Livre de Job 32

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Alors ces trois hommes (Élifaz, Bildad et Sofar) cessèrent de répondre à Job, car il persistait à se considérer comme innocent.	1 וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו
2 Mais Élihou, le fils de Barakel, se mit en colère. Cet homme était de la tribu de Bouz et de la famille de Ram. Il se mit en colère contre Job qui prétendait avoir raison contre Dieu,	2 ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים
3 mais aussi contre ses trois amis, parce qu’ils n’avaient pas trouvé de réponse, et qu’ils avaient ainsi donné tort à Dieu.	3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב
4 Élihou s’était tu pendant qu’ils parlaient avec Job, car ils étaient plus âgés que lui.	4 ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים
5 Mais quand Élihou vit qu’aucun des trois n’avait plus rien à répondre, il se mit en colère.	5 וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו
6 Élihou, fils de Barakel, de la tribu de Bouz, prit donc la parole: Je suis jeune encore et vous êtes âgés; c’est pourquoi j’étais intimidé, craintif, et je n’osais communiquer mon savoir.	6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם
7 Je me disais: “L’âge parlera, beaucoup d’années sont une garantie de sagesse!”	7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה
8 Mais non, elle est dans l’homme un fruit de l’esprit, un souffle du Puissant nous donne de comprendre.	8 אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם
9 Les plus anciens ne sont pas les plus sages, l’âge ne suffit pas pour discerner le vrai.	9 לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט
10 Je vous invite donc à m’écouter, à mon tour je dirai ce que je sais.	10 לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני
11 J’ai attendu tandis que vous parliez, suivant vos raisons tandis que vous cherchiez vos mots.	11 הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין
12 Je vous écoutais attentivement, mais aucun de vous n’a réfuté Job, personne n’a répondu à ses déclarations.	12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם
13 Cessez donc de dire que vous avez la sagesse, que c’est doctrine de Dieu et non des hommes.”	13 פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש
14 Je ne prends pas à mon compte vos raisons, je ne lui répondrai pas avec vos arguments.	14 ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו
15 Consternés, vous n’aviez plus rien à dire, les mots vous manquaient.	15 חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים
16 J’attendais! Mais si vous ne parlez plus, si vous restez là sans réponse,	16 והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד
17 à moi de répliquer, à mon tour de montrer mon savoir!	17 אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני
18 Ce ne sont pas les mots qui me manquent, une conviction intime me presse:	18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני
19 c’est en moi comme un vin qui fermente et faute d’issues fait éclater les outres neuves.	19 הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע
20 Parler me soulagera, j’ai besoin de parler et de répondre.	20 אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה
21 Je serai pourtant impartial, sans flatter qui que ce soit,	21 אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה
22 car si je prétendais flatter, bien vite Celui qui m’a fait m’enlèverait.	22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני