Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן	1 Adunque io dico: forse che ha Iddio rigettato il suo popolo? Mai no. Conciossiachè io pure sono Israelita, del seme di Abramo, della tribù di Beniamino:
2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר	2 Non ha rigettato Dio quel popolo, che egli ha preveduto. Non sapete voi quel, che dice la Scrittura in persona di Elia: e come egli sollecita Dio contro Israele?
3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי	3 Signore, hanno uccisi i tuoi Profeti, han rovinati i tuoi altari: e io son rimasto solo, e vogliono la mia vita.
4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל	4 Ma che dice a lui la risposta di Dio? Mi son riserbato sette mila uomini, i quali non han piegato il ginocchio dinanzi a Baal.
5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד	5 Nello stesso modo adunque anche adesso sono stati salvati i riserbati secondo l'elezione della grazia.
6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה	6 E se per grazia, dunque non per le opere: altrimenti la grazia non è più grazia.
7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם	7 E che adunque? Israele non ha conseguito quel, che cercava: lo hanno conseguito gli eletti: tutti gli altri poi si sono accecati:
8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה	8 Come sta scritto: Dio diede loro lo spirito di stupidità: occhi, perché non veggano, e orecchi, perché non odano fino al giorno d'oggi.
9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם	9 E Davidde dice: La loro mensa diventi per essi un lacciuolo, e un cappio, e un inciampo, e ciò per giusta loro punizione.
10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד	10 Si offuschino i loro occhi, sicché non veggano: e aggrava mai sempre il loro dorso.
11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם	11 Io dico adunque: hanno egli no inciampato in tal guisa (solo) per cadere? Mai no. Ma il loro delitto è salute alle genti, ond' essi prendano ad emularle.
12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה	12 Che se il loro delitto è la ricchezza del mondo, e la loro scarsezza è ricchezza delle nazioni: quanto più la loro pienezza?
13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר	13 Imperocché a voi. Gentili, io dico: in quanto io sono Apostolo delle genti, farò imore al mio ministero,
14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם	14 Se mai provocassi ad emulazione il mio sangue, e salvassi alcnni di loro.
15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים	15 Imperocché se il loro rigettamento e la riconciliazione del mondo: che sarà il loro ricevimento, se non una risurrezione da morte?
16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים	16 Che se le primizie sono sante, lo è pur la massa: e se santa la radice, santi anche i rami.
17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו	17 Che se alcuni de' rami sono stati svelti, e tu essendo un ulivo selvatico, se' stato in loro luogo innestato, e fatto consorte della radice, e del grasso dell'olivo,
18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך	18 Non voler vantarti contro a rami. Che se ti vanti: tu non porti già la radice, ma la radice porta te.
19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי	19 Dirai però: que' rami furono svelti, perché io fossi innestato.
20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא	20 Bene: sono stati svelti per l'incredulità. E tu stai saldo per la fede: non levarti in superbia, ma temi.
21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך	21 Imperocché se Dio non perdonò ai rami naturali: non perdonerà neppure a te.
22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע	22 Osserva adunque la bontà, e la severità di Dio: la severità verso dì quelli, che caddero: la bontà di Dio verso di te, se ti atterrai alla bontà, altrimenti sarai reciso anche tu.
23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם	23 Ed eglino pure, se non resteranno nella incredulità, saranno innestati: conciossiachè potente è Dio per nuovamente innestarli.
24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם	24 Imperocché se tu sei stato staccato dal naturale ulivastro, e contro natura se' stato innestato al buono ulivo: quanto più quegli, che sono della stessa natura, saranno al proprio ulivo innestati?
25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים	25 Imperocché non voglio, che siavi ignoto, o fratelli, questo mistero (affinchè dentro di voi non vi giudichiate sapienti), che l'induramento è avvenuto in una parte ad Israele, perfino a tanto che sia entrata la pienezza delle genti,
26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב	26 E cosi si salvi tutto Israele, conforme sta scritto: Verrà di Sion il liberatore, e scaccerà la empietà da Giacobbe.
27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם	27 E avranno essi da me questa alleanza, quando avrò tolti via i loro peccati.
28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות	28 Riguardo al Vangelo, nemici per cagione di voi: riguardo poi alla elezione, carissimi per cagione de' padri.
29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו	29 Conciossiaché i doni, e la vocazione di Dio non soggiacciono a pentimento.
30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה	30 Imperocché siccome anche vói una volta non credeste a Dio, e ora con seguito avete misericordia per la loro incredulità:
31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו	31 Cosi anch' essi adesso non han creduto, affinché per la misericordia fatta a voi conseguivano anch' essi misericordia.
32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם	32 Imperocché restrinse Dio tutti nella incredulità, affla di usare a tutti misericordia.
33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא	33 O profondità delle ricchezze della sapienza, e della scienza di Dio: quanto incomprensibili sono i suoi giudizj, e imperscrutabili le sue vie!
34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו	34 Imperocché chi ha conosciuto la mente del Signore? O chi a lui die consiglio?
35 או מי הקדימו וישלם לו	35 Ovvero chi è stato il primo a dare a lui, e saragli restituito?
36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן	36 Conciossiachè da lui, e per lui, e a lui sono tutte le cose: a lui gloria pe' secoli. Così sia.