Évangile selon Jean 6

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Après cela, Jésus alla sur les bords de la mer de Galilée, du côté de Tibériade.	1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה
2 Une foule nombreuse le suivait, car elle voyait les signes miraculeux qu’il opérait sur les malades.	2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים
3 Jésus monta sur la colline, et là il s’assit avec ses disciples.	3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו
4 La Pâque, la fête des Juifs, était proche.	4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא
5 Jésus, donc, leva les yeux et vit cette grande foule qui montait vers lui. Alors il dit à Philippe: "Où allons-nous acheter des pains pour qu’ils aient à manger?”	5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל
6 Jésus disait cela pour voir comment Philippe allait réagir, car lui savait ce qu’il allait faire.	6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה
7 Philippe lui répond: "Même avec 200 pièces d’argent, le pain ne suffirait pas pour que chacun en ait un morceau.”	7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט
8 Un des disciples de Jésus, André, le frère de Simon-Pierre, dit alors:	8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס
9 "Il y a là un garçon avec cinq pains d’orge et deux poissons: nous voilà bien pour nourrir toute cette foule!”	9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה
10 Mais Jésus dit: "Faites asseoir tout ce monde.” Il y avait beaucoup d’herbe à cet endroit et les hommes s’assirent; ils étaient environ 5 000.	10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר
11 Jésus donc prend les pains et rend grâce, puis il en donne à ce monde qui s’est mis à l’aise, et il leur donne de même du poisson, autant qu’ils en veulent.	11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם
12 Quand ils ont tous mangé à leur faim, Jésus dit à ses disciples: "Ramassez les morceaux qui restent, il ne faut rien perdre.”	12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה
13 On les ramasse donc et on remplit douze corbeilles avec les débris des cinq pains d’orge, tout ce qu’on n’avait pas mangé.	13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם
14 À la vue du signe que Jésus venait de faire, les gens commencèrent à dire: "Cet homme est vraiment le prophète qui doit venir dans le monde!”	14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם
15 Jésus comprit qu’ils allaient l’enlever pour le proclamer roi; alors, une fois de plus, il les laissa et s’en alla tout seul dans la montagne.	15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו
16 En fin de journée les disciples descendirent vers le rivage.	16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום
17 Il faisait déjà nuit et Jésus n’était toujours pas là avec eux. Ils montèrent donc dans une barque, cherchant à traverser la mer en direction de Capharnaüm,	17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם
18 mais la mer était déchaînée car le vent soufflait très fort.	18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת
19 Quand ils avaient déjà ramé quatre ou cinq kilomètres, ils virent Jésus qui s’approchait de la barque: il marchait sur la mer et les disciples eurent vraiment peur.	19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו
20 Mais lui leur dit: "C’est moi, ne craignez pas.”	20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו
21 Et comme ils voulaient le prendre dans la barque, au même moment la barque toucha terre à l’endroit vers lequel ils se dirigeaient.	21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה
22 Le lendemain, la foule qui était restée de l’autre côté de la mer se rendit compte qu’il n’y avait pas eu d’autre barque que celle-là et que Jésus n’y était pas monté avec ses disciples: ils étaient partis seuls.	22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה
23 Cependant des bateaux étaient arrivés de Tibériade près de l’endroit où l’on avait mangé le pain lorsque le Seigneur rendit grâces.	23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון
24 Lorsque tous ces gens virent que Jésus n’était pas là, et ses disciples non plus, ils montèrent sur ces bateaux à la recherche de Jésus, et ils vinrent à Capharnaüm.	24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע
25 À peine l’eurent-ils trouvé sur l’autre bord du lac qu’ils lui dirent: "Rabbi, Maître, comment es-tu venu?”	25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם
26 Alors Jésus leur répond: "En vérité, en vérité, je vous le dis: vous me cherchez, non parce que vous avez vu à travers les signes, mais parce que vous avez eu du pain et que vous avez bien mangé.	26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו
27 Travaillez, non pas pour la nourriture qui disparaît, mais pour la nourriture qui demeure et qui devient vie éternelle. C’est le Fils de l’Homme qui vous la donnera; c’est lui que Dieu le Père a marqué de son sceau.”	27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים
28 Alors on lui dit: "Pour travailler aux œuvres de Dieu, que devons-nous faire?”	28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים
29 Et Jésus leur répond: "L’œuvre de Dieu, c’est que vous ayez foi en celui qu’il a envoyé.”	29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו
30 Ils lui disent: "Que fais-tu, quel signe avons-nous vu pour que nous croyions en toi? Qu’es-tu capable de faire?	30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל
31 Nos pères ont mangé la manne dans le désert, comme dit l’Écriture: Il leur a donné à manger le pain venu du ciel”.	31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל
32 Jésus leur répond: "En vérité, en vérité, je vous le dis: ce n’est pas Moïse qui vous a donné le pain venu du ciel; c’est mon Père qui vous donne le vrai pain descendu du ciel.	32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי
33 Celui qui descend du ciel et donne la vie au monde, c’est lui le pain de Dieu.”	33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם
34 Alors les gens lui disent: "Seigneur, donnez-nous donc ce pain.”	34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה
35 Et Jésus leur répond: "Je suis le pain de vie: celui qui vient à moi n’aura jamais faim, celui qui croit en moi n’aura plus jamais soif.	35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד
36 Mais vous avez vu et vous n’avez pas cru: cela, je vous l’ai déjà dit.	36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו
37 “Tout ce que le Père me donne viendra à moi, et je ne rejetterai pas celui qui vient à moi.	37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה
38 Car je suis descendu du ciel, non pour faire ma volonté, mais pour faire la volonté de celui qui m’envoie.	38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי
39 Voici ce que veut celui qui m’a envoyé: que je ne perde rien de ce qu’il m’a donné, mais que je le ressuscite au dernier jour.	39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון
40 Oui, c’est la volonté de mon Père: quiconque voit le Fils et croit en lui doit vivre de vie éternelle, et moi je le ressusciterai au dernier jour.”	40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
41 Les Juifs commencèrent à protester parce que Jésus avait dit: "Je suis le pain qui est descendu du ciel.”	41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים
42 Ils disaient: "Nous connaissons son père et sa mère, n’est-ce pas? Il n’est que Jésus fils de Joseph. Et maintenant il vient nous dire qu’il est descendu du ciel!”	42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי
43 Jésus leur dit ceci: "Ne protestez pas entre vous.	43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו
44 Personne ne peut venir à moi si le Père qui m’a envoyé ne l’attire; moi, alors, je le ressusciterai au dernier jour.	44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון
45 Il est écrit dans les livres des prophètes: Tous seront enseignés par Dieu. C’est ainsi que vient à moi celui qui a entendu et s’est laissé instruire par le Père.	45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי
46 Car personne, bien sûr, n’a vu le Père; un seul a vu le Père, celui qui vient d’auprès de Dieu.	46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים
47 “En vérité, en vérité, je vous le dis: celui qui croit vit de vie éternelle.”	47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים
48 “Je suis le pain de vie.	48 אנכי הוא לחם החיים
49 Vos pères ont mangé la manne dans le désert, mais ils sont morts.	49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו
50 Voici maintenant le pain qui est descendu du ciel, celui qui en mange ne meurt pas.	50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות
51 Je suis le pain vivant qui est descendu du ciel; si quelqu’un mange de ce pain, il vivra pour toujours. Et ce pain que je donnerai, c’est ma chair livrée pour la vie du monde.”	51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם
52 Les Juifs commencèrent à se diviser. Ils disaient: "Cet homme va-t-il nous donner à manger de la chair?”	52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל
53 Jésus leur dit: "En vérité, en vérité, je vous le dis: si vous ne mangez pas la chair du Fils de l’Homme et si vous ne buvez pas son sang, vous n’avez pas la vie en vous.	53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם
54 Celui qui mange ma chair et boit mon sang vit de vie éternelle, et moi je le ressusciterai au dernier jour.	54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון
55 “Ma chair est vraiment nourriture, et mon sang est vraiment une boisson.	55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה
56 Celui qui mange ma chair et boit mon sang demeure en moi et moi en lui.	56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו
57 De même que je vis par le Père, car le Père qui m’a envoyé est vivant, de la même façon celui qui me mange vivra par moi.	57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי
58 Voici le pain qui est descendu du ciel. Ce ne sera pas comme pour vos pères qui ont mangé, et ensuite ils sont morts: celui qui mange ce pain vivra pour toujours.”	58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם
59 Voilà ce que Jésus a dit dans la synagogue, quand il enseignait à Capharnaüm.	59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום
60 Après l’avoir entendu, bon nombre de ses disciples dirent: "Ce langage est dur à accepter, qui voudra l’écouter?”	60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו
61 Jésus savait en lui-même que ses disciples protestaient; il leur dit: "Tout cela vous scandalise?	61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול
62 Que direz-vous lorsque vous verrez le Fils de l’Homme remonter où il était auparavant?	62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים
63 C’est l’Esprit qui fait vivre, la chair ne sert de rien; les paroles que je vous ai dites sont esprit, et elles sont vie.	63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה
64 Mais certains d’entre vous ne croient pas.” Jésus savait en effet dès le début quels étaient ceux qui ne croyaient pas, et qui allait le trahir.	64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו
65 Et il ajouta: "Voici la raison pour laquelle je vous ai dit que personne ne peut venir à moi si cela ne lui a pas été donné par le Père.”	65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי
66 Ce jour-là beaucoup de disciples firent marche arrière et cessèrent de le suivre.	66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו
67 Jésus dit alors aux Douze: "N’allez-vous pas partir, vous aussi?”	67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני
68 Pierre lui répondit: "Seigneur, à qui irions-nous? Tu as les paroles de la vie éternelle,	68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך
69 et nous, nous croyons et nous savons que tu es le Saint de Dieu.”	69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי
70 Jésus leur dit: "N’est-ce pas moi qui vous ai choisis, vous, les Douze? et pourtant l’un de vous est un démon.”	70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא
71 Jésus parlait de Judas, fils de Simon Iscariote. C’est lui, l’un des Douze, qui allait livrer Jésus.	71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר