Genesis 21

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Der Herr nahm sich Saras an, wie er gesagt hatte, und er tat Sara so, wie er versprochen hatte.	1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר
2 Sara wurde schwanger und gebar dem Abraham noch in seinem Alter einen Sohn zu der Zeit, die Gott angegeben hatte.	2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים
3 Abraham nannte den Sohn, den ihm Sara gebar, Isaak.	3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק
4 Als sein Sohn Isaak acht Tage alt war, beschnitt ihn Abraham, wie Gott ihm befohlen hatte.	4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
5 Abraham war hundert Jahre alt, als sein Sohn Isaak zur Welt kam.	5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
6 Sara aber sagte: Gott ließ mich lachen; jeder, der davon hört, wird mit mir lachen.	6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי
7 Wer, sagte sie, hätte Abraham zu sagen gewagt, Sara werde noch Kinder stillen? Und nun habe ich ihm noch in seinem Alter einen Sohn geboren.	7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו
8 Das Kind wuchs heran und wurde entwöhnt. Als Isaak entwöhnt wurde, veranstaltete Abraham ein großes Festmahl.	8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק
9 Eines Tages beobachtete Sara, wie der Sohn, den die Ägypterin Hagar Abraham geboren hatte, umhertollte.	9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק
10 Da sagte sie zu Abraham: Verstoß diese Magd und ihren Sohn! Denn der Sohn dieser Magd soll nicht zusammen mit meinem Sohn Isaak Erbe sein.	10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק
11 Dieses Wort verdross Abraham sehr, denn es ging doch um seinen Sohn.	11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו
12 Gott sprach aber zu Abraham: Sei wegen des Knaben und deiner Magd nicht verdrossen! Hör auf alles, was dir Sara sagt! Denn nach Isaak sollen deine Nachkommen benannt werden.	12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע
13 Aber auch den Sohn der Magd will ich zu einem großen Volk machen, weil auch er dein Nachkomme ist.	13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא
14 Am Morgen stand Abraham auf, nahm Brot und einen Schlauch mit Wasser, übergab beides Hagar, legte es ihr auf die Schulter, übergab ihr das Kind und entließ sie. Sie zog fort und irrte in der Wüste von Beerscheba umher.	14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע
15 Als das Wasser im Schlauch zu Ende war, warf sie das Kind unter einen Strauch,	15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם
16 ging weg und setzte sich in der Nähe hin, etwa einen Bogenschuss weit entfernt; denn sie sagte: Ich kann nicht mit ansehen, wie das Kind stirbt. Sie saß in der Nähe und weinte laut.	16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך
17 Gott hörte den Knaben schreien; da rief der Engel Gottes vom Himmel her Hagar zu und sprach: Was hast du, Hagar? Fürchte dich nicht, Gott hat den Knaben dort schreien gehört, wo er liegt.	17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם
18 Steh auf, nimm den Knaben und halt ihn fest an deiner Hand; denn zu einem großen Volk will ich ihn machen.	18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו
19 Gott öffnete ihr die Augen und sie erblickte einen Brunnen. Sie ging hin, füllte den Schlauch mit Wasser und gab dem Knaben zu trinken.	19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער
20 Gott war mit dem Knaben. Er wuchs heran, ließ sich in der Wüste nieder und wurde ein Bogenschütze.	20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת
21 Er ließ sich in der Wüste Paran nieder und seine Mutter nahm ihm eine Frau aus Ägypten.	21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים
22 Um jene Zeit sagten Abimelech und sein Feldherr Pichol zu Abraham: Gott ist mit dir bei allem, was du unternimmst.	22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה
23 Aber nun schwör mir hier bei Gott, dass du weder mich noch meinen Thronerben noch meine Nachfahren hintergehen wirst. Das gleiche Wohlwollen, das ich dir erwiesen habe, sollst du mir erweisen und dem Land, in dem du dich als Fremder aufhältst.	23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה
24 Abraham erwiderte: Gut, ich will den Eid leisten.	24 ויאמר אברהם אנכי אשבע
25 Abraham stellte aber Abimelech zur Rede wegen des Brunnens, den ihm Abimelechs Knechte weggenommen hatten.	25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך
26 Abimelech antwortete: Ich weiß nicht, wer das getan hat. Du hast es mir noch nicht gemeldet und auch ich habe erst heute davon gehört.	26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום
27 Da nahm Abraham Schafe und Rinder und gab sie Abimelech; so schlossen beide einen Vertrag.	27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית
28 Abraham stellte aber sieben Lämmer der Herde beiseite.	28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן
29 Da fragte ihn Abimelech: Was sollen die sieben Lämmer da, die du beiseite gestellt hast?	29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה
30 Die sieben Lämmer, sagte er, sollst du von mir annehmen als Beweis dafür, dass ich diesen Brunnen gegraben habe.	30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת
31 Darum nannte er den Ort Beerscheba (Siebenbrunn oder Eidbrunn); denn dort leisteten beide einen Eid.	31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם
32 Sie schlossen also zu Beerscheba einen Vertrag. Dann machten sich Abimelech und sein Feldherr Pichol auf und kehrten ins Philisterland zurück.	32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים
33 Abraham aber pflanzte eine Tamariske in Beerscheba und rief dort den Herrn an unter dem Namen: Gott, der Ewige.	33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם
34 Darauf hielt sich Abraham längere Zeit als Fremder im Philisterland auf.	34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים