Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 25

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן	1 “Then the kingdom of heaven shall be like ten virgins, who, taking their lamps, went out to meet the groom and the bride.
2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות	2 But five of them were foolish, and five were prudent.
3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן	3 For the five foolish, having brought their lamps, did not take oil with them.
4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן	4 Yet truly, the prudent ones brought the oil, in their containers, with the lamps.
5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה	5 Since the bridegroom was delayed, they all fell asleep, and they were sleeping.
6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו	6 But in the middle of the night, a cry went out: ‘Behold, the groom is arriving. Go out to meet him.’
7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן	7 Then all those virgins rose up and trimmed their lamps.
8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו	8 But the foolish ones said to the wise, ‘Give to us from your oil, for our lamps are being extinguished.’
9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן	9 The prudent responded by saying, ‘Lest perhaps there may not be enough for us and for you, it would be better for you to go to the vendors and buy some for yourselves.’
10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת	10 But while they were going to buy it, the groom arrived. And those who were prepared entered with him to the wedding, and the door was closed.
11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו	11 Yet truly, at the very end, the remaining virgins also arrived, saying, ‘Lord, Lord, open to us.’
12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן	12 But he responded by saying, ‘Amen I say to you, I do not know you.’
13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם	13 And so you must be vigilant, because you do not know the day or the hour.
14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו	14 For it is like a man setting out on a long journey, who called his servants and delivered to them his goods.
15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם	15 And to one he gave five talents, and to another two, yet to another he gave one, to each according to his own ability. And promptly, he set out.
16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות	16 Then he who had received five talents went out, and he made use of these, and he gained another five.
17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות	17 And similarly, he who had received two gained another two.
18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו	18 But he who had received one, going out, dug into the earth, and he hid the money of his lord.
19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם	19 Yet truly, after a long time, the lord of those servants returned and he settled accounts with them.
20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן	20 And when he who had received five talents approached, he brought another five talents, saying: ‘Lord, you delivered five talents to me. Behold, I have increased it by another five.’
21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	21 His lord said to him: ‘Well done, good and faithful servant. Since you have been faithful over a few things, I will appoint you over many things. Enter into the gladness of your lord.’
22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן	22 Then he who had received two talents also approached, and he said: ‘Lord, you delivered two talents to me. Behold, I have gained another two.’
23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך	23 His lord said to him: ‘Well done, good and faithful servant. Since you have been faithful over a few things, I will appoint you over many things. Enter into the gladness of your lord.’
24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת	24 Then he who had received one talent, approaching, said: ‘Lord, I know that you are a hard man. You reap where you have not sown, and gather where you have not scattered.
25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך	25 And so, being afraid, I went out and hid your talent in the earth. Behold, you have what is yours.’
26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי	26 But his lord said to him in response: ‘You evil and lazy servant! You knew that I reap where I have not sown, and gather where I have not scattered.
27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית	27 Therefore, you should have deposited my money with the bankers, and then, at my arrival, at least I would have received what is mine with interest.
28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים	28 And so, take the talent away from him and give it the one who has ten talents.
29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו	29 For to everyone who has, more shall be given, and he shall have in abundance. But from him who has not, even what he seems to have, shall be taken away.
30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	30 And cast that useless servant into the outer darkness, where there will be weeping and gnashing of teeth.’
31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו	31 But when the Son of man will have arrived in his majesty, and all the Angels with him, then he will sit upon the seat of his majesty.
32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים	32 And all the nations shall be gathered together before him. And he shall separate them from one another, just as a shepherd separates the sheep from the goats.
33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו	33 And he shall station the sheep, indeed, on his right, but the goats on his left.
34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם	34 Then the King shall say to those who will be on his right: ‘Come, you blessed of my Father. Possess the kingdom prepared for you from the foundation of the world.
35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני	35 For I was hungry, and you gave me to eat; I was thirsty, and you gave me to drink; I was a stranger, and you took me in;
36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי	36 naked, and you covered me; sick, and you visited me; I was in prison, and you came to me.’
37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך	37 Then the just will answer him, saying: ‘Lord, when have we see you hungry, and fed you; thirsty, and given you drink?
38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך	38 And when have we seen you a stranger, and taken you in? Or naked, and covered you?
39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך	39 Or when did we see you sick, or in prison, and visit to you?’
40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם	40 And in response, the King shall say to them, ‘Amen I say to you, whenever you did this for one of these, the least of my brothers, you did it for me.’
41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו	41 Then he shall also say, to those who will be on his left: ‘Depart from me, you accursed ones, into the eternal fire, which was prepared for the devil and his angels.
42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי	42 For I was hungry, and you did not give me to eat; I was thirsty, and you did not give me to drink;
43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי	43 I was a stranger and you did not take me in; naked, and you did not cover me; sick and in prison, and you did not visit me.’
44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך	44 Then they will also answer him, saying: ‘Lord, when did we see you hungry, or thirsty, or a stranger, or naked, or sick, or in prison, and did not minister to you?’
45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם	45 Then he shall respond to them by saying: ‘Amen I say to you, whenever you did not do it to one of these least, neither did you do it to me.’
46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם	46 And these shall go into eternal punishment, but the just shall go into eternal life.”