Vangelo secondo Matteo 13

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 In quel giorno Gesù, uscito di casa, si pose a sedere lungo il mare.	1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים
2 E gran gente gli si radunò intorno, in modo che dovette andare a sedere in una barca, e tutta la gente restò sul lido.	2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים
3 E loro parlò di molte cose in parabole. Ecco, disse, il seminatore uscì a seminare;	3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע
4 e mentre spargeva il seme, parte ne cadde lungo la strada, e vennero gli uccelli a beccarlo.	4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו
5 Parte cadde in luoghi sassosi, dove non aveva molta terra; e subito spuntò, perchè il terreno era poco profondo.	5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה
6 Ma levatosi il sole, lo riarse e, per non aver radice, seccò.	6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש
7 Un'altra parte cadde tra le spine; e le spine, crescendo, lo soffocarono.	7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו
8 Un'altra poi cadde in terra buona e portò frutto, dando, dove il cento, dove il sessanta e dove il trenta.	8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים
9 Chi ha orecchi da intendere intenda.	9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
10 I discepoli, accostatisi, gli dissero: Perchè parli ad essi in parabole?	10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם
11 Ed egli rispose loro: Perchè a voi è dato d'intendere i misteri del regno dei cieli, ma a loro non è stato concesso.	11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן
12 Infatti a chi ha, sarà dato e sarà nell'abbondanza; ma a chi non ha, sarà tolto anche quello che ha.	12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו
13 E parlò a loro in parabole, perchè vedendo non vedono, e udendo non odono, nè intendono.	13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו
14 E in loro si adempie la profezia di Isaia che dice: Udirete con i vostri orecchi e non intenderete; mirerete coi vostri occhi e non vedrete.	14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו
15 Che questo popolo ha un cuore insensibile: sono duri di orecchi ed han chiusi gli occhi per non vedere cogli occhi e non udire cogli orecchi, per non intendere col cuore e non convertirsi e perchè io non li guarisca.	15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו
16 Ma beati i vostri occhi che vedono e i vostri orecchi che odono!	16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה
17 Vi dico, in verità, che molti profeti e molti giusti desiderarono vedere quello che voi vedete e non lo videro, e udire quello che voi udite e non l'udirono.	17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו
18 Voi dunque sentite la parabola del seminatore.	18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע
19 Se uno ascolta la parabola del regno senza attenzione, viene il maligno e porta via quel che è stato seminato nel cuore di lui: questi è simboleggiato nel seme caduto lungo la strada.	19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך
20 Il seme caduto in luoghi sassosi rappresenta chi ode la parola e subito la riceve con gioia,	20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה
21 ma non ha in sè radice e dura poco, e come venga la tribolazione e la persecuzione a causa della parola, subito resta scandalizzato.	21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל
22 Colui che riceve il seme tra le spine è chi ascolta la parola; ma le cure mondane e l'inganno delle ricchezze l'affogano e la fanno rimanere infruttuosa.	22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו
23 Quello poi che riceve il seme in buon terreno, è chi ascolta la parola e ci pone mente e porta frutto e dà ora il cento, ora il sessanta, ora il trenta.	23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים
24 Propose loro quest'altra parabola, dicendo: Il regno dei cieli è simile ad un uomo che seminò buon seme nel suo campo.	24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו
25 Ma nel tempo che gli uomini dormivano, sen venne il suo nemico a seminare del loglio nel suo campo e se ne andò.	25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו
26 Come poi il seminato germogliò e granì, allora apparve anche il loglio.	26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין
27 E i servi del padrone di casa andarono a dirgli: Signore, non hai seminato buon seme nel tuo campo? Come mai dunque c'è il loglio?	27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין
28 Ed egli rispose loro: Qualche nemico ha fatto questo. E i servi gli dissero: Vuoi che andiamo a sterparlo?	28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם
29 Ma egli: No, che, cogliendo il loglio, non sbarbiate con esso anche il grano.	29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים
30 Lasciate che l'uno e l'altro crescano fino alla mietitura: e al tempo delia messe dirò ai mietitori: raccogliete prima il loglio e legatelo in fasci, per bruciarlo, il grano poi riponetelo nel mio granaio.	30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי
31 Propose loro un'altra parabola, dicendo: E' simile il regno dei cieli a un chicco di senapa che un uomo prese e seminò nel suo campo:	31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו
32 Esso è certamente il più piccolo dei semi, ma cresciuto che sia, è il maggiore di tutti gli erbaggi e diviene albero, tanto che gli uccelli del cielo vanno a posarsi tra i suoi rami.	32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו
33 Disse loro un'altra parabola: Il regno dei cieli è simile al lievito che una donna prende e nasconde in tre misure di farina finché tutto fermenta.	33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו
34 Tutte queste cose Gesù le disse alle turbe in parabole, e non parlava loro che in parabole,	34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם
35 affìnchè a'adempisse quanto era stato detto dal profeta: Aprirò la mia bocca in parabole, manifesterò cose occulte fin dalla fondazione del mondo.	35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם
36 Allora Gesù, licenziato il popolo, se ne tornò a casa: e, avvicinatisi a lui i suoi discepoli, gli dissero: Spiegaci la parabola del loglio nel campo.	36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה
37 Ed egli rispondendo disse loro: Colui che semina buon seme è il Figlio dell'uomo.	37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם
38 Il campo è il mondo, il buon seme sono i figli del regno, il loglio poi sono i figli del maligno.	38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה
39 Il nemico che ha seminato è il diavolo, la mietitura è la fine del mondo, i mietitori sono gli angeli.	39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים
40 E siccome si raccoglie il loglio e si brucia col fuoco, così avverrà alla fine del mondo.	40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה
41 Il Figlio dell'uomo manderà i suoi angeli che terranno dal suo regno tutti gli scandali e tutti gli operatori d'iniquità,	41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון
42 e li getteranno nella fornace ardente, ove sarà pianto e stridor di denti.	42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים
43 Allora i giusti splenderanno come sole nel regno del loro Padre. Chi ha orecchi da intendere intenda.	43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע
44 E' simile il regno dei cieli ad un tesoro nascosto in un campo, che un uomo, trovatolo, rinasconde, e tutto giulivo dell'accaduto, va a vendere quel che ha, e compra quel campo.	44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא
45 Ancora: il regno dei cieli ò simile ad un mercante che va in cerca di belle perle;	45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות
46 e trovatane una di gran pregio, va a vendere quanto ha e la compra.	46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה
47 Il regno dei cieli è inoltre simile ad una rete gettata in mare, che ha preso ogni sorta di pesci.	47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה
48 Allorchè fu piena, tirarono a riva, e sedutisi, misero i buoni nei canestri e gettarono via i cattivi.	48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה
49 Così avverrà alla fine del mondo: verranno gli angeli e terranno i cattivi di mezzo ai giusti	49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים
50 e li getteranno nella fornace di fuoco. Ivi sarà pianto e stridor di denti.	50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים
51 Avete intese tutte queste cose? Gli dicono: Sì.	51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו
52 E disse loro: Per questo ogni Scriba istruito nel regno dei cieli, è simile ad un padre di famiglia che trae fuori dal suo tesoro cose nuove e cose vecchie.	52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות
53 E finite che ebbe queste parabole, Gesù parti di là,	53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם
54 e recatosi nella sua patria, insegnava nelle loro sinagoghe, in modo che rimanevano stupiti e dicevano: Onde mai ha costui questa sapienza e i miracoli?	54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות
55 Non è lui il figlio del legnaiuolo? sua madre non si chiama Maria e i suoi fratelli Giacomo, Giuseppe, Simone e Giuda?	55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה
56 E non son tra di noi tutte le sue sorelle? Donde mai sono venute a costui tutte queste cose?	56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה
57 E si scandalizzavano di lui. Ma Gesù disse loro: Un profeta non è senza onore che nella sua patria e nella sua casa.	57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו
58 E a cagione della loro incredulità non vi fece molti miracoli.	58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם