Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן	1 Alors je demande: Comment, Dieu a rejeté son peuple? Sûrement pas. Moi-même je suis un Israélite, de la race d’Abraham, de la tribu de Benjamin.
2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר	2 Dieu n’a pas rejeté son peuple, ceux qu’il a connus d’avance. Vous devez savoir ce que l’Écriture fait dire à Élie, comment il accusait devant Dieu le peuple d’Israël:
3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי	3 Seigneur, ils ont massacré tes prophètes, ils ont détruit tes autels; je reste seul et ils en veulent encore à ma vie.
4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל	4 Mais quelle a été la réponse prophétique? Je me suis gardé 7 000 hommes qui n’ont pas plié le genou devant Baal.
5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד	5 Et c’est la même chose aujourd’hui: il y a un reste élu par grâce.
6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה	6 Je dis bien: par grâce, et non pas à cause de leurs œuvres; sinon ce ne serait plus une grâce.
7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם	7 Alors, que dire? Ce qu’Israël cherchait, il ne l’a pas trouvé, mais il y a eu des élus pour le trouver pendant que les autres s’aveuglaient.
8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה	8 Il est écrit: Dieu a rendu leur esprit insensible, avec des yeux qui ne voient pas et des oreilles qui n’entendent pas jusqu’à ce jour.
9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם	9 Et David dit: Que leur table soit pour eux un filet, un piège, une pierre sur laquelle ils butent et qui les fait tomber; que ce soit là leur châtiment.
10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד	10 Que leurs yeux soient en ténèbres et ne puissent voir, qu’ils marchent en tout temps le dos plié.
11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם	11 Je demande alors: Sont-ils tombés pour ne pas se relever? Certainement pas. Grâce à leur chute, les païens ont reçu le salut, et cela va être un défi pour eux.
12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה	12 Si par leur chute le monde est devenu riche, et ce qu’ils ont perdu est devenu la richesse des nations, ne faut-il pas espérer mieux encore quand ils seront rétablis?
13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר	13 Écoutez-moi, vous qui n’êtes pas juifs, je suis apôtre des non-Juifs, et je remplis cette charge de mon mieux.
14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם	14 Mais je le fais comme un défi adressé aux miens, car je voudrais en sauver un certain nombre.
15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים	15 Voyez: ils sont écartés et le monde est réconcilié; que sera-ce alors quand ils retrouveront leur place? Ce sera le retour des morts à la vie.
16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים	16 Quand on donne à Dieu les prémices, toute la masse en est sanctifiée; si la racine est sainte, les branches le sont aussi.
17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו	17 Mais voilà, des branches sont tombées, et toi, on t’a pris sur un arbre sauvage pour te greffer sur leur arbre: tu profites ainsi de la racine et de la sève de l’olivier.
18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך	18 Ne te moque donc pas de ceux qui sont tombés. Comment voudrais-tu te moquer? Ce n’est pas toi qui portes la racine, mais c’est la racine qui te porte.
19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי	19 Tu dis: Ils sont tombés pour que je prenne leur place. Oui, ils n’ont pas cru et ils sont tombés, et toi, tu es là grâce à la foi.
20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא	20 Mais prends garde, laisse là ton orgueil et surveille tes pas.
21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך	21 Si Dieu n’a pas épargné les branches naturelles, il le fera encore moins pour toi.
22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע	22 Tu peux le voir, Dieu est généreux et sévère à la fois. Sévère, puisqu’ils sont tombés; bon avec toi si tu persévères dans le bien. Autrement tu seras retranché toi aussi.
23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם	23 Mais eux, s’ils ne persévèrent pas dans le refus de croire, ils seront greffés, car Dieu est capable de les greffer de nouveau.
24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם	24 Tu as bien été greffé toi-même, contre nature, sur le bon olivier, alors que par nature tu étais d’un olivier sauvage; ce sera bien plus facile et plus naturel de les greffer sur leur propre olivier.
25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים	25 Frères, je veux que vous compreniez ce mystère au lieu d’être trop sûrs de vous-mêmes. Une partie d’Israël restera dans son aveuglement jusqu’à ce que l’ensemble des nations soit entré,
26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב	26 et à ce moment c’est Israël tout entier qui sera sauvé, comme le dit l’Écriture: De Sion viendra le rédempteur pour éloigner de Jacob ses fautes contre Dieu.
27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם	27 Et voici l’alliance que je ferai avec eux après leur avoir enlevé leurs péchés.
28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות	28 Du point de vue de l’Évangile, ils sont des adversaires, et c’est pour votre bien. Mais si l’on s’en tient à l’élection, ils sont aimés à cause de leurs pères.
29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו	29 Car Dieu ne revient pas sur ses dons ni sur son appel.
30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה	30 Voyez: alors que vous étiez loin de l’obéissance à Dieu, c’est leur désobéissance qui vous a obtenu la grâce.
31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו	31 Eux aussi auront droit à sa miséricorde après cette désobéissance qui vous a valu la miséricorde.
32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם	32 Ainsi Dieu nous fait tous passer par la désobéissance, afin de montrer à tous sa miséricorde.
33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא	33 Y a-t-il quelque chose d’aussi profond que la richesse, et la sagesse et la connaissance de Dieu? Comment expliquer ses décisions, comment reconnaître tous ses chemins?
34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו	34 Qui est entré dans les pensées du Seigneur? Qui pourrait être son conseiller?
35 או מי הקדימו וישלם לו	35 Qui lui a donné le premier pour que Dieu ait à lui rendre?
36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן	36 Tout vient de lui, tout arrive par lui, tout va vers lui. Gloire à lui pour les siècles. Amen!