Évangile selon Luc 13

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 C’est alors qu’on mit Jésus au courant d’un massacre de Galiléens: Pilate avait fait couler leur sang là-même où ils sacrifiaient leurs victimes.	1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם
2 Jésus alors leur dit: "Croyez-vous que ces Galiléens étaient plus pécheurs que tous les autres Galiléens pour avoir eu ce sort?	2 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם
3 Non, je vous le dis; mais si vous ne vous convertissez pas, vous périrez tous pareillement!	3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם
4 “Et les 18 personnes de Siloé sur qui la tour est tombée, et qui ont été tuées, étaient-elles plus coupables que tous les autres habitants de Jérusalem?	4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים
5 Non, je vous le dis; mais si vous ne vous convertissez pas, vous périrez tous pareillement!”	5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם
6 Jésus leur dit cette parabole: "Un homme avait un figuier planté dans sa vigne; il vint pour y chercher du fruit et il n’en trouva pas.	6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא
7 il dit alors à celui qui soignait la vigne: Voilà trois ans que je viens chercher des fruits sur ce figuier, et je n’en trouve pas. Coupe-le donc, il ne fait qu’épuiser la terre!	7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה
8 Mais l’autre répondit: Maître, laisse-le encore cette année, je piocherai tout autour et je mettrai du fumier.	8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה
9 Peut-être après cela donnera-t-il du fruit; sinon, tu le couperas.”	9 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה
10 Un jour de sabbat, Jésus était en train d’enseigner dans une synagogue	10 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות
11 lorsque arriva une femme toute courbée; un esprit la tenait malade depuis déjà 18 ans et elle était totalement incapable de se redresser.	11 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה
12 Dès que Jésus la voit, il l’interpelle: "Femme, te voici délivrée de ton infirmité!”	12 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך
13 Jésus lui impose les mains, et aussitôt elle se redresse, rendant gloire à Dieu.	13 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים
14 Mais le chef de la synagogue intervient, scandalisé, car Jésus l’a guérie un jour de sabbat, et il dit à la foule: "Il y a six jours pour travailler; venez ces jours-là pour vous faire guérir mais pas le jour du sabbat!”	14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת
15 Le Seigneur lui répond en ces termes: "Comme vous êtes faux! Chacun de vous ne détache-t-il pas de la mangeoire son bœuf ou son âne, même le jour du sabbat, pour le conduire à l’abreuvoir?	15 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו
16 Et vous avez là une fille d’Abraham que Satan avait liée voici 18 ans: le sabbat n’était-il pas justement le jour pour la délier de son mal?”	16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת
17 Après ces paroles de Jésus, ses adversaires ne savaient plus que dire, mais tout le public était en joie pour tant de merveilles qu’on lui voyait faire.	17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו
18 Il disait donc: "À quoi comparer le Royaume de Dieu, quelle image puis-je en donner?	18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה
19 Il est tout comme la graine de moutarde qu’un homme a prise pour la semer dans son jardin; elle a grandi et elle est devenue un arbre, si bien que les oiseaux du ciel se sont abrités dans ses branches.”	19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו
20 De nouveau Jésus leur dit: "Quelle image puis-je donner du Royaume de Dieu?	20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים
21 Il est tout comme le levain qu’une femme prend et enfouit dans trois mesures de farine jusqu’à ce que tout soit levé.”	21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו
22 Jésus faisait route vers Jérusalem, et il continuait d’enseigner tout en traversant villes et villages.	22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים
23 Quelqu’un lui dit: "Seigneur, est-ce vrai que peu de gens seront sauvés?” Il répondit:	23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים
24 "Efforcez-vous d’entrer par la porte étroite car, je vous le dis, beaucoup chercheront à entrer et ne pourront pas.	24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו
25 “Quand le maître de maison se sera levé pour fermer la porte, vous serez là dehors et vous appellerez à la porte: ‘Seigneur, ouvre-nous donc!’ Mais lui vous répondra: ‘Je ne sais pas d’où vous êtes.’	25 והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם
26 Alors vous direz: ‘Nous avons mangé et bu avec toi, tu as enseigné sur nos places!’	26 אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת
27 Mais lui dira: ‘Je ne sais pas d’où vous êtes: éloignez-vous de moi, vous qui travaillez pour le mal.’	27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון
28 “Alors il y aura pleurs et grincements de dents, lorsque vous verrez Abraham, Isaac et Jacob avec tous les prophètes dans le Royaume de Dieu, et vous pendant ce temps, mis à la porte!	28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה
29 Et d’autres viendront de l’orient et de l’occident, du nord et du midi pour s’installer à la table dans le Royaume de Dieu.	29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים
30 Quelle surprise: certains qui étaient parmi les derniers se retrouvent premiers, et d’autres qui étaient premiers sont les derniers!”	30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים
31 À ce moment plusieurs Pharisiens s’approchèrent et lui dirent: "Ne reste pas ici, poursuis ta route, car Hérode cherche à te tuer!”	31 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך
32 Il leur répondit: "Allez dire à ce renard: ‘Aujourd’hui et demain je chasse les démons et je fais des guérisons; c’est au troisième jour que j’arrive à ma fin.’	32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי
33 Mais je dois poursuivre mon chemin aujourd’hui, demain et le jour suivant, car un prophète ne peut pas mourir ailleurs qu’à Jérusalem!	33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים
34 “Jérusalem! Jérusalem! Tu assassines les prophètes et reçois à coups de pierre ceux qui te sont envoyés! Combien de fois ai-je voulu rassembler tes enfants, comme l’oiseau couvre ses petits de ses ailes; mais vous n’avez pas voulu.	34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם
35 Vous vous retrouverez seuls avec votre Maison. Oui, je vous l’affirme, vous ne me verrez plus jusqu’au temps où vous direz: Béni soit celui qui vient au nom du Seigneur!”	35 הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה