Salmi 74

LA SACRA BIBBIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Maskil. Di Asaf. Perché, o Dio, ci respingi per sempre? Perché divampa la tua ira contro il gregge del tuo pascolo?	1 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך
2 Ricòrdati della tua comunità che ti acquistasti da tempo, che riscattasti quale tribù della tua eredità, del monte Sion, dove fissasti la tua dimora.	2 זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו
3 Volgi i tuoi passi a queste rovine irreparabili, verso tutte le devastazioni che il nemico ha fatte nel santuario.	3 הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש
4 Ruggirono i tuoi nemici nel luogo delle tue assemblee; là issarono i loro vessilli.	4 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות
5 Sembrava che vibrassero le scuri nel fitto d'una selva;	5 יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות
6 abbatterono le sue porte tutto d'un colpo, le frantumarono con ascia e scure.	6 ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון
7 Dettero alle fiamme il tuo santuario, profanarono fino a terra la dimora del tuo nome;	7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך
8 dicendo in cuor loro: "Distruggiamoli tutto d'un colpo!". Hanno incendiato tutti i luoghi di culto che si trovavano nel paese.	8 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ
9 I nostri vessilli non li vediamo più; non c'è più nessun profeta, e fra noi non c'è alcuno che sappia fino a quando.	9 אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה
10 Fino a quando, o Dio, lancerà insulti l'avversario? Il nemico potrà forse per sempre disprezzare il tuo nome?	10 עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח
11 Perché ritrai la tua mano e trattieni in seno la tua destra?	11 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה
12 Ma Dio è mio re dai tempi antichi, Colui che opera vittorie nel mezzo del paese.	12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ
13 Tu con la tua potenza dividesti il mare, schiacciasti la testa di draghi sulle acque.	13 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים
14 Tu fracassasti il capo del Leviatàn, lo desti in pasto ai mostri marini.	14 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים
15 Tu fonti e torrenti facesti scaturire, mentre fiumi perenni facesti seccare.	15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן
16 Tuo è il giorno e tua è la notte, tu fissasti la luna e il sole.	16 לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש
17 Tu stabilisti i confini della terra, estate e inverno, tu li formasti.	17 אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם
18 Ricòrdati di questo: il nemico ha vilipeso, o Dio, un popolo stolto ha insultato il tuo nome.	18 זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך
19 Non abbandonare alle fiere l'anima che ti loda; non lasciare in oblio la vita dei tuoi poveri.	19 אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח
20 Sii fedele all'alleanza, poiché nei remoti angoli della terra abbondano i covi della violenza.	20 הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס
21 L'umile non torni confuso; l'afflitto e il povero lodino il tuo nome.	21 אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך
22 Sorgi, o Dio, e difendi la tua causa; ricòrdati degli insulti che verso di te rivolge lo stolto tutto il giorno.	22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום
23 Non dimenticare lo strepito dei tuoi nemici, il tumulto sempre crescente di quanti a te si ribellano.	23 אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד