Der Brief an die Römer 14

Pattloch Bibel	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Den Schwachen im Glauben nehmt hin ohne Streit um Meinungsverschiedenheiten!	1 וְאֶת־הֶחָלוּשׁ בָּאֱמוּנָה אוֹתוֹ קַבֵּלוּ וְלֹא לָדִין אֶת־הַמַּחֲשָׁבוֹת
2 Glaubt einer, er dürfe alles essen, der Schwache aber ißt nur Pflanzenkost,	2 יֵשׁ מַאֲמִין כִּי נָכוֹן לֶאֱכֹל כָּל־דָּבָר וְהֶחָלוּשׁ יֹאכַל רַק אֶת־הַיָּרָק
3 so soll der Essende den Nichtessenden nicht verachten, und der Nichtessende den Essenden nicht richten; denn Gott hat ihn angenommen.	3 הָאֹכֵל אַל־יִבֶז אֶת־אֲשֶׁר לֹא יֹאכֵל וַאֲשֶׁר לֹא יֹאכַל אַל־יָדִין אֶת־הָאֹכֵל כִּי־קִבֵּל אֹתוֹ הָאֱלֹהִים
4 Wer bist du denn, daß du richten willst über den fremden Knecht? Seinem Herrn steht oder fällt er; er wird aber stehen; denn der Herr ist mächtig, ihn aufrecht zu halten.	4 מִי אַתָּה כִּי תָדִין אֶת־עֶבֶד הָאַחֵר הֵן לַאדֹנָיו הוּא יָקוּם אוֹ יִפֹּל אֲבָל יוּקַם כִּי־יָכֹל הָאֱלֹהִים לַהֲקִימוֹ
5 Unterscheidet nämlich einer die Tage voneinander, der andere aber hält jeden Tag gleich, so sei ein jeder in seiner Meinung voll überzeugt.	5 יֵשׁ מַבְדִּיל בֵּין־יוֹם לְיוֹם וְיֵשׁ אֲשֶׁר כָּל־הַיָּמִים שָׁוִים בְּעֵינָיו וִיהִי כָל־אִישׁ נָכוֹן בְּדַעְתּוֹ
6 Wer auf den Tag achtet, der achtet darauf im Hinblick auf den Herrn; wer ißt, der ißt im Hinblick auf den Herrn; er spricht ja Gott das Dankgebet; und wer nicht ißt, der ißt nicht im Hinblick auf den Herrn, und er spricht Gott das Dankgebet.	6 הַשֹּׁמֵר אֶת־הַיּוֹם לָאָדוֹן שֹׁמֵר אֹתוֹ וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֹׁמֵר אֶת־הַיּוֹם לָאָדוֹן אֵינֶנּוּ שֹׁמֵר הָאֹכֵל לָאָדוֹן הוּא אֹכֵל כִּי מוֹדֶה הוּא לֵאלֹהִים וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֹכֵל לָאָדוֹן אֵינֶנּוּ אֹכֵל וּמוֹדֶה הוּא לֵאלֹהִים
7 Denn keiner von uns lebt sich selbst, und keiner stirbt sich selbst;	7 כִּי אֵין־אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֲשֶׁר יִחְיֶה לְנַפְשׁוֹ וְאֵין אִישׁ אֲשֶׁר יָמוּת לְנַפְשׁוֹ
8 denn leben wir, so leben wir dem Herrn; sterben wir, so sterben wir dem Herrn; ob wir nun leben, ob wir nun sterben, wir sind des Herrn.	8 כִּי כַּאֲשֶׁר נִחְיֶה נִחְיֶה לָאָדוֹן וְכַאֲשֶׁר נָמוּת נָמוּת לָאָדוֹן לָכֵן אִם־נִחְיֶה וְאִם נָמוּת לָאָדוֹן הִנֵּנוּ
9 Denn dazu ist Christus gestorben und lebendig geworden, daß er Herr sei sowohl über Tote wie Lebende.	9 כִּי לָזֹאת מֵת הַמָּשִׁיחַ וַיָּקָם וַיֶּחִי לְמַעַן יִהְיֶה אָדוֹן גַּם עַל־הַמֵּתִים גַּם עַל־הַחַיִּים
10 Du aber, was richtest du deinen Bruder? Oder auch du, was verachtest du deinen Bruder? Wir werden ja alle vor den Richterstuhl Gottes zu treten haben.	10 וְאַתָּה לָמָּה־זֶּה תָדִין אֶת־אָחִיךָ אוֹ אַתָּה לָמָּה תָבוּז לְאָחִיךָ הֲלֹא כֻלָּנוּ עֲתִידִים לַעֲמֹד לִפְנֵי כִסֵּא דִּין הַמָּשִׁיחַ
11 Denn es ist geschrieben: "So wahr ich lebe, spricht der Herr, vor mir wird sich beugen jedes Knie, und jede Zunge wird Gott lobpreisen" (Is 45,23).	11 כִּי כָתוּב חַי־אָנִי נְאֻם יְהוָֹה כִּי לִי תִכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה לֵאלֹהִים
12 So wird also ein jeder von uns über sich selbst Rechenschaft geben vor Gott.	12 הִנֵּה־נָא כָּל־אֶחָד מִמֶּנּוּ עַל־נַפְשׁוֹ יִתֵּן חֶשְׁבּוֹן לֵאלֹהִים
13 Darum laßt uns nicht mehr einander richten. Richtet vielmehr eure Sorge darauf, daß ihr dem Bruder nicht Anstoß oder Ärgernis gebt.	13 לָכֵן אַל־נָדִין עוֹד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כִּי אִם־זֶה יְהִי דִינְכֶם שֶׁלֹּא־יִתֵּן אִישׁ לִפְנֵי אָחִיו מִכְשׁוֹל אוֹ מוֹקֵשׁ
14 Ich weiß und habe im Herrn Jesus die Überzeugung, daß nichts in sich selbst unrein ist; nur für den, der es für unrein hält, ist es unrein.	14 יָדַעְתִּי וּמֻבְטָח אֲנִי בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ כִּי־אֵין דָּבָר טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְרַק־טָמֵא הוּא לְמִי שֶׁיַּחְשְׁבֶנּוּ לוֹ לְטָמֵא
15 Wird nämlich dein Bruder des Essens wegen betrübt, so wandelst du nicht mehr der Liebe gemäß. Bring mit deiner Speise nicht den ins Verderben, für den Christus gestorben ist!	15 וְאִם־יֵעָצֵב אָחִיךָ עַל־דְּבַר הָאֹכֶל אֵינְךָ מִתְהַלֵּךְ עוֹד בְּדֶרֶךְ הָאַהֲבָה אַל־נָא תְאַבֵּד בְּאָכְלְךָ אֶת־אֲשֶׁר בַּעֲדוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ
16 Gebt das Gut, das euer ist, nicht der Lästerung preis!	16 לָכֵן הִזָּהֵרוּ פֶּן־יִהְיֶה טוּבְכֶם לְגִדּוּפִים
17 Denn das Reich Gottes ist nicht Essen und Trinken, sondern Gerechtigkeit und Friede und Freude in Heiligem Geist.	17 כִּי־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כִּי־צְדָקָה הִיא וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
18 Wer darin Christus dient, ist Gott wohlgefällig und geachtet bei den Menschen.	18 וְהָעֹבֵד בָּאֵלֶּה אֶת־הַמָּשִׁיחַ רָצוּי הוּא לֵאלֹהִים וּבָחוּן לָאֲנָשִׁים
19 So laß uns trachten nach dem, was dem Frieden dient und der Erbauung untereinander.	19 וְעַתָּה נִרְדְּפָה דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם וְדֶרֶךְ הִבָּנוֹת יַחַד אִישׁ מֵרֵעֵהוּ
20 Zerstöre nicht um des Essens willen das Werk Gottes! Es ist zwar alles rein, doch schlimm ist es für den Menschen, der durch sein Essen Anstoß gibt.	20 אַל־תַּהֲרוֹס אֶת־מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים עַל־דְּבַר מַאֲכָל הֵן הַכֹּל טָהוֹר הוּא אֲבָל רַע לָאָדָם אֲשֶׁר יֹאכְלֶנּוּ בְּמִכְשֹׁל לִבּוֹ
21 Besser ist es, kein Fleisch zu essen und keinen Wein zu trinken noch irgend etwas, woran dein Bruder Anstoß nimmt [oder Ärgernis oder schwach wird].	21 טוֹב שֶׁלֹּא־תֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא־תִשְׁתֶּה יָיִן וְלֹא־תַעֲשֶׂה דָבָר אֲשֶׁר יִתְנַגֶּף־בּוֹ אָחִיךָ אוֹ יִכָּשֵׁל אוֹ יֶחֱלָשׁ
22 Hast du eine Glaubensüberzeugung, so behalte sie für. dich selbst vor Gott. Selig, wer sich nicht selbst zu verurteilen braucht bei dem, was er für recht hält!	22 יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה תְּהִי־לְךָ לְבַדְּךָ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יָדִין אֶת־נַפְשׁוֹ בַּדָּבָר אֲשֶׁר כָּשֵׁר בְּעֵינָיו
23 Wer aber unter Zweifel ißt, der ist verurteilt, weil es nicht aus gläubiger Überzeugung geschieht. Alles, was nicht aus gläubiger Überzeugung geschieht, ist Sünde.	23 וַאֲשֶׁר לוֹ סָפֵק בְּאָכְלוֹ נֶאְשָׁם כִּי לֹא עָשָׂה מֵאֱמוּנָה וְכָל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה מִבְּלִי אֱמוּנָה חֵטְא הוּא