Job 30

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 But now the younger in time scorn me, whose fathers I would not have set with the dogs of my flock:	1 ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני
2 The strength of whose hands was to me as nothing, and they were thought unworthy of life itself.	2 גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח
3 Barren with want and hunger, who gnawed in the wilderness, disfigured with calamity and misery.	3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה
4 And they ate grass, and barks of trees, and the root of junipers was their food.	4 הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם
5 Who snatched up these things out of the valleys, and when they had found any of them, they ran to them with a cry.	5 מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב
6 They dwelt in the desert places of torrents, and in caves of earth, or upon the gravel.	6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים
7 They pleased themselves among these kind of things, and counted it delightful to be under the briers.	7 בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו
8 The children of foolish and base men, and not appearing at all upon the earth.	8 בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ
9 Now I am turned into their song, and am become their byword.	9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה
10 They abhor me, and flee far from me, and are not afraid to spit in my face.	10 תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק
11 For he hath opened his quiver, and hath afflicted me, and hath put a bridle into my mouth.	11 כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו
12 At the right hand of my rising, my calamities forthwith arose: they have overthrown my feet, and have overwhelmed me with their paths as with waves.	12 על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם
13 They have destroyed my ways, they have lain in wait against me, and they have prevailed, and there was none to help.	13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו
14 They have rushed in upon me, as when a wall is broken, and a gate opened, and have rolled themselves down to my miseries.	14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו
15 I am brought to nothing: as a wind thou hast taken away my desire: and my prosperity hath passed away like a cloud.	15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי
16 And now my soul fadeth within myself, and the days of affliction possess me.	16 ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני
17 In the night my bone is pierced with sorrows: and they that feed upon me, do not sleep.	17 לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון
18 With the multitude of them my garment is consumed, and they have girded me about, as with the collar of my coat.	18 ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני
19 I am compared to dirt, and am likened to embers and ashes.	19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר
20 I cry to thee, and thou hearest me not: I stand up, and thou dost not regard me.	20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי
21 Thou art changed to be cruel toward me, and in the hardness of thy hand thou art against me.	21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני
22 Thou hast lifted me up, and set me as it were upon the wind, and thou hast mightily dashed me.	22 תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה
23 I know that thou wilt deliver me to death, where a house is appointed for every one that liveth.	23 כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי
24 But yet thou stretchest not forth thy hand to their consumption: and if they shall fall down thou wilt save.	24 אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע
25 I wept heretofore for him that was afflicted, and my soul had compassion on the poor.	25 אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון
26 I expected good things, and evils are come upon me: I waited for light, and darkness broke out.	26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל
27 My inner parts have boiled without any rest, the days of affliction have prevented me.	27 מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני
28 I went mourning without indignation; I rose up, and cried in the crowd.	28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע
29 I was the brother of dragons, and companion of ostriches.	29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה
30 My skin is become black upon me, and my bones are dried up with heat.	30 עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב
31 My harp is turned to mourning, and my organ into the voice of those that weep.	31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים