Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 11

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה	1 C'era un malato, Lazzaro da Betània, il paese di Maria e di sua sorella Marta.
2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה	2 Maria era quella che aveva unto il Signore con profumo e gli aveva asciugato i piedi con i capelli; Lazzaro, che era ammalato, era suo fratello.
3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא	3 Le due sorelle mandarono a dirgli: "Vedi, Signore, colui che tu ami è ammalato".
4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים	4 Sentito che l'ebbe, Gesù disse: "Questa malattia non è per la morte, ma per la gloria di Dio, affinché per mezzo di essa sia glorificato il Figlio di Dio".
5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר	5 Gesù amava Marta e sua sorella e Lazzaro.
6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם	6 Quando sentì che era ammalato, rimase ancora due giorni nel luogo in cui si trovava.
7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה	7 Solo dopo dice ai discepoli: "Andiamo di nuovo in Giudea".
8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה	8 Gli dicono i discepoli: "Rabbì, poco fa i Giudei cercavano di lapidarti e tu ritorni là?".
9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה	9 Rispose Gesù: "Non sono dodici le ore del giorno? Se uno cammina di giorno, non inciampa, perché vede la luce di questo mondo.
10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו	10 Ma se cammina di notte, inciampa, perché la luce non è in lui".
11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו	11 Detto questo, soggiunse: "Il nostro amico Lazzaro si è addormentato, ma vado a risvegliarlo".
12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע	12 Gli dissero allora i discepoli: "Signore, se è addormentato, si salverà".
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר	13 Gesù però parlava della morte di lui. Essi invece avevano supposto che parlasse del riposo del sonno.
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת	14 Allora Gesù disse loro apertamente: "Lazzaro è morto
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו	15 e godo per voi di non essere stato là, affinché crediate. Ma andiamo da lui!".
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו	16 Disse allora Tommaso, chiamato Didimo, ai condiscepoli: "Andiamo anche noi a morire con lui".
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר	17 Quando Gesù arrivò, trovò che Lazzaro stava nella tomba già da quattro giorni.
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס	18 Betània non è lontana da Gerusalemme se non circa quindici stadi.
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן	19 Ora, molti Giudei si erano recati da Marta e Maria per consolarle del fratello.
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית	20 Marta, quando sentì che Gesù veniva, gli andò incontro. Maria invece stava seduta in casa.
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	21 Marta disse allora a Gesù: "Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto.
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים	22 Ma anche ora so che qualsiasi cosa tu chieda a Dio, egli te la darà".
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך	23 Le dice Gesù: "Tuo fratello risorgerà".
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון	24 Gli risponde Marta: "So che risorgerà nella risurrezione all'ultimo giorno".
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות	25 Le disse Gesù: "Io sono la risurrezione e la vita. Chi crede in me, anche se morisse, vivrà;
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת	26 e chiunque vive e crede in me, non morirà mai. Credi tu a ciò?".
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם	27 Gli dice: "Sì, Signore. Io ho creduto che tu sei il Cristo, il Figlio di Dio, quello che deve venire nel mondo".
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך	28 Detto questo, andò e chiamò sua sorella Maria, dicendole sottovoce: "Il Maestro è qui e ti chiama".
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו	29 Quella, appena udito ciò, si alzò in fretta e andò da lui.
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא	30 Gesù non era arrivato al paese, ma si trovava ancora nel luogo in cui gli era andata incontro Marta.
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה	31 Quando i Giudei, che erano con lei nella casa e la consolavano, videro Maria alzarsi in fretta ed uscire, la seguirono, supponendo che andasse alla tomba per piangervi.
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	32 Maria, giunta al luogo in cui si trovava Gesù, lo vide e si gettò ai suoi piedi dicendogli: "Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto".
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד	33 Gesù allora, come la vide piangere e piangere anche i Giudei venuti con lei, fremette interiormente e si turbò;
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה	34 poi disse: "Dove l'avete posto?". Gli dicono: "Signore, vieni e vedi".
35 ויבך ישוע	35 Gesù pianse.
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו	36 Dicevano allora i Giudei: "Vedi come l'amava!".
37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות	37 Ma alcuni di essi dissero: "Non poteva costui, che ha aperto gli occhi del cieco, fare che questi non morisse?".
38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה	38 Scosso nuovamente da un fremito in se stesso, Gesù viene al sepolcro. Era una grotta e vi era stata posta una pietra.
39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו	39 Dice Gesù: "Levate la pietra". Gli dice Marta, la sorella del morto: "Signore, già puzza... è di quattro giorni...".
40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים	40 Le dice Gesù: "Non ti ho detto che, se credi, vedrai la gloria di Dio?".
41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני	41 Levarono dunque la pietra. Gesù alzò gli occhi e disse: "Padre, ti ringrazio di avermi ascoltato.
42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני	42 Sapevo bene che tu sempre mi ascolti. Ma l'ho detto per la gente che sta attorno, affinché credano che tu mi hai mandato".
43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא	43 Detto questo, gridò a gran voce: "Lazzaro, vieni fuori!".
44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו	44 Uscì fuori il morto, legato piedi e mani con bende e la sua faccia era avvolta con un sudario. Gesù dice loro: "Scioglietelo e lasciatelo andare".
45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו	45 Molti dei Giudei, che erano andati da Maria e avevano visto ciò che aveva fatto, credettero in lui.
46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע	46 Alcuni di essi, invece, andarono dai farisei e raccontarono loro ciò che aveva fatto Gesù.
47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה	47 Allora i sacerdoti-capi e i farisei convocarono il sinedrio e dicevano: "Che cosa facciamo? Quest'uomo compie molti segni!
48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו	48 Se lo lasciamo continuare così, tutti crederanno in lui, verranno i Romani e distruggeranno il luogo e la nazione".
49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה	49 Ma uno di loro, Caifa, che era sommo sacerdote in quell'anno, disse loro: "Voi non capite niente,
50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו	50 né vi rendete conto che è più vantaggioso per voi che muoia un solo uomo per il popolo e non perisca tutta intera la nazione".
51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם	51 Questo però non lo disse da se stesso, ma, essendo sommo sacerdote in quell'anno, profetizzò che Gesù stava per morire per la nazione,
52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים	52 e non per la nazione soltanto, ma anche per radunare insieme nell'unità i figli dispersi di Dio.
53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה	53 Da quel giorno dunque decisero di farlo morire.
54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו	54 Per questo Gesù non si mostrava più in pubblico fra i Giudei, ma se ne andò da lì, in una regione vicina al deserto, in una città chiamata E'fraim, e lì rimase con i suoi discepoli.
55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו	55 Era prossima la Pasqua dei Giudei e salirono molti a Gerusalemme dal paese prima della Pasqua per purificarsi.
56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג	56 Cercavano Gesù e dicevano fra loro, stando nel tempio: "Che ne dite? Non verrà alla festa?".
57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו	57 Ma i sacerdoti-capi e i farisei avevano impartito l'ordine che se qualcuno sapeva dove si trovava, lo denunciasse, così che lo potessero arrestare.