Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 11

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה	1 Now there was a certain sick man, Lazarus of Bethania, from the town of Mary and her sister Martha.
2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה	2 And Mary was the one who anointed the Lord with ointment and wiped his feet with her hair; her brother Lazarus was sick.
3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא	3 Therefore, his sisters sent to him, saying: “Lord, behold, he whom you love is sick.”
4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים	4 Then, upon hearing this, Jesus said to them: “This sickness is not unto death, but for the glory of God, so that the Son of God may be glorified by it.”
5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר	5 Now Jesus loved Martha, and her sister Mary, and Lazarus.
6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם	6 Even so, after he heard that he was sick, he then still remained in the same place for two days.
7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה	7 Then, after these things, he said to his disciples, “Let us go into Judea again.”
8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה	8 The disciples said to him: “Rabbi, the Jews are even now seeking to stone you. And would you go there again?”
9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה	9 Jesus responded: “Are there not twelve hours in the day? If anyone walks in the daylight, he does not stumble, because he sees the light of this world.
10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו	10 But if he walks in the nighttime, he stumbles, because the light is not in him.”
11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו	11 He said these things, and after this, he said to them: “Lazarus our friend is sleeping. But I am going, so that I may awaken him from sleep.”
12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע	12 And so his disciples said, “Lord, if he is sleeping, he shall be healthy.”
13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר	13 But Jesus had spoken about his death. Yet they thought that he spoke about the repose of sleep.
14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת	14 Therefore, Jesus then said to them plainly, “Lazarus has died.
15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו	15 And I am glad for your sake that I was not there, so that you may believe. But let us go to him.”
16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו	16 And then Thomas, who is called the Twin, said to his fellow disciples, “Let us go, too, so that we may die with him.”
17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר	17 And so Jesus went. And he found that he had already been in the tomb for four days.
18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס	18 (Now Bethania was near Jerusalem, about fifteen stadia.)
19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן	19 And many of the Jews had come to Martha and Mary, so as to console them over their brother.
20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית	20 Therefore, Martha, when she heard that Jesus was arriving, went out to meet him. But Mary was sitting at home.
21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	21 And then Martha said to Jesus: “Lord, if you had been here, my brother would not have died.
22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים	22 But even now, I know that whatever you will request from God, God will give to you.”
23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך	23 Jesus said to her, “Your brother shall rise again.”
24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון	24 Martha said to him, “I know that he shall rise again, at the resurrection on the last day.”
25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות	25 Jesus said to her: “I am the Resurrection and the Life. Whoever believes in me, even though he has died, he shall live.
26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת	26 And everyone who lives and believes in me shall not die for eternity. Do you believe this?”
27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם	27 She said to him: “Certainly, Lord. I have believed that you are the Christ, the Son of the living God, who has come into this world.”
28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך	28 And when she had said these things, she went and called her sister Mary quietly, saying, “The Teacher is here, and he is calling you.”
29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו	29 When she heard this, she rose up quickly and went to him.
30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא	30 For Jesus had not yet arrived in the town. But he was still at that place where Martha had met him.
31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה	31 Therefore, the Jews who were with her in the house and who were consoling her, when they had seen that Mary rose up quickly and went out, they followed her, saying, “She is going to the tomb, so that she may weep there.”
32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי	32 Therefore, when Mary had arrived to where Jesus was, seeing him, she fell down at his feet, and she said to him. “Lord, if you had been here, my brother would not have died.”
33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד	33 And then, when Jesus saw her weeping, and the Jews who had arrived with her weeping, he groaned in spirit and became troubled.
34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה	34 And he said, “Where have you laid him?” They said to him, “Lord, come and see.”
35 ויבך ישוע	35 And Jesus wept.
36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו	36 Therefore, the Jews said, “See how much he loved him!”
37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות	37 But some of them said, “Would not he who opened the eyes of one born blind have been able to cause this man not to die?”
38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה	38 Therefore, Jesus, again groaning from within himself, went to the tomb. Now it was a cave, and a stone had been placed over it.
39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו	39 Jesus said, “Take away the stone.” Martha, the sister of him who had died, said to him, “Lord, by now it will smell, for this is the fourth day.”
40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים	40 Jesus said to her, “Did I not say to you that if you believe, you shall see the glory of God?”
41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני	41 Therefore, they took away the stone. Then, lifting up his eyes, Jesus said: “Father, I give thanks to you because you have heard me.
42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני	42 And I know that you always hear me, but I have said this for the sake of the people who are standing nearby, so that they may believe that you have sent me.”
43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא	43 When he had said these things, he cried in a loud voice, “Lazarus, come out.”
44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו	44 And immediately, he who had been dead went forth, bound at the feet and hands with winding bands. And his face was bound with a separate cloth. Jesus said to them, “Release him and let him go.”
45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו	45 Therefore, many of the Jews, who had come to Mary and Martha, and who had seen the things that Jesus did, believed in him.
46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע	46 But certain ones among them went to the Pharisees and told them the things that Jesus had done.
47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה	47 And so, the high priests and the Pharisees gathered a council, and they were saying: “What can we do? For this man accomplishes many signs.
48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו	48 If we leave him alone, in this way all will believe in him. And then the Romans will come and take away our place and our nation.”
49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה	49 Then one of them, named Caiaphas, since he was the high priest that year, said to them: “You do not understand anything.
50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו	50 Nor do you realize that it is expedient for you that one man should die for the people, and that the entire nation should not perish.”
51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם	51 Yet he did not say this from himself, but since he was the high priest that year, he prophesied that Jesus would die for the nation.
52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים	52 And not only for the nation, but in order to gather together as one the children of God who have been dispersed.
53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה	53 Therefore, from that day, they planned to put him to death.
54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו	54 And so, Jesus no longer walked in public with the Jews. But he went into a region near the desert, to a city which is called Ephraim. And he lodged there with his disciples.
55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו	55 Now the Passover of the Jews was near. And many from the countryside ascended to Jerusalem before the Passover, so that they might sanctify themselves.
56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג	56 Therefore, they were seeking Jesus. And they conferred with one another, while standing in the temple: “What do you think? Will he come to the feast day?”
57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו	57 And the high priests and Pharisees had given an order, so that if anyone would know where he may be, he should reveal it, so that they might apprehend him.