Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 25

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן	1 - Allora il regno de' cieli sarà simile a dieci vergini, le quali, prese le loro lampade, uscirono incontro allo sposo.
2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות	2 Di esse cinque erano stolte e cinque prudenti.
3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן	3 Or le stolte, nel prendere le lampade, non s'eran provvedute d'olio;
4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן	4 le prudenti invece portarono insieme con le lampade, anche l'olio nei vasetti.
5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה	5 Siccome lo sposo tardava, cominciarono a sonnecchiare e si addormentarono.
6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו	6 Sulla mezzanotte s'udì un grido: - Ecco lo sposo, che viene, andategli incontro! -
7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן	7 Si levarono allora tutte quelle vergini e prepararon le lampade.
8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו	8 E le stolte dissero alle prudenti: - Dateci un po' del vostro olio perchè le nostre lampade si spengono. -
9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן	9 Ma le prudenti risposero: - No, che poi non basterebbe nè a noi nè a voi; andatevene piuttosto da quelli che lo vendono e compratene. -
10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת	10 Ma, intanto che esse andavano a comprarne, arrivò lo sposo; e quelle che eran pronte, entraron con lui nella sala delle nozze e l'uscio fu chiuso.
11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו	11 Più tardi, vennero l'altre vergini, dicendo: - Signore, Signore, aprici! -
12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן	12 Ma egli rispose: - In verità vi dico: non vi conosco. -
13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם	13 Vigilate, dunque, poichè non sapete nè il giorno nè l'ora.
14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו	14 Poichè avverrà come di un uomo, il quale sul punto di mettersi in viaggio, chiamò i suoi servi e consegnò loro i suoi beni.
15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם	15 A uno diede cinque talenti, a un altro due e a un altro uno, a ciascuno secondo la sua capacità, e subito partì.
16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות	16 Colui che aveva ricevuto cinque talenti andò subito a trafficarli e ne guadagnò altri cinque.
17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות	17 Allo stesso modo colui che n'aveva ricevuti due, ne guadagnò altri due.
18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו	18 Ma chi ne aveva ricevuto uno, se ne andò a fare una buca in terra e vi sotterrò il denaro del suo padrone.
19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם	19 Dopo molto tempo ritornò il padrone di quei servi e li chiamò a rendere i conti.
20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן	20 Venne chi aveva ricevuto cinque talenti e ne presentò altri cinque, dicendo: - Signore, mi hai affidato cinque talenti, ecco, ne ho guadagnati altri cinque. -
21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	21 Il suo padrone gli rispose: - Va bene, servo buono e fedele; sei stato fedele nel poco, ti darò autorità sul molto; entra nel gaudio del tuo padrone. -
22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן	22 Si presentò poi anche quello che aveva ricevuto due talenti e disse: - Signore, tu mi hai affidato due talenti; ecco, ne ho guadagnati altri due. -
23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	23 Il padrone gli disse: - Va bene, servo buono e fedele; sei stato fedele nel poco, ti darò autorità sul molto; entra nel gaudio del tuo padrone. -
24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת	24 Venne pure quello che aveva ricevuto un solo talento e disse: - Signore, io sapevo che tu sei uomo severo, che mieti dove non hai seminato e raccogli dove non hai sparso;
25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך	25 ebbi paura e andai a nascondere il tuo talento sotterra; eccoti il tuo. -
26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי	26 Ma il padrone gli rispose così: - Servo iniquo e infingardo, sapevi che io mieto dove non ho seminato e raccolgo dove non ho sparso;
27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית	27 dovevi dunque portare il mio denaro ai banchieri, e al mio ritorno avrei ritirato il mio con l'interesse.
28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים	28 Toglietegli perciò il talento e datelo a colui che ne ha dieci;
29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו	29 perchè a chi ha, sarà dato di più ed egli sarà nell'abbondanza; ma a chi non ha, sarà tolto anche quel [poco] che ha.
30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	30 E questo servo inutile gettatelo nelle tenebre esterne; ivi sarà pianto e stridor di denti. - Il giudizio finale
31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו	31 Quando il Figliuol dell'uomo verrà nella sua gloria con tutti gli angeli, allora sederà sul trono della sua gloria.
32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים	32 Tutte le genti saranno adunate innanzi a lui ed egli separerà gli uni dagli altri, come il pastore separa le pecore dai capretti
33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו	33 e metterà le pecore alla sua destra e i capretti alla sinistra.
34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם	34 Allora il Re dirà a quanti saranno alla sua destra: - Venite, o benedetti dal Padre mio; possedete il regno che vi è stato preparato fin dalla fondazione del mondo.
35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני	35 Perchè io ebbi fame e voi mi deste da mangiare; ebbi sete e mi deste da bere; fui pellegrino e m'avete accolto;
36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי	36 fui ignudo e m'avete rivestito; fui infermo e mi visitaste; fui in prigione e mi veniste a trovare. -
37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך	37 Allora i giusti gli domanderanno: - Signore, quando mai ti abbiam visto aver fame e ti abbiam dato da mangiare? e aver sete e ti abbiam dato da bere?
38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך	38 Quando t'abbiam veduto pellegrino e ti abbiamo accolto? o ignudo e ti abbiam rivestito?
39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך	39 Quando mai ti abbiam veduto infermo o in prigione e siam venuti a trovarti? -
40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם	40 E il Re risponderà loro: - In verità vi dico, che tutte le volte che avete fatto qualche cosa a uno di questi minimi tra i miei fratelli, l'avete fatta a me. -
41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו	41 Allora dirà a quelli di sinistra: - Andate via da me, maledetti, nel fuoco eterno, che è preparato per il diavolo e i suoi angeli.
42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי	42 Perchè io ebbi fame e voi non mi deste da mangiare; ebbi sete e non mi deste da bere;
43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי	43 fui pellegrino e non mi avete accolto; ignudo, e non mi rivestiste; infermo e in prigione e non mi veniste a trovare. -
44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך	44 Allora anche costoro domanderanno: - Signore, quando ti abbiam veduto aver fame o sete, o esser pellegrino, o ignudo, o infermo, o in prigione e non ti abbiamo assistito? -
45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם	45 Allora egli risponderà loro: - Io vi dico in verità che tutte le volte che voi non l'avete fatto a uno di questi minimi tra i miei fratelli, non l'avete fatto a me. -
46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם	46 E questi se n'andranno nell'eterno supplizio, i giusti invece alla vita eterna».