18 Anche per questo gli andò incontro la furba, perchè aveva sentito che egli aveva fatto quel miracolo.	18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה
19 I Farisei allora dissero fra di loro: Vedete che non concludiamo nulla? Ecco, tutto il mondo gli va dietro. L'omaggio dei Gentili	19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו
20 Or fra quelli accorsi ad adorare per la festa, v'erano alcuni dentili.	20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים
21 Questi, accostatisi a Filippo, che era di Betsaida della Galilea, lo pregarono dicendo: Signore, desideriamo vedere Gesù.	21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו
22 Filippo andò a dirlo ad Andrea, e Andrea e Filippo lo dissero a Gesù.	22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע
23 E Gesù rispose loro: E' venuta l'ora nella quale deve essere glorificato il Figlio dell'uomo.	23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם
24 In verità, in verità vi dico: se il granello di frumento caduto in terra non muore, rimane infecondo; se invece muore, produce molto frutto.	24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה
25 Chi ama la sua vita la perderà e chi odia la sua vita in questo mondo, la salverà per la vita eterna.	25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח
26 Se uno mi vuol servire mi segua; e dove son io, ci sarà pure il mio servo. Se uno mi serve l'onorerà il Padre mio.	26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי
27 Ma ora ramina mia è conturbata: E che dirò? Padre, salvami da quest'ora? Ma sono venuto appunto per quest'ora.	27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת
28 Padre, glorifica il tuo nome. E dal cielo venne questa voce: E l'ho glorificato, e di nuovo lo glorificherò.	28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר
29 Or la folla che era presente, e udì, disse che era stato un tuono. Altri dicevano: Un Angelo gli ha parlato.	29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו
30 E Gesù prese a dire: Non per me, ma per voi è venuta questa voce.	30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם
31 Or si fa giudizio di questo mondo, ora il principe di questo mondo sarà cacciato fuori.	31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה
32 Ed io quando sarò innalzato da terra, trarrò tutto a me.	32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי
33 Ciò diceva per significare di qual morte doveva morire.	33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות
34 Gli rispose la gente: Noi abbiamo appreso dalla legge che il Cristo vive in eterno. Or come dici tu che il Figlio dell'uomo deve essere innalzato? Chi è questo Figlio dell'uomo?	34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה
35 Disse allora Gesù ad essi: Ancora un poco la luce è con voi. Camminate mentre avete la luce, affinchè non vi sorprendano le tenebre; e chi cammina nel buio, non sa dove vada.	35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך
36 Finchè avete luce, credete nella luce, per esser figli della luce. Queste cose disse Gesù; poi se ne andò e si nascose da essi.	36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם
37 Ma sebbene avesse fatti cosi grandi miracoli, davanti a loro, non credevano in lui,	37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו
38 affinché s'adempisse la parola detta dal profeta Isaia: Signore, chi ha creduto a ciò che ha ascoltato da noi? E a chi è stato rivelato il braccio del Signore?	38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה
39 Non potevan credere perchè Isaia aveva anche detto:	39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו
40 Accecò i loro occhi e indurì il loro cuore, affinchè cogli occhi non vedano, e col cuore non intendano, e si convertano e li risani.	40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם
41 Tali cose disse Isaia allorché ne vide la gloria e ne parlò.	41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו
42 Nondimeno anche dei capi molti credettero in lui; ma per paura dei Farisei non lo confessavano, per non essere cacciati dalla sinagoga.	42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו
43 Perchè amarono più la gloria degli uomini che quella di Dio.	43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים
44 Ma Gesù esclamò ad alta voce: Chi crede in me, crede non in me, ma in colui che mi ha mandato;	44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי
45 e chi vede me, vede colui che mi ha mandato.	45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה
46 Io son venuto luce al mondo, affinchè chi crede in me non resti nelle tenebre.	46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך
47 E se uno ascolta le mie parole e non le osserva, io non lo giudico: non son venuto infatti a giudicare, ma a salvare il mondo.	47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם
48 Chi mi disprezza e non riceve le mie parole, ha chi lo giudica: la parola da me annunziata, quella lo giudicherà nel giorno estremo.	48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון
49 Perchè io non ho parlato di mio; ma il Padre, che mi ha mandato, egli stesso mi ha prescritto quel che debbo dire e di che ho da parlare.	49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר
50 E so che il suo comandamento è vita eterna. Le cose adunque che dico, le dico come me le ha dette il Padre.	50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר