Livre de la Genèse 44

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Alors Joseph donna cet ordre à son intendant: “Remplis de nourriture les sacs de ces hommes, autant qu’ils peuvent en emporter, et remets l’argent de chacun à l’entrée de son sac.	1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו
2 Puis tu mettras ma coupe, la coupe d’argent, à l’entrée du sac du plus jeune, avec l’argent de son blé.” L’intendant fit donc ce que Joseph avait commandé.	2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר
3 Au lever du jour, on renvoya ces hommes avec leurs ânes.	3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם
4 Ils venaient tout juste de sortir de la ville, ils n’étaient donc pas très loin, lorsque Joseph dit à son intendant: “Lance-toi à la poursuite de ces hommes et, lorsque tu les auras rejoints, tu leur diras: Pourquoi avez-vous rendu le mal pour le bien?	4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה
5 Pourquoi avez-vous volé la coupe en argent de mon maître? N’est-ce pas celle dans laquelle il boit et avec laquelle il pratique la divination? Ce que vous avez fait là va vous porter malheur.”	5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם
6 L’intendant courut donc les rejoindre et leur répéta les paroles de Joseph.	6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה
7 Ils lui répondirent: “Pourquoi mon seigneur nous parle-t-il de cette façon? Nous n’avons pas l’habitude d’agir ainsi!	7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה
8 L’argent que nous avions trouvé sur le dessus de nos sacs, nous l’avons rapporté du pays de Canaan. Comment donc aurions-nous volé de l’argent ou de l’or dans la maison de ton maître?	8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב
9 Si tu trouves cette coupe sur l’un de tes serviteurs, qu’il soit mis à mort, et que nous devenions les esclaves de mon seigneur.”	9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים
10 Il leur dit: “Soit! je vais vous juger sur vos paroles. Celui chez qui l’on trouvera la coupe sera mon esclave, et vous, vous serez libres.”	10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים
11 Sans perdre de temps, chacun déposa à terre son sac de blé et l’ouvrit.	11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו
12 La fouille commença par l’aîné, et finit par le plus jeune: on trouva la coupe dans le sac de Benjamin.	12 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן
13 Tous alors déchirèrent leurs vêtements et, après avoir chargé leurs sacs sur leurs ânes, ils retournèrent vers la ville.	13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה
14 Juda et ses frères rentrèrent dans la maison de Joseph; il était là et ils se prosternèrent à terre devant lui.	14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה
15 Joseph leur dit: “Qu’avez-vous fait? Ne savez-vous pas qu’un homme comme moi est capable de tout deviner?”	15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני
16 Alors Juda lui dit: “Nous n’avons rien à répondre à mon seigneur. Comment pourrions-nous nous justifier? Dieu a dévoilé la faute de tes serviteurs; nous serons donc les esclaves de mon seigneur, nous et celui dans la main duquel on a trouvé la coupe.”	16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו
17 Mais il leur dit: “Dieu me garde de faire cela! Celui sur qui on a trouvé ma coupe sera mon esclave, mais vous, retournez en paix vers votre père!”	17 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם
18 Juda s’avança alors vers lui, et dit: “Je t’en supplie mon seigneur, permets-moi seulement de te dire un mot. Ne te mets pas en colère contre ton serviteur, bien que tu sois comme le Pharaon.	18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה
19 Mon seigneur, tu nous as interrogés; tu nous as demandé: ‘Avez-vous un père ou un frère?’	19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח
20 Nous te l’avons dit, à toi mon seigneur: Nous avons un père qui est vieux. Dans sa vieillesse, il a eu un garçon qui reste seul de sa mère, car son frère est mort. Et cet enfant, son père l’aime.	20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו
21 Tu as ajouté en nous parlant: ‘Amenez-le moi pour que je le voie!’	21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו
22 Nous t’avons répondu, à toi mon seigneur: ‘Le garçon ne peut pas quitter son père, s’il manquait à son père, celui-ci en mourrait.’	22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת
23 “Alors tu nous as dit: ‘Si votre plus jeune frère ne vient pas avec vous, inutile de chercher à me voir.’	23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני
24 Aussi, lorsque nous sommes remontés vers notre père, nous lui avons rapporté tes paroles, mon seigneur.	24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני
25 Et plus tard, quand notre père nous a dit de retourner pour acheter un peu de nourriture,	25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל
26 nous lui avons répété: ‘Nous ne pouvons pas y aller si notre plus jeune frère ne vient pas avec nous. Nous ne partirons pas, car nous ne pourrons revoir cet homme que si notre plus jeune frère est avec nous.’	26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו
27 Alors mon père nous a dit: ‘Vous savez que ma femme Rachel m’a donné deux garçons.	27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי
28 Le premier a disparu et j’ai dit: Il a sûrement été dévoré. Je ne l’ai jamais revu jusqu’à ce jour.	28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה
29 Si vous m’enlevez encore celui-là et qu’il lui arrive malheur, vous aurez fait descendre mes cheveux blancs dans la tristesse au séjour des morts.’	29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה
30 “Ainsi, de la vie du garçon dépend celle de mon père. Et si je rentre chez mon père sans le garçon,	30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו
31 dès qu’il verra que le garçon n’est pas là, il en mourra, et tes serviteurs auront fait descendre les cheveux blancs de notre père, dans la tristesse, au séjour des morts.	31 והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה
32 “Je me suis porté garant du garçon auprès de mon père et je lui ai dit: ‘Si je ne le ramène pas, je serai coupable envers mon père pour toujours.’	32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים
33 Maintenant donc, permets que moi, ton serviteur, je reste à la place du garçon comme ton esclave, et que le garçon s’en retourne avec ses frères. Je ne pourrais pas supporter le malheur qui frapperait mon père!”	33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו
	34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי