Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן	1 Io domando dunque: Dio ha forse ripudiato il suo popolo? Impossibile! Anch’io infatti sono Israelita, della discendenza di Abramo, della tribù di Beniamino.
2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר	2 Dio non ha ripudiato il suo popolo, che egli ha scelto fin da principio. Non sapete ciò che dice la Scrittura, nel passo in cui Elia ricorre a Dio contro Israele?
3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי	3 Signore, hanno ucciso i tuoi profeti, hanno rovesciato i tuoi altari, sono rimasto solo e ora vogliono la mia vita.
4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל	4 Che cosa gli risponde però la voce divina? Mi sono riservato settemila uomini, che non hanno piegato il ginocchio davanti a Baal.
5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד	5 Così anche nel tempo presente vi è un resto, secondo una scelta fatta per grazia.
6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה	6 E se lo è per grazia, non lo è per le opere; altrimenti la grazia non sarebbe più grazia.
7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם	7 Che dire dunque? Israele non ha ottenuto quello che cercava; lo hanno ottenuto invece gli eletti. Gli altri invece sono stati resi ostinati,
8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה	8 come sta scritto: Dio ha dato loro uno spirito di torpore, occhi per non vedere e orecchi per non sentire, fino al giorno d’oggi.
9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם	9 E Davide dice: Diventi la loro mensa un laccio, un tranello, un inciampo e un giusto castigo!
10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד	10 Siano accecati i loro occhi in modo che non vedano e fa’ loro curvare la schiena per sempre!
11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם	11 Ora io dico: forse inciamparono per cadere per sempre? Certamente no. Ma a causa della loro caduta la salvezza è giunta alle genti, per suscitare la loro gelosia.
12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה	12 Se la loro caduta è stata ricchezza per il mondo e il loro fallimento ricchezza per le genti, quanto più la loro totalità!
13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר	13 A voi, genti, ecco che cosa dico: come apostolo delle genti, io faccio onore al mio ministero,
14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם	14 nella speranza di suscitare la gelosia di quelli del mio sangue e di salvarne alcuni.
15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים	15 Se infatti il loro essere rifiutati è stata una riconciliazione del mondo, che cosa sarà la loro riammissione se non una vita dai morti?
16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים	16 Se le primizie sono sante, lo sarà anche l’impasto; se è santa la radice, lo saranno anche i rami.
17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו	17 Se però alcuni rami sono stati tagliati e tu, che sei un olivo selvatico, sei stato innestato fra loro, diventando così partecipe della radice e della linfa dell’olivo,
18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך	18 non vantarti contro i rami! Se ti vanti, ricordati che non sei tu che porti la radice, ma è la radice che porta te.
19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי	19 Dirai certamente: i rami sono stati tagliati perché io vi fossi innestato!
20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא	20 Bene; essi però sono stati tagliati per mancanza di fede, mentre tu rimani innestato grazie alla fede. Tu non insuperbirti, ma abbi timore!
21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך	21 Se infatti Dio non ha risparmiato quelli che erano rami naturali, tanto meno risparmierà te!
22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע	22 Considera dunque la bontà e la severità di Dio: la severità verso quelli che sono caduti; verso di te invece la bontà di Dio, a condizione però che tu sia fedele a questa bontà. Altrimenti anche tu verrai tagliato via.
23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם	23 Anch’essi, se non persevereranno nell’incredulità, saranno innestati; Dio infatti ha il potere di innestarli di nuovo!
24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם	24 Se tu infatti, dall’olivo selvatico, che eri secondo la tua natura, sei stato tagliato via e, contro natura, sei stato innestato su un olivo buono, quanto più essi, che sono della medesima natura, potranno venire di nuovo innestati sul proprio olivo!
25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים	25 Non voglio infatti che ignoriate, fratelli, questo mistero, perché non siate presuntuosi: l’ostinazione di una parte d’Israele è in atto fino a quando non saranno entrate tutte quante le genti.
26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב	26 Allora tutto Israele sarà salvato, come sta scritto: Da Sion uscirà il liberatore, egli toglierà l’empietà da Giacobbe.
27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם	27 Sarà questa la mia alleanza con loro quando distruggerò i loro peccati.
28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות	28 Quanto al Vangelo, essi sono nemici, per vostro vantaggio; ma quanto alla scelta di Dio, essi sono amati, a causa dei padri,
29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו	29 infatti i doni e la chiamata di Dio sono irrevocabili!
30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה	30 Come voi un tempo siete stati disobbedienti a Dio e ora avete ottenuto misericordia a motivo della loro disobbedienza,
31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו	31 così anch’essi ora sono diventati disobbedienti a motivo della misericordia da voi ricevuta, perché anch’essi ottengano misericordia.
32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם	32 Dio infatti ha rinchiuso tutti nella disobbedienza, per essere misericordioso verso tutti!
33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא	33 O profondità della ricchezza, della sapienza e della conoscenza di Dio! Quanto insondabili sono i suoi giudizi e inaccessibili le sue vie!
34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו	34 Infatti, chi mai ha conosciuto il pensiero del Signore? O chi mai è stato suo consigliere?
35 או מי הקדימו וישלם לו	35 O chi gli ha dato qualcosa per primo tanto da riceverne il contraccambio?
36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן	36 Poiché da lui, per mezzo di lui e per lui sono tutte le cose. A lui la gloria nei secoli. Amen.