Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה	1 Il y avait un malade: c’était Lazare, de Béthanie, le village de Marie et de sa sœur Marthe.
2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה	2 Cette Marie était celle-là même qui a parfumé le Seigneur avec de la myrrhe et lui a essuyé les pieds avec ses cheveux. Son frère Lazare était malade.
3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא	3 Les sœurs envoyèrent donc à Jésus ce message: "Seigneur, celui que tu aimes est malade.”
4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים	4 Lorsque Jésus l’apprit, il déclara: "Cette maladie n’ira pas à la mort; elle est pour la gloire de Dieu et par elle le Fils de Dieu sera glorifié.”
5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר	5 Jésus aimait Marthe, et sa sœur, et Lazare.
6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם	6 Pourtant, quand il sut que Lazare était malade, il resta encore deux jours au même endroit.
7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה	7 Après quoi il dit aux disciples: "Retournons en Judée.”
8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה	8 Les disciples lui dirent: "Rabbi, récemment les Juifs voulaient te tuer à coups de pierres, et tu retournes là-bas?”
9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה	9 Jésus leur répondit: "Ne faut-il pas douze heures pour faire une journée? Tant qu’on marche de jour on ne trébuche pas, parce qu’on voit la lumière de ce monde.
10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו	10 Mais si on marche de nuit, c’est qu’on n’a pas en soi la lumière, et alors on trébuche.”
11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו	11 Telle fut la réponse de Jésus. Puis il leur dit: "Notre ami Lazare s’est endormi, mais j’y vais pour le réveiller.”
12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע	12 Les disciples lui dirent: "Seigneur, s’il s’est endormi, il va guérir.”
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר	13 Jésus voulait dire que Lazare était mort, et eux l’avaient compris du sommeil ordinaire.
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת	14 Alors Jésus leur dit clairement: "Lazare est mort,
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו	15 mais je suis heureux pour vous de ne pas avoir été là, car cela vous fera croire. Allons chez lui.”
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו	16 À ce moment Thomas, qu’on appelait le Jumeau, dit aux autres disciples: "Allons-y, nous aussi, nous allons mourir avec lui!”
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר	17 Lorsque Jésus arriva, Lazare était déjà dans la tombe depuis quatre jours.
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס	18 Comme Béthanie est tout près de Jérusalem, à un peu plus de deux kilomètres,
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן	19 beaucoup de Juifs étaient venus chez Marthe et Marie pour les consoler de la mort de leur frère.
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית	20 Quand Marthe apprit que Jésus arrivait, elle alla au-devant de lui pendant que Marie restait assise à la maison.
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	21 Alors Marthe dit à Jésus: "Seigneur, si tu avais été ici, mon frère ne serait pas mort.
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים	22 Pourtant je sais que tu peux tout demander à Dieu, et Dieu te l’accordera.”
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך	23 Jésus lui dit: "Ton frère va se relever.”
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון	24 Marthe lui dit: "Je sais qu’il se relèvera au dernier jour, celui de la résurrection.”
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות	25 Jésus lui dit: "C’est moi qui suis la résurrection et la vie. Celui qui croit en moi, même s’il vient à mourir, vivra.
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת	26 Le vivant, celui qui croit en moi, ne mourra pas pour toujours. Crois-tu cela?”
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם	27 Elle répondit: "Oui Seigneur, je crois que tu es le Christ, le Fils de Dieu, celui qui vient dans le monde.”
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך	28 Ayant dit cela, elle alla appeler sa sœur Marie et lui dit à voix basse: "Le Maître est là et il t’appelle.”
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו	29 Quand elle l’apprit, elle se leva aussitôt et vint à la rencontre de Jésus.
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא	30 Jésus n’était pas encore entré dans le village, il était là où Marthe l’avait rencontré.
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה	31 En voyant Marie se lever précipitamment et sortir, les Juifs qui étaient avec elle à la maison pour la consoler la suivirent, car ils pensaient qu’elle allait pleurer à la tombe.
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	32 Mais lorsque Marie arriva là où était Jésus, dès qu’elle le vit elle tomba à ses pieds. Elle lui dit: "Seigneur, si tu avais été ici, mon frère ne serait pas mort.”
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד	33 Quand Jésus la vit qui se lamentait, et tous les Juifs qui reprenaient la lamentation, son esprit en fut secoué et il se troubla.
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה	34 Il dit: "Où l’avez-vous mis?” Ils répondirent: "Seigneur, viens voir.”
35 ויבך ישוע	35 Et Jésus pleura.
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו	36 Les Juifs firent cette réflexion: "Voyez comme il l’aimait!”
37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות	37 Pourtant certains d’entre eux dirent: "S’il a ouvert les yeux de l’aveugle, ne pouvait-il pas faire que celui-ci ne meure pas?”
38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה	38 De nouveau Jésus frémit et il alla vers la tombe. C’était une caverne avec une pierre posée sur l’entrée.
39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו	39 Jésus dit: "Soulevez la pierre.” Marthe, la sœur du mort, lui dit: "Seigneur, il en est à son quatrième jour et il sent déjà.”
40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים	40 Jésus lui dit: "Ne t’ai-je pas dit que si tu crois, tu verras la gloire de Dieu?”
41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני	41 On soulève donc la pierre. Jésus lève les yeux au ciel et dit: "Père, je te rends grâces car tu m’as écouté.
42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני	42 Je savais bien que toujours tu m’écoutes, mais je le dis en pensant à ces gens qui m’entourent, car ils pourront croire que tu m’as envoyé.”
43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא	43 Puis Jésus appelle d’une voix forte: "Lazare, dehors, viens ici!”
44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו	44 Et voilà que sort celui qui était mort; ses mains et ses pieds sont liés avec les bandes, et son visage est encore enveloppé du couvre-tête. Alors Jésus leur dit: "Déliez-le, et qu’il puisse marcher!”
45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו	45 Beaucoup de Juifs qui étaient venus chez Marie crurent en Jésus après avoir vu ce qu’il avait fait.
46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע	46 Mais certains d’entre eux allèrent dire aux Pharisiens ce que Jésus avait fait.
47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה	47 Les Pharisiens et les chefs des prêtres appelèrent à un conseil, et là ils dirent: "Où en sommes-nous? Cet homme fait quantité de miracles.
48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו	48 Si nous le laissons faire, tous vont croire en lui. Les Romains vont alors intervenir, et ils sont capables de tout détruire: nous-mêmes, le Temple et la nation.”
49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה	49 À ce moment l’un d’eux intervint: c’était Caïphe, le Grand Prêtre pour cette année-là, et il dit: "Vous ne savez pas vous y prendre.
50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו	50 Faites le compte: il vaut mieux qu’un seul homme meure pour tout le peuple, plutôt que de voir la ruine de toute la nation.”
51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם	51 Caïphe n’a pas dit cela de lui-même; il était le Grand Prêtre de cette année-là, et il était prophète quand il disait que Jésus allait mourir pour la nation.
52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים	52 En fait, ce n’était pas seulement pour la nation mais aussi pour rassembler dans l’unité les enfants de Dieu dispersés.
53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה	53 Ce jour-là ils décidèrent de le tuer.
54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו	54 Pour cette raison Jésus ne pouvait plus circuler sans danger chez les Juifs. Il s’éloigna vers le désert et il demeura avec ses disciples dans une ville nommée Éphraïm.
55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו	55 La Pâque des Juifs était proche et beaucoup montèrent de leurs campagnes à Jérusalem avant la Pâque pour se purifier.
56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג	56 Ils cherchaient Jésus et, quand ils se retrouvaient dans le Temple, ils disaient: "Qu’en pensez-vous? Êtes-vous sûrs qu’il ne viendra pas à la fête?”
57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו	57 Pour leur part, les grands prêtres et les Pharisiens avaient donné des instructions: si quelqu’un savait où il était, il devait le dénoncer pour qu’on l’arrête.