Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה	1 - Era ammalato un certo Lazzaro di Betania, il villaggio di Maria e Marta sorella di lei.
2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה	2 (Maria era colei che unse d'unguento il Signore e gli asciugò i piedi coi suoi capelli, e Lazzaro, suo fratello, era malato).
3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא	3 Le sue sorelle dunque mandarono a dirgli: «Signore, colui che tu ami, è ammalato».
4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים	4 Gesù, udito ciò, rispose: «Questa malattia non è mortale, ma per la gloria di Dio, affinchè per essa sia glorificato il Figliuol di Dio».
5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר	5 Gesù poi voleva bene a Marta, alla sorella di lei Maria e a Lazzaro.
6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם	6 Com'ebbe sentito ch'egli era ammalato, si trattenne ancora due giorni nello stesso luogo.
7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה	7 Poi disse ai discepoli: «Torniamo in Giudea».
8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה	8 I discepoli gli dissero: «Rabbi, i Giudei cercavano or ora di lapidarti e tu vuoi tornare di nuovo colà?».
9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה	9 Gesù rispose: «Non sono forse dodici le ore del giorno? Se uno cammina di giorno, non inciampa, perchè egli vede la luce di questo mondo;
10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו	10 ma se uno cammina di notte inciampa, perchè gli manca la luce».
11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו	11 Egli parlò così, poi soggiunse: «Il nostro amico Lazzaro dorme, ma vado a svegliarlo».
12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע	12 Allora i suoi discepoli dissero: «Signore, se dorme, guarirà».
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר	13 Ora Gesù aveva parlato della morte di lui, mentre essi avevano creduto che parlasse del riposo del sonno.
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת	14 Allora Gesù disse loro apertamente: «Lazzaro è morto,
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו	15 ed io mi rallegro per voi di non essere stato là, affinchè crediate; ma andiamo da lui».
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו	16 A questa parola Tommaso, chiamato Didimo, disse agli altri discepoli: «Andiamo anche noi e moriamo con lui».
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר	17 Gesù dunque arrivò e trovò Lazzaro già da quattro giorni nella tomba.
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס	18 Betania distava da Gerusalemme circa quindici stadii;
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן	19 molti Giudei erano venuti da Marta e da Maria per consolarle del loro fratello.
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית	20 Marta, appena seppe della venuta di Gesù, gli andò incontro, mentre Maria se ne stava in casa.
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	21 Marta disse a Gesù: «Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto;
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים	22 ma ora so che tutto quello che tu domanderai a Dio, Dio te lo concederà».
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך	23 Gesù disse: «Tuo fratello risorgerà».
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון	24 Marta rispose: «So che risusciterà nella resurrezione all'ultimo giorno».
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות	25 Gesù soggiunse: «Io sono la resurrezione e la vita; chi crede in me quand'anche fosse morto vivrà,
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת	26 e chi vive e crede in me non morrà in eterno. Credi tu questo?».
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם	27 Ella rispose: «Sì, Signore, ho sempre creduto che tu sei il Cristo, il Figliuolo di Dio, che sei venuto in questo mondo».
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך	28 Detto questo, se ne andò a chiamare Maria, sua sorella, dicendole piano: «Il Maestro è qua e ti chiama».
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו	29 Non appena ebbe udito, ella si levò e andò a lui,
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא	30 che non era ancora entrato nel villaggio, ma stava tuttora nel luogo dove Marta l'aveva incontrato.
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה	31 I Giudei poi, che erano con essa in casa e la confortavano, quando videro Maria alzarsi in fretta e uscire, la seguirono, dicendo: «Va' al sepolcro a piangere».
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	32 Maria, giunta al luogo dov'era Gesù, al vederlo, si gettò ai suoi piedi e gli disse: «Signore, se tu fossi stato qui, mio fratello non sarebbe morto!».
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד	33 Gesù vedendo lei piangere e con lei piangere anche i Giudei che l'accompagnavano, fremette in ispirito e si turbò.
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה	34 Poi domandò: «Dove l'avete posto?». Gli risposero: «Signore, vieni e vedi».
35 ויבך ישוע	35 E Gesù pianse.
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו	36 Allora i Giudei dissero: «Guarda, quanto l'amava!».
37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות	37 Ma alcuni di loro soggiungevano: «Non poteva costui che aprì gli occhi al cieco nato, fare che questo non morisse?».
38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה	38 Allora Gesù, fremendo di nuovo in se stesso, venne al sepolcro, ch'era una grotta con una pietra sovrapposta ad essa.
39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו	39 Gesù disse: «Togliete la pietra!». E a Marta, la sorella del morto, che gli osservava: «Signore, già puzza, perchè da quattro giorni è lì»,
40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים	40 Gesù rispose: «Non ti ho detto che, se credi, vedrai la gloria di Dio?».
41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני	41 Tolsero dunque la pietra, e Gesù, alzati gli occhi al cielo, disse: «Padre, ti ringrazio d'avermi ascoltato.
42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני	42 Io sapevo che tu mi ascolti sempre, ma l'ho detto per il popolo che mi circonda, affinchè creda che tu mi hai mandato».
43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא	43 E detto questo con gran voce esclamò: «Lazzaro, vieni fuori!».
44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו	44 E il morto uscì; coi piedi e le mani legate da fasce ed il viso coperto da un sudario. Gesù disse loro: «Slegatelo e lasciatelo andare».
45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו	45 Così molti Giudei, venuti da Maria e da Marta, avendo veduto quanto aveva fatto Gesù, credettero in lui.
46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע	46 Ma alcuni di loro andarono dai Farisei e raccontarono quel che Gesù aveva fatto.
47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה	47 I pontefici e i Farisei radunarono pertanto il Sinedrio, e dicevano: «Che facciamo? Quest'uomo opera molti miracoli.
48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו	48 Se lo lasciamo fare tutti crederanno in lui, e verranno i Romani e distruggeranno la nostra città e la nostra nazione».
49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה	49 Allora uno di essi, di nome Caifa, che in quell'anno era sommo sacerdote, disse loro: «Voi non capite nulla
50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו	50 e non riflettete che val meglio che per il popolo muoia un solo uomo, e non perisca l'intera nazione».
51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם	51 Egli disse ciò non da se stesso, ma perchè essendo in quell'anno sommo sacerdote, profetò che Gesù doveva morire per la nazione;
52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים	52 e non soltanto per la nazione, ma anche per raccogliere insieme i figliuoli di Dio dispersi.
53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה	53 Così da quel giorno deliberarono d'ucciderlo.
54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו	54 Perciò Gesù oramai non s'intratteneva in pubblico presso i Giudei; bensì se ne andò nella regione vicina al deserto, in una città di nome Efrem, dove soggiornò coi suoi discepoli.
55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו	55 S'avvicinava frattanto la Pasqua dei Giudei, e molti di quella regione andarono a Gerusalemme prima della Pasqua per purificarsi.
56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג	56 E cercavano di Gesù, e stando nel tempio si domandavano a vicenda: «Che ne dite? Verrà egli alla festa?».
57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו	57 Intanto i Pontefici e i Farisei avevano dato ordine che, se qualcuno sapeva dove fosse, lo riferisse, affinchè lo si potesse prendere.