Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 11

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה	1 OR v’era un certo Lazaro, di Betania, del castello di Maria, e di Marta, sua sorella, il quale era infermo.
2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה	2 Or Maria era quella che unse d’olio odorifero il Signore, ed asciugò i suoi piedi co’ suoi capelli; della quale il fratello Lazaro era infermo.
3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא	3 Le sorelle adunque mandarono a dire a Gesù: Signore, ecco, colui che tu ami è infermo.
4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים	4 E Gesù, udito ciò, disse: Questa infermità non è a morte, ma per la gloria di Dio, acciocchè il Figliuol di Dio sia glorificato per essa.
5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר	5 Or Gesù amava Marta, e la sua sorella, e Lazaro.
6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם	6 Come dunque egli ebbe inteso ch’egli era infermo, dimorò ancora nel luogo ove egli era due giorni.
7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה	7 Poi appresso disse a’ suoi discepoli: Andiam di nuovo in Giudea.
8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה	8 I discepoli gli dissero: Maestro, i Giudei pur ora cercavan di lapidarti, e tu vai di nuovo là?
9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה	9 Gesù rispose: Non vi son eglino dodici ore del giorno? se alcuno cammina di giorno, non s’intoppa, perciocchè vede la luce di questo mondo.
10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו	10 Ma, se alcuno cammina di notte, s’intoppa, perciocchè egli non ha luce.
11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו	11 Egli disse queste cose; e poi appresso disse loro: Lazaro, nostro amico, dorme; ma io vo per isvegliarlo.
12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע	12 Laonde i suoi discepoli dissero: Signore, se egli dorme, sarà salvo.
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר	13 Or Gesù avea detto della morte di esso; ma essi pensavano ch’egli avesse detto del dormir del sonno.
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת	14 Allora adunque Gesù disse loro apertamente: Lazaro è morto.
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו	15 E per voi, io mi rallegro che io non v’era, acciocchè crediate; ma andiamo a lui.
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו	16 Laonde Toma, detto Didimo, disse a’ discepoli, suoi compagni: Andiamo ancor noi, acciocchè muoiamo con lui
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר	17 Gesù adunque, venuto, trovò che Lazaro era già da quattro giorni nel monumento.
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס	18 Or Betania era vicin di Gerusalemme intorno a quindici stadi.
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן	19 E molti dei Giudei eran venuti a Marta, e Maria, per consolarle del lor fratello.
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית	20 Marta adunque, come udì che Gesù veniva, gli andò incontro, ma Maria sedeva in casa.
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	21 E Marta disse a Gesù: Signore, se tu fossi stato qui, il mio fratello non sarebbe morto.
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים	22 Ma pure, io so ancora al presente che tutto ciò che tu chiederai a Dio, egli te lo darà.
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך	23 Gesù le disse: Il tuo fratello risusciterà.
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון	24 Marta gli disse: Io so ch’egli risusciterà nella risurrezione, nell’ultimo giorno.
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות	25 Gesù le disse: Io son la risurrezione e la vita; chiunque crede in me, benchè sia morto, viverà.
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת	26 E chiunque vive, e crede in me, non morrà giammai in eterno. Credi tu questo?
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם	27 Ella gli disse: Sì, Signore; io credo che tu sei il Cristo, il Figliuol di Dio, che avea da venire al mondo.
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך	28 E, detto questo, se ne andò, e chiamò di nascosto Maria, sua sorella, dicendo: Il Maestro è qui, e ti chiama.
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו	29 Essa, come ebbe ciò udito, si levò prestamente, e venne a lui.
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא	30 Or Gesù non era ancor giunto nel castello; ma era nel luogo ove Marta l’avea incontrato.
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה	31 Laonde i Giudei ch’eran con lei in casa, e la consolavano, veggendo che Maria s’era levata in fretta, ed era uscita fuori, la seguitarono, dicendo: Ella se ne va al monumento, per pianger quivi.
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	32 Maria adunque, quando fu venuta là ove era Gesù, vedutolo, gli si gittò ai piedi, dicendogli: Signore, se tu fossi stato qui, il mio fratello non sarebbe morto
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד	33 Gesù adunque, come vide che ella, e i Giudei ch’eran venuti con lei, piangevano, fremè nello spirito, e si conturbò.
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה	34 E disse: Ove l’avete voi posto? Essi gli dissero: Signore, vieni, e vedi.
35 ויבך ישוע	35 E Gesù lagrimò.
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו	36 Laonde i Giudei dicevano: Ecco, come l’amava!
37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות	37 Ma alcuni di loro dissero: Non poteva costui, che aperse gli occhi al cieco, fare ancora che costui non morisse?
38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה	38 Laonde Gesù, fremendo di nuovo in sè stesso, venne al monumento; or quello era una grotta, e v’era una pietra posta disopra.
39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו	39 E Gesù disse: Togliete via la pietra. Ma Marta, la sorella del morto, disse: Signore, egli pute già; perciocchè egli è morto già da quattro giorni.
40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים	40 Gesù le disse: Non t’ho io detto che, se tu credi, tu vedrai la gloria di Dio?
41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני	41 Essi adunque tolsero via la pietra dal luogo ove il morto giaceva. E Gesù, levati in alto gli occhi, disse: Padre, io ti ringrazio che tu mi hai esaudito.
42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני	42 Or ben sapeva io che tu sempre mi esaudisci; ma io ho detto ciò per la moltitudine qui presente, acciocchè credano che tu mi hai mandato.
43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא	43 E detto questo, gridò con gran voce: Lazaro, vieni fuori.
44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו	44 E il morto uscì, avendo le mani e i piedi fasciati, e la faccia involta in uno sciugatoio. Gesù disse loro: Scioglietelo, e lasciatelo andare
45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו	45 Laonde molti de’ Giudei che eran venuti a Maria, vedute tutte le cose che Gesù avea fatte, credettero in lui.
46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע	46 MA alcuni di loro andarono a’ Farisei, e disser loro le cose che Gesù avea fatte.
47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה	47 E perciò i principali sacerdoti, e i Farisei, raunarono il concistoro, e dicevano: Che facciamo? quest’uomo fa molti miracoli.
48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו	48 Se noi lo lasciamo così, tutti crederanno in lui, e i Romani verranno, e distruggeranno e il nostro luogo, e la nostra nazione.
49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה	49 Ed un di loro, cioè Caiafa, ch’era sommo sacerdote di quell’anno, disse loro: Voi non avete alcun conoscimento;
50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו	50 e non considerate ch’egli ci giova che un uomo muoia per lo popolo, e che tutta la nazione non perisca.
51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם	51 Or egli non disse questo da sè stesso; ma, essendo sommo sacerdote di quell’anno, profetizzò che Gesù morrebbe per la nazione;
52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים	52 e non solo per quella nazione, ma ancora per raccogliere in uno i figliuoli di Dio dispersi.
53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה	53 Da quel giorno adunque presero insieme consiglio d’ucciderlo.
54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו	54 Laonde Gesù non andava più apertamente attorno tra i Giudei; ma se ne andò di là nella contrada vicina del deserto, in una città detta Efraim, e quivi se ne stava co’ suoi discepoli.
55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו	55 Or la pasqua de’ Giudei era vicina; e molti di quella contrada salirono in Gerusalemme, innanzi la pasqua, per purificarsi.
56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג	56 Cercavano adunque Gesù; ed essendo nel tempio, dicevano gli uni agli altri: Che vi par egli? non verrà egli alla festa?
57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו	57 Or i principali sacerdoti, e i Farisei avean dato ordine che, se alcuno sapeva ove egli fosse, lo significasse, acciocchè lo pigliassero