Evangelho segundo São Lucas 19

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jesus entrou em Jericó e ia atravessando a cidade.	1 ויבוא ויעבר ביריחו
2 Havia aí um homem muito rico chamado Zaqueu, chefe dos recebedores de impostos.	2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר
3 Ele procurava ver quem era Jesus, mas não o conseguia por causa da multidão, porque era de baixa estatura.	3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה
4 Ele correu adiande, subiu a um sicômoro para o ver, quando ele passasse por ali.	4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה
5 Chegando Jesus àquele lugar e levantando os olhos, viu-o e disse-lhe: Zaqueu, desce depressa, porque é preciso que eu fique hoje em tua casa.	5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך
6 Ele desceu a toda a pressa e recebeu-o alegremente.	6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה
7 Vendo isto, todos murmuravam e diziam: Ele vai hospedar-se em casa de um pecador...	7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא
8 Zaqueu, entretanto, de pé diante do Senhor, disse-lhe: Senhor, vou dar a metade dos meus bens aos pobres e, se tiver defraudado alguém, restituirei o quádruplo.	8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים
9 Disse-lhe Jesus: Hoje entrou a salvação nesta casa, porquanto também este é filho de Abraão.	9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא
10 Pois o Filho do Homem veio procurar e salvar o que estava perdido.	10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד
11 Ouviam-no falar. E como estava perto de Jerusalém, alguns se persuadiam de que o Reino de Deus se havia de manifestar brevemente; ele acrescentou esta parábola:	11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים
12 Um homem ilustre foi para um país distante, a fim de ser investido da realeza e depois regressar.	12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב
13 Chamou dez dos seus servos e deu-lhes dez minas, dizendo-lhes: Negociai até eu voltar.	13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי
14 Mas os homens daquela região odiavam-no e enviaram atrás dele embaixadores, para protestarem: Não queremos que ele reine sobre nós.	14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו
15 Quando, investido da dignidade real, voltou, mandou chamar os servos a quem confiara o dinheiro, a fim de saber quanto cada um tinha lucrado.	15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו
16 Veio o primeiro: Senhor, a tua mina rendeu dez outras minas.	16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים
17 Ele lhe disse: Muito bem, servo bom; porque foste fiel nas coisas pequenas, receberás o governo de dez cidades.	17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים
18 Veio o segundo: Senhor, a tua mina rendeu cinco outras minas.	18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים
19 Disse a este: Sê também tu governador de cinco cidades.	19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים
20 Veio também o outro: Senhor, aqui tens a tua mina, que guardei embrulhada num lenço;	20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר
21 pois tive medo de ti, por seres homem rigoroso, que tiras o que não puseste e ceifas o que não semeaste.	21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת
22 Replicou-lhe ele: Servo mau, pelas tuas palavras te julgo. Sabias que sou rigoroso, que tiro o que não depositei e ceifo o que não semeei...	22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי
23 Por que, pois, não puseste o meu dinheiro num banco? Na minha volta, eu o teria retirado com juros.	23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית
24 E disse aos que estavam presentes: Tirai-lhe a mina, e dai-a ao que tem dez minas.	24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים
25 Replicaram-lhe: Senhor, este já tem dez minas!...	25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים
26 Eu vos declaro: a todo aquele que tiver, dar-se-lhe-á; mas, ao que não tiver, ser-lhe-á tirado até o que tem.	26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו
27 Quanto aos que me odeiam, e que não me quiseram por rei, trazei-os e massacrai-os na minha presença.	27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני
28 Depois destas palavras, Jesus os foi precedendo no caminho que sobe a Jerusalém.	28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים
29 Chegando perto de Betfagé e de Betânia, junto do monte chamado das Oliveiras, Jesus enviou dois dos seus discípulos e disse-lhes:	29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר
30 Ide a essa aldeia que está defronte de vós. Entrando nela, achareis um jumentinho atado, em que nunca montou pessoa alguma; desprendei-o e trazei-mo.	30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו
31 Se alguém vos perguntar por que o soltais, responder-lhe-eis assim: O Senhor precisa dele.	31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו
32 Partiram os dois discípulos e acharam tudo como Jesus tinha dito.	32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם
33 Quando desprendiam o jumentinho, perguntaram-lhes seus donos: Por que fazeis isto?	33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר
34 Eles responderam: O Senhor precisa dele.	34 ויאמרו האדון צריך לו
35 E trouxeram a Jesus o jumentinho, sobre o qual deitaram seus mantos e fizeram Jesus montar.	35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע
36 À sua passagem, muitas pessoas estendiam seus mantos no caminho.	36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך
37 Quando já se ia aproximando da descida do monte das Oliveiras, toda a multidão dos discípulos, tomada de alegria, começou a louvar a Deus em altas vozes, por todas as maravilhas que tinha visto.	37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר
38 E dizia: Bendito o rei que vem em nome do Senhor! Paz no céu e glória no mais alto dos céus!	38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים
39 Neste momento, alguns fariseus interpelaram a Jesus no meio da multidão: Mestre, repreende os teus discípulos.	39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך
40 Ele respondeu: Digo-vos: se estes se calarem, clamarão as pedras!	40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים
41 Aproximando-se ainda mais, Jesus contemplou Jerusalém e chorou sobre ela, dizendo:	41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר
42 Oh! Se também tu, ao menos neste dia que te é dado, conhecesses o que te pode trazer a paz!... Mas não, isso está oculto aos teus olhos.	42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך
43 Virão sobre ti dias em que os teus inimigos te cercarão de trincheiras, te sitiarão e te apertarão de todos os lados;	43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך
44 destruir-te-ão a ti e a teus filhos que estiverem dentro de ti, e não deixarão em ti pedra sobre pedra, porque não conheceste o tempo em que foste visitada.	44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך
45 Em seguida, entrou no templo e começou a expulsar os mercadores.	45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו
46 Disse ele: Está escrito: A minha casa é casa de oração! Mas vós a fizestes um covil de ladrões {Is 56,7; Jr 7,11}.	46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים
47 Todos os dias ensinava no templo. Os príncipes dos sacerdotes, porém, os escribas e os chefes do povo procuravam tirar-lhe a vida.	47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו
48 Mas não sabiam como realizá-lo, porque todo o povo ficava suspenso de admiração, quando o ouvia falar.	48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו