Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן	1 - Io dico dunque: «Forsechè Iddio ha rigettato il suo popolo?». No certo, perchè anch'io sono Israelita, del seme d'Abramo, della tribù di Beniamino.
2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר	2 Dio non ha rigettato il popolo suo, che fin da prima riconobbe. Non sapete cosa dice la Scrittura nella persona di Elia, come sollecita Dio contro Israele?
3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי	3 «O Signore, hanno ucciso i tuoi profeti, hanno distrutto i tuoi altari, ed io fui lasciato solo, e cercano di togliermi la vita».
4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל	4 Ma che gli risponde la voce divina? «Mi son riserbato settemila uomini, i quali non piegarono il ginocchio a Baal».
5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד	5 Così dunque, anche nel momento presente vi è un residuo di eletti, effetto della grazia.
6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה	6 Se per la grazia, non più dunque per le opere; altrimenti grazia non è più grazia.
7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם	7 Che dunque? Quel che cerca Israele non l'ha ottenuto ma l'hanno ottenuto gli eletti. Gli altri sono stati accecati,
8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה	8 conforme sta scritto: «Diede loro Iddio spirito di stordimento, occhi da non vedere, orecchi da non sentire, fino al giorno d'oggi».
9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם	9 E David dice: «La loro mensa sia per essi un laccio e un cappio e un inciampo e giusta punizione;
10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד	10 siano oscurati i loro occhi da non vederci più, e la loro schiena incurvata del tutto».
11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם	11 Dico dunque: «forsechè inciamparono in modo di esser caduti?». No certo; ma col fallo loro n'è venuta la salvezza alle genti, per suscitar la loro gelosia.
12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה	12 E se il fallo loro è ricchezza del mondo, e la diminuzione loro è ricchezza delle genti, quanto più sarà la loro pienezza?
13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר	13 E a voi Gentili io dico: «In quanto io sono apostolo delle genti, farò onore al mio ministero,
14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם	14 se mi avverrà di suscitare l'emulazione del mio sangue e ne salverò alcuni.
15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים	15 Poichè se la loro reiezione è stata riconciliazione del mondo, che sarà la loro accettazione, se non un rivivere risorti da morte?
16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים	16 E se la primizia è santa, anche la massa è santa; e se è santa la radice, santi sono anche i rami.
17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו	17 Che se alcuni dei rami sono stati tagliati via, e tu, che eri un olivo selvatico, sei stato in luogo loro innestato, e sei diventato partecipe della radice e del succo dell'olivo,
18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך	18 non ti vantare, sprezzante, con quei rami; chè se tu li disprezzi, non sei tu che porti la radice, ma la radice che porta te».
19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי	19 Tu dirai: «Sono stati spezzati dei rami per essere innestato io».
20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא	20 «Va bene: per la incredulità sono stati tagliati quei rami e tu stai su per la fede; non levarti in superbia, ma temi;
21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך	21 poichè se Dio non risparmiò i rami naturali, non risparmierà neppur te.
22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע	22 Vedi dunque la benignità e la severità di Dio; la severità verso quelli che son caduti, e verso di te la benignità di Dio; purchè tu corrisponda a questa benignità; se no, anche tu sarai tagliato via.
23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם	23 E anche quelli, se non rimarranno ostinati nella incredulità, saranno innestati; poichè Dio è potente a innestarli di nuovo.
24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם	24 Poichè se tu sei stato tagliato dall'olivo per sua natura selvatico, e contro natura sei stato innestato nell'olivo buono, quanto più saranno essi naturalmente innestati nel loro proprio olivo!
25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים	25 Poichè io non voglio, o fratelli, che ignoriate questo mistero, (affinchè non siate entro voi stessi orgogliosi), che è avvenuto un induramento in una parte d'Israele, e ciò fin che non sia entrata la totalità dei Gentili;
26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב	26 allora tutto Israele si salverà, conforme sta scritto: "Verrà da Sion il liberatore e allontanerà l'empietà di Giacobbe";
27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם	27 e "Questo sarà il mio patto con loro, quando io abbia cancellato i loro peccati".
28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות	28 Riguardo al Vangelo, son nemici per via di voi, ma rispetto all'elezione sono amati per via dei padri;
29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו	29 i doni e la vocazione di Dio non son cose che soggiacciano a pentimento.
30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה	30 Come voi avete in passato disobbedito a Dio, ora invece avete ottenuto misericordia per la loro incredulità,
31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו	31 così anch'essi non hanno ora creduto per la misericordia che è stata usata a voi, affinchè anche essi ottengano misericordia.
32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם	32 Dio ha rinchiuso tutti nella incredulità per usare a tutti misericordia.
33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא	33 O profondità della ricchezza e sapienza e conoscenza di Dio! come imperscrutabili sono i suoi giudizi, e non intracciabili le sue vie!
34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו	34 "Chi ha conosciuto il pensiero del Signore? o chi gli fu consigliere?"
35 או מי הקדימו וישלם לו	35 o "Chi diede a lui primo da averne il contraccambio?".
36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן	36 Chè da lui e per lui e a lui ogni cosa; a lui gloria nei secoli, così sia».