Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 10

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים	1 וְלֹא אֲכַחֵד מִכֶּם אֶחָי אֲשֶׁר אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ כֻלָּם תַּחַת הֶעָנָן וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם
2 וכלם נטבלו למשה בענן ובים	2 וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ לְמשֶׁה בֶּעָנָן וּבַיָּם
3 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני	3 וְכֻלָּם אָכְלוּ מַאֲכָל אֶחָד רוּחָנִי
4 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח	4 וְכֻלָּם שָׁתוּ מַשְׁקֶה אֶחָד רוּחָנִי כִּי שָׁתוּ מִן־הַצּוּר הָרוּחָנִי הַהֹלֵךְ עִמָּהֶם וְהַצּוּר הַהוּא הָיָה הַמָּשִׁיחַ
5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר	5 אֲבָל בְּרֻבָּם לֹא רָצָה הָאֱלֹהִים וּפִגְרֵיהֶם נָפְלוּ בַמִּדְבָּר
6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה	6 וְכָל־זֹאת הָיְתָה־לָּנוּ לְמָשָׁל לְבִלְתִּי הִתְאַוֹּת לְרָעָה כַּאֲשֶׁר הִתְאַוּוּ גַּם־הֵמָּה
7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק	7 וְלֹא תִהְיוּ עֹבְדֵי אֱלִילִים כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִקְצָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק
8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש	8 וְלֹא־נִהְיֶה זֹנִים כַּאֲשֶׁר זָנוּ מִקְצָתָם וַיִּפְּלוּ בְּיוֹם אֶחָד שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ
9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים	9 וְלֹא־נְנַסֶּה אֶת־הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר נִסּוּהוּ מִקְצָתָם וַיְאַבְּדוּם הַנְּחָשִׁים
10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית	10 גַּם־לֹא תַלִּינוּ כַּאֲשֶׁר הִלִּינוּ מִקְצָתָם וַיָּמוּתוּ בְּיַד הַמַּשְׁחִית
11 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים	11 כָּל־זֹאת מְצָאָתַם לִהְיוֹת לְמָשָׁל וַתִּכָּתֵב לְמוּסָר לָנוּ אֲשֶׁר־הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ קִצֵּי הָעוֹלָמִים
12 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול	12 לָכֵן הַחשֵׁב שֶׁהוּא נִצָּב יֵרֶא פֶּן־יִפּוֹל
13 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת	13 עֲדַיִן לֹא־בָא עֲלֵיכֶם נִסָּיוֹן אַחֵר בִּלְתִּי אִם־נִסְיוֹן בְּנֵי אָדָם כִּי־נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יַנִּיחַ לְנַסּוֹת אֶתְכֶם לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם כִּי אִם־יִתֵּן עִם־הַנִּסָּיוֹן גַּם־תוֹצְאֹתָיו כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ שְׂאֵת
14 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים	14 עַל־כֵּן חֲבִיבָי נוּסוּ מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים
15 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר	15 כְּמוֹ אֶל־נְבוֹנִים מְדַבֵּר אָנֹכִי וְשִׁפְטוּ אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר אֹמַר
16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח	16 כּוֹס הַבְּרָכָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים הֲלֹא הִיא הִתְחַבְּרוּת דַּם הַמָּשִׁיחַ וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בֹצְעִים הֲלֹא הוּא הִתְחַבְּרוּת גּוּף הַמָּשִׁיחַ
17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד	17 כִּי־לֶחֶם אֶחָד הוּא לָכֵן גַּם־גּוּף אֶחָד אֲנַחְנוּ הָרַבִּים בַּאֲשֶׁר לְכֻלָּנוּ חֵלֶק בַּלֶּחֶם הָאֶחָד
18 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה	18 רְאוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְפִי הַבָּשָׂר הֲלֹא אֹכְלֵי הַזְּבָחִים חַבְרֵי הַמִּזְבֵּחַ הֵמָּה
19 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים	19 וְעַתָּה מָה אֹמַר הֲיֵשׁ מַמָּשׁ בָּאֱלִיל אִם־יֵשׁ מַמָּשׁ בְּזִבְחֵי אֱלִילִים
20 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים	20 אֶלָּא אֵת אֲשֶׁר־יִזְבְּחוּ הַגּוֹיִם לַשֵּׁדִים הֵם זֹבְחִים וְלֹא לֵאלֹהִים וַאֲנִי לֹא אֶחְפֹּץ הֱיֹתְכֶם חֲבֵרִים לַשֵּׁדִים
21 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים	21 לֹא תוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת יַחַד כּוֹס אֲדֹנֵינוּ וְגַם־כּוֹס הַשֵּׁדִים וְלֹא תוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּר אֶל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵינוּ וְגַם אֶל־שֻׁלְחַן הַשֵּׁדִים
22 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו	22 הֲנָעֵז לְהַקְנִיא אֶת־אֲדֹנֵינוּ הֲכִי חֲזָקִים אֲנַחְנוּ מִמֶּנּוּ
23 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה	23 הַכֹּל בִּרְשׁוּתִי אֲבָל אֵין הַכֹּל מוֹעִיל הַכֹּל בִּרְשׁוּתִי אֲבָל אֵין הַכֹּל בֹּנֶה
24 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו	24 אִישׁ אִישׁ אַל־יְבַקֵּשׁ אֶת־תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כִּי אִם־אֶת־תּוֹעֶלֶת רֵעֵהוּ
25 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב	25 כָּל־הַנִּמְכָּר בַּמַּקּוֹלִין אֹתוֹ תֹאכֵלוּ וְאַל־תַּחְקְרוּ מִפְּנֵי מִכְשֹׁל הַלֵּב
26 כי ליהוה הארץ ומלואה	26 כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ
27 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב	27 וְאִם־יִקְרָא אֶתְכֶם אִישׁ מֵאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים וְתִרְצוּ לָלֶכֶת אֵלָיו אָכוֹל תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר־יָשִׂימוּ לִפְנֵיכֶם וְאַל־תַּחְקְרוּ מִפְּנֵי מִכְשׁוֹל הַלֵּב
28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה	28 וְאִישׁ כִּי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם זֶה הוּא זֶבַח אֱלִילִים אַל־תֹּאכְלוּ בַּעֲבוּר הַמּוֹדִיעַ וּמִפְּנֵי מִכְשׁוֹל הַלֵּב כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ
29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר	29 וְהַלֵּב אֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר לֹא לִבְּךָ כִּי אִם־לֵב רֵעֶךָ כִּי לָמָּה־זֶּה תִּשָּׁפֵט חֵרוּתִי עַל־יְדֵי לֵב הָאַחֵר
30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו	30 וְאִם־אֹכֵל אֲנִי בְּתוֹדָה לָמָה אֶהְיֶה מְגֻדָּף עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲנִי מוֹדֶה עָלָיו
31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים	31 לָכֵן אִם תֹּאכְלוּ אוֹ אִם־תִּשְׁתּוּ אוֹ־כֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֹוּ אֶת־הַכֹּל עֲשֹוּ לִכְבוֹד אֱלֹהִים
32 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים	32 וְאַל־תִּתְּנוּ מִכְשׁוֹל לֹא לַיְּהוּדִים וְלֹא לַיְּוָנִים וְלֹא לִקְהִלַּת אֱלֹהִים
33 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו	33 כַּאֲשֶׁר גַּם־אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת רָצוּי לַכֹּל בַּכֹּל וְלֹא אֲבַקֵּשׁ תּוֹעֶלֶת עַצְמִי כִּי־אִם שֶׁל־הָרַבִּים לְמַעַן יִוָּשֵׁעוּ