Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה	1 Había un cierto enfermo, Lázaro, de Betania, pueblo de María y de su hermana Marta.
2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה	2 María era la que ungió al Señor con perfumes y le secó los pies con sus cabellos; su hermano Lázaro era el enfermo.
3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא	3 Las hermanas enviaron a decir a Jesús: «Señor, aquel a quien tú quieres, está enfermo».
4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים	4 Al oírlo Jesús, dijo: «Esta enfermedad no es de muerte, es para la gloria de Dios, para que el Hijo de Dios sea glorificado por ella».
5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר	5 Jesús amaba a Marta, a su hermana y a Lázaro.
6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם	6 Cuando se enteró de que estaba enfermo, permaneció dos días más en el lugar donde se encontraba.
7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה	7 Al cabo de ellos, dice a sus discípulos: «Volvamos de nuevo a Judea».
8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה	8 Le dicen los discípulos: «Rabbí, con que hace poco los judíos querían apedrearte, ¿y vuelves allí?»
9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה	9 Jesús respondió: «¿No son doce las horas del día? Si uno anda de día, no tropieza, porque ve la luz de este mundo;
10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו	10 pero si uno anda de noche, tropieza, porque no está la luz en él».
11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו	11 Dijo esto y añadió: «Nuestro amigo Lázaro duerme; pero voy a despertarle».
12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע	12 Le dijeron sus discípulos: «Señor, si duerme, se curará».
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר	13 Jesús lo había dicho de su muerte, pero ellos creyeron que hablaba del descanso del sueño.
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת	14 Entonces Jesús les dijo abiertamente: «Lázaro ha muerto,
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו	15 y me alegro por vosotros de no haber estado allí, para que creáis. Pero vayamos donde él».
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו	16 Entonces Tomás, llamado el Mellizo, dijo a los otros discípulos: «Vayamos también nosotros a morir con él».
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר	17 Cuando llegó Jesús, se encontró con que Lázaro llevaba ya cuatro días en el sepulcro.
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס	18 Betania estaba cerca de Jerusalén como a unos quince estadios,
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן	19 y muchos judíos habían venido a casa de Marta y María para consolarlas por su hermano.
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית	20 Cuando Marta supo que había venido Jesús, le salió al encuentro, mientras María permanecía en casa.
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	21 Dijo Marta a Jesús: «Señor, si hubieras estado aquí, no habría muerto mi hermano.
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים	22 Pero aun ahora yo sé que cuanto pidas a Dios, Dios te lo concederá».
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך	23 Le dice Jesús: «Tu hermano resucitará».
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון	24 Le respondió Marta: «Ya sé que resucitará en la resurrección, el último día».
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות	25 Jesús le respondió: «Yo soy la resurrección El que cree en mí, aunque muera, vivirá;
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת	26 y todo el que vive y cree en mí, no morirá jamás. ¿Crees esto?»
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם	27 Le dice ella: «Sí, Señor, yo creo que tú eres el Cristo, el Hijo de Dios, el que iba a venir al mundo».
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך	28 Dicho esto, fue a llamar a su hermana María y le dijo al oído: «El Maestro está ahí y te llama».
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו	29 Ella, en cuanto lo oyó, se levantó rapidamente, y se fue donde él.
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא	30 Jesús todavía no había llegado al pueblo; sino que seguía en el lugar donde Marta lo había encontrado.
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה	31 Los judíos que estaban con María en casa consolándola, al ver que se levantaba rápidamente y salía, la siguieron pensando que iba al sepulcro para llorar allí.
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	32 Cuando María llegó donde estaba Jesús, al verle, cayó a sus pies y le dijo: «Señor, si hubieras estado aquí, mi hermano no habría muerto».
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד	33 Viéndola llorar Jesús y que también lloraban los judíos que la acompañaban, se conmovió interiormente, se turbó
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה	34 y dijo: «¿Dónde lo habéis puesto?» Le responden: «Señor, ven y lo verás».
35 ויבך ישוע	35 Jesús se echó a llorar.
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו	36 Los judíos entonces decían: «Mirad cómo le quería».
37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות	37 Pero algunos de ellos dijeron: «Este, que abrió los ojos del ciego, ¿no podía haber hecho que éste no muriera?»
38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה	38 Entonces Jesús se conmovió de nuevo en su interior y fue al sepulcro. Era una cueva, y tenía puesta encima una piedra.
39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו	39 Dice Jesús: «Quitad la piedra». Le responde Marta, la hermana del muerto: «Señor, ya huele; es el cuarto día».
40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים	40 Le dice Jesús: «¿No te he dicho que, si crees, verás la gloria de Dios?»
41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני	41 Quitaron, pues, la piedra. Entonces Jesús levantó los ojos a lo alto y dijo: «Padre, te doy gracias por haberme escuchado.
42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני	42 Ya sabía yo que tú siempre me escuchas; pero lo he dicho por estos que me rodean, para que crean que tú me has enviado».
43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא	43 Dicho esto, gritó con fuerte voz: «¡Lázaro, sal fuera!»
44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו	44 Y salió el muerto, atado de pies y manos con vendas y envuelto el rostro en un sudario. Jesús les dice: «Desatadlo y dejadle andar».
45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו	45 Muchos de los judíos que habían venido a casa de María, viendo lo que había hecho, creyeron en él.
46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע	46 Pero algunos de ellos fueron donde los fariseos y les contaron lo que había hecho Jesús.
47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה	47 Entonces los sumos sacerdotes y los fariseos convocaron consejo y decían: «¿Qué hacemos? Porque este hombre realiza muchas señales.
48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו	48 Si le dejamos que siga así, todos creerán en él y vendrán los romanos y destruirán nuestro Lugar Santo y nuestra nación».
49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה	49 Pero uno de ellos, Caifás, que era el Sumo Sacerdote de aquel año, les dijo: «Vosotros no sabéis nada,
50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו	50 ni caéis en la cuenta que os conviene que muera uno solo por el pueblo y no perezca toda la nación».
51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם	51 Esto no lo dijo por su propia cuenta, sino que, como era Sumo Sacerdote aquel año, profetizó que Jesús iba a morir por la nación
52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים	52 - y no sólo por la nación, sino también para reunir en uno a los hijos de Dios que estaban dispersos.
53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה	53 Desde este día, decidieron darle muerte.
54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו	54 Por eso Jesús no andaba ya en público entre los judíos, sino que se retiró de allí a la región cercana al desierto, a una ciudada llamada Efraím, y allí residía con sus discípulos.
55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו	55 Estaba cerca la Pascua de los judíos, y muchos del país habían subido a Jerusalén, antes de la Pascua para purificarse.
56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג	56 Buscaban a Jesús y se decían unos a otros estando en el Templo: «¿Qué os parece? ¿Que no vendrá a la fiesta?»
57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו	57 Los sumos sacerdotes y los fariseos habían dado órdenes de que, si alguno sabía dónde estaba, lo notificara para detenerle.