Vangelo secondo Luca 18

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Propose loro anche una parabola intorno al dovere di pregare sempre senza mai stancarsi, dicendo:	1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות
2 C'era in una citià un giudice che non temeva Dio, nè aveva rispetto ad alcuno.	2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם
3 E c'era in quella una vedova che andava da lui a dirgli: Rendimi giustizia del mio avversario.	3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי
4 E per molto tempo non volle, ma poi disse tra sè: Quantunque io non tema Dio, nè abbia riguardo agli uomini,	4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים
5 pure, siccome questa vedova mi dà molestia, le farò giustizia, chè non venga finalmente a rompermi il capo.	5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים
6 Ascoltate, proseguì il Signore, quel che dice il giudice iniquo:	6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה
7 Dio non farà giustizia ai suoi eletti che giorno e notte lo invocano, e sarà lento con essi?	7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם
8 Vi assicuro che presto renderà loro giustizia. Ma quando il Figlio dell'uomo verrà, credete che trovi della fede sulla terra?	8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ
9 Disse pure questa parabola, per certuni, i quali confidavano in se stessi, come giusti e deprezzavano gli altri:	9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר
10 Due uomini ascesero al tempio a pregare; uno era Fariseo, l'altro pubblicano.	10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס
11 Il Fariseo, stando in piedi, così dentro di sè pregava: O Dio, ti ringrazio di non essere io come gli altri: rapaci, ingiusti, adulteri, come anche questo pubblicano.	11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה
12 Io digiuno due volte la settimana, pago le decime di quanto possiedo.	12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני
13 Il pubblicano invece, stando da lungi, non ardiva nemmeno alzare gli occhi al cielo; ma si batteva il petto, dicendo: O Dio, abbi pietà di me peccatore.	13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא
14 Vì assicuro che questi tornò a casa sua giustificato, a differenza dell'altro; perchè chi si esalta sarà umiliato, e chi si umilia sarà esaltato.	14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם
15 E gli presentavano anche dei bambini, perchè li toccasse; il che vedendo i discepoli, li sgridavano.	15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם
16 Ma Gesù, chiamatili a sè, disse: Lasciate che i fanciulli vengano a me, e non l'impedite; chè di essi è il regno di Dio.	16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
17 In verità vi dico: chi non accoglie il regno di Dio come un fanciullo, non c'entrerà.	17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
18 E uno dei capi gii chiese: Maestro buono, che dovrò fare per ottenere la vita eterna?	18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים
19 E Gesù gli rispose: Perchè mi chiami buono? Nessuno è buono, fuorché Dio solo.	19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
20 Tu sai i comandamenti: Non ammazzare; non commettere adulterio; non rubare; non attestare il falso; onora tuo padre e la madre.	20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך
21 E l'altro rispose: Tutto questo l'ho osservato fin dalla mia giovinezza.	21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי
22 E Gesù, udito questo, gli disse: Ti manca ancora una cosa: vendi quanto possiedi e dallo ai poveri, ed avrai un tesoro in cielo, quindi vieni e seguimi.	22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי
23 Ma quello, udite tali cose, ne fu rattristato, perchè era molto ricco.	23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו
24 E Gesù, vedendolo così triste, disse: Quanto difficilmente chi ha ricchezze entrerà nel regno di Dio!	24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
25 Certamente è più facile che un cammello passi per una cruna d'ago che un ricco entri nel regno di Dio.	25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 E quelli che ascoltavano dissero: E chi può salvarsi?	26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע
27 Rispose loro: Ciò che è impossibile agli uomini è possibile a Dio.	27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים
28 E Pietro disse: Ecco, noi ab­biamo lasciato ogni cosa per se­guirti.	28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Ed egli rispose loro: Vi dico in verità che nessuno ha la­sciato la casa, o genitori, o fratelli, o moglie, o figlioli per il regno di Dio,	29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים
30 senza ricevere molto più in questo tempo e la vita eterna nel secolo futuro.	30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים
31 E Gesù, presi in disparte i dodici, disse loro: Ecco, noi ascendiamo a Gerusalemme e si adempiranno tutte le cose predette dai profeti riguardo al Figlio dell'uomo;	31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם
32 egli sarà dato nelle mani dei gentili, sarà schernito e flagellato e coperto di sputi.	32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו
33 E dopo averlo flagellato, lo uccideranno; ma risorgerà il terzo giorno.	33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום
34 E quelli nulla compresero di tutte quelle cose, ed il senso di esse era loro nascosto e non afferravano quanto veniva loro detto.	34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר
35 Or avvenne, che mentre egli si avvicinava a Gerico, un cieco stava seduto lungo la strada a mendicare;	35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל
36 e sentendo passare la folla, domandò che cosa mai fosse.	36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת
37 Gli dissero che passava Gesù Nazareno.	37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר
38 Allora egli gridò: Gesù Figlio di David, abbi pietà di me.	38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני
39 E quelli che precedevano gli gridavano di tacere. Ma lui a gridar più forte che mai: Figlio di David, abbi pietà di me.	39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני
40 Allora Gesù, fermatosi, comandò che gli fosse menato. E quando gli fu vicino, gli domandò:	40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר
41 Che vuoi ch'io ti faccia? E quello: Signore, esclamò, che ci veda.	41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה
42 E Gesù gli disse; Guarda, la tua fede ti ha salvato.	42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך
43 E sub­bito ci vide e gli andava dietro ­glorificando Dio. E tutto il popolo, visto ciò, diede lode a Dio. ­	43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים