Micha 1

Pattloch Bibel	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Das Wort des Herrn, das an Micha aus Moreschet erging in den Tagen der Könige Jotam, Achas und Hiskia von Juda, welches er schaute über Samaria und Jerusalem.	1 דְּבַר־יְהוָה ׀ אֲשֶׁר הָיָה אֶל־מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יֹותָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־חָזָה עַל־שֹׁמְרֹון וִירוּשָׁלִָם
2 Hört, ihr Völker alle, merke auf, Erde, und was sie erfüllt! Der Gebieter und Herr tritt als Kläger gegen euch auf, der Herr von seinem heiligen Tempel her.	2 שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי יְהוִה בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשֹׁו
3 Denn seht, der Herr verläßt seine Stätte, steigt herab und schreitet dahin über die Höhen der Erde!	3 כִּי־הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקֹומֹו וְיָרַד וְדָרַךְ עַל־ [בָּמֹותֵי כ] (בָּמֳתֵי ק) אָרֶץ
4 Die Berge zerschmelzen unter ihm, die Täler zerlaufen wie Wachs vor dem Feuer, wie Wasser, am Abhang ausgeschüttet.	4 וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ כַּדֹּונַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמֹורָד
5 Vom Frevel Jakobs kommt all dies, von der Sünde des Hauses Israel! Was ist der Frevel Jakobs? Nicht etwa Samaria? Und was sind die Höhen Judas? Nicht etwa Jerusalem?	5 בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל־זֹאת וּבְחַטֹּאות בֵּית יִשְׂרָאֵל מִי־פֶשַׁע יַעֲקֹב הֲלֹוא שֹׁמְרֹון וּמִי בָּמֹות יְהוּדָה הֲלֹוא יְרוּשָׁלִָם
6 Ich mache Samaria zum Steinhaufen im Feld, zum Weinberggelände. Ich schütte seine Steine ins Tal, seine Fundamente lege ich bloß.	6 וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרֹון לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה
7 Seine Schnitzbilder werden alle zerschlagen, seine Buhlgeschenke sämtlich im Feuer verbrannt. Alle seine Götzen werde ich zerstören. Denn vom Dirnenlohn sind sie zusammengebracht, und zu Dirnenlohn werden sie wieder!	7 וְכָל־פְּסִילֶיהָ יֻכַּתּוּ וְכָל־אֶתְנַנֶּיהָ יִשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל־עֲצַבֶּיהָ אָשִׂים שְׁמָמָה כִּי מֵאֶתְנַן זֹונָה קִבָּצָה וְעַד־אֶתְנַן זֹונָה יָשׁוּבוּ
8 Darob muß ich klagen und jammern, barfuß gehen und nackt, muß Klage erheben gleich den Schakalen und Trauertöne wie junge Strauße.	8 עַל־זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה [שִׁילַל כ] (שֹׁולָל ק) וְעָרֹום אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנֹות יַעֲנָה
9 Denn heillos ist seine Wunde; ja, sie reicht bis nach Juda; sie rührt bis ans Tor meines Volkes, bis hin nach Jerusalem.	9 כִּי אֲנוּשָׁה מַכֹּותֶיהָ כִּי־בָאָה עַד־יְהוּדָה נָגַע עַד־שַׁעַר עַמִּי עַד־יְרוּשָׁלִָם
10 In Gat jubelt nicht, weint, ja weint nur! In Bet-Aphra wälzt euch im Staub!	10 בְּגַת אַל־תַּגִּידוּ בָּכֹו אַל־תִּבְכּוּ בְּבֵית לְעַפְרָה עָפָר [הִתְפַּלָּשְׁתִּי כ] (הִתְפַּלָּשִׁי׃ ק)
11 Das Horn bläst man euch, ihr Bewohner von Schaphir. Aus ihrer Stadt können nicht mehr heraus die Bewohner von Zaanan. Die Klage von Bet-Ezel: Man nimmt euch den Standort.	11 עִבְרִי לָכֶם יֹושֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה־בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יֹושֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתֹו
12 Wie könnten die Bewohner von Marot Heil erwarten? Denn vom Herrn steigt Unheil herab zu den Toren Jerusalems.	12 כִּי־חָלָה לְטֹוב יֹושֶׁבֶת מָרֹות כִּי־יָרַד רָע מֵאֵת יְהוָה לְשַׁעַר יְרוּשָׁלִָם
13 Rüstet die Wagen für die Gespanne, ihr Bewohner von Lachis! Dieses war der Anfang der Sünde für die Tochter Sion. Denn in dir fanden sich Israels Frevel.	13 רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ יֹושֶׁבֶת לָכִישׁ רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת־צִיֹּון כִּי־בָךְ נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל
14 Gebt deshalb den Scheidebrief an Moreschet-Gat; Bet-Achsib wird zum Trugbach für die Könige von Israel.	14 לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מֹורֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל
15 Der Eroberer wird noch über euch kommen, ihr Bewohner Marechas; nach Adullam wird die Herrlichkeit Israels kommen.	15 עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִי לָךְ יֹושֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד־עֲדֻלָּם יָבֹוא כְּבֹוד יִשְׂרָאֵל
16 Schere dich kahl um deiner geliebten Kinder willen, mache deine Glatze so breit wie die eines Geiers; denn sie werden gefangen von dir weggeführt!	16 קָרְחִי וָגֹזִּי עַל־בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר כִּי גָלוּ מִמֵּךְ׃ ס
	17 וְהִנֵּה כָּל־הַדֹּרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת וּמֵעֵת גָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דֹּרוֹת
	18 וְהֻלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כֹּה הָיָתָה מִרְיָם אִמּוֹ אֹרְשָׂה לְיוֹסֵף וּבְטֶרֶם יָבֹא אֵלֶיהָ נִמְצֵאת הָרָה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
	19 וְיוֹסֵף בַּעְלָהּ הָיָה אִישׁ צַדִּיק וְלֹא אָבָה לְתִתָּהּ לָבוּז וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ לְשַׁלְּחָהּ בַּסָּתֶר
	20 הוּא חשֵׁב כָּזֹאת וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וַיֹּאמַר יוֹסֵף בֶּן־דָּוִד אַל־תִּירָא מִכְּנוֹס אֵלֶיךָ אֵת מִרְיָם אִשְׁתֶּךָ כִּי אֲשֶׁר הֹרָה בָהּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא
	21 וְהִיא יֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת־עַמּוֹ מֵעֲוֺנוֹתֵיהֶם
	22 וַתְּהִי כָל־זֹאת לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָֹה בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר
	23 הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרְאוּ שְׁמוֹ עִמָּנוּאֵל אֲשֶׁר פֵּרוּשׁוֹ הָאֵל עִמָּנוּ
	24 וַיִּיקַץ יוֹסֵף מִשְּׁנָתוֹ וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ מַלְאַךְ יְהוָֹה וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת־אִשְׁתּוֹ
	25 וְלֹא יְדָעָהּ עַד כִּי־יָלְדָה בֵּן אֶת־בְּכוֹרָהּ וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ