| 1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח | 1 Mirjam und Aaron redeten wider Moses wegen der kuschitischen Frau, die er sich genommen hatte, daß er eine Kuschitin geheiratet habe. |
| 2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה | 2 Sie sagten: "Hat der Herr denn bloß mit Moses geredet? Hat er nicht auch mit uns gesprochen?" Der Herr aber hörte dies. |
| 3 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה | 3 Der Mann Moses war indes demütig in hohem Maße, mehr als alle Menschen auf Erden. |
| 4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם | 4 Der Herr sprach sofort zu Moses, Aaron und Mirjam: "Geht ihr drei zum Offenbarungszelt!" Die drei gingen hinaus. |
| 5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם | 5 Da stieg der Herr in der Wolkensäule herab, trat unter den Zelteingang und rief Aaron und Mirjam. Die beiden traten vor. |
| 6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו | 6 Dann sprach er: "Hört meine Worte! Ist bei euch ein Prophet des Herrn, so tue ich mich ihm kund in Gesichten und rede mit ihm in Träumen. |
| 7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא | 7 Nicht so bei meinem Knecht Moses! Ihm ist mein ganzes Haus anvertraut. |
| 8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה | 8 Von Mund zu Mund rede ich mit ihm und von Person zu Person, nicht in rätselhaften Worten; die Gestalt des Herrn schaut er. Warum habt ihr euch nicht gescheut, wider meinen Knecht Moses zu reden?" |
| 9 ויחר אף יהוה בם וילך | 9 Des Herrn Zorn entbrannte wider sie. Er ging hinweg. |
| 10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת | 10 Die Wolke wich vom Zelte. Da war Mirjam plötzlich vom Aussatz weiß wie Schnee. Aaron wandte sich zu Mirjam und sah, daß sie aussätzig war. |
| 11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו | 11 Aaron sprach zu Moses: "Bitte, o Herr, laß uns doch nicht dafür büßen, daß wir so töricht gehandelt und gesündigt haben! |
| 12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו | 12 Laß sie doch nicht werden wie ein Kind, das schon beim Verlassen des Mutterleibes nicht mehr lebt, und dessen Fleisch schon halb verwest ist!" |
| 13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה | 13 Da rief Moses zum Herrn und sprach: "Laß sie doch, o Gott, wieder gesund werden!" |
| 14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף | 14 Der Herr sprach zu Moses: "Hätte ihr Vater ihr ins Antlitz gespieen, müßte sie sich da nicht sieben Tage lang schämen? So werde sie sieben Tage lang aus dem Lager ausgesperrt, dann aber wieder aufgenommen." |
| 15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים | 15 Mirjam wurde sieben Tage aus dem Lager ausgesperrt. Das Volk zog nicht weiter, bis Mirjam wieder aufgenommen war. |
| 16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן | 16 Dann brach es von Chazerot auf und lagerte in der Wüste Paran. |
