Isaiah (ישעיה) - Isaia 49

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד	1 Del maestro de coro. De los hijos de Coré. Salmo.
2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון	2 ¡Oídlo, pueblos todos, escuchad, habitantes todos de la tierra,
3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות	3 hijos de Adán, así como hijos de hombre, ricos y pobres a la vez!
4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי	4 Mi boca va a decir sabiduría, y cordura el murmullo de mi corazón;
5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני	5 tiendo mi oído a un proverbio, al son de cítara descubriré mi enigma.
6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו	6 ¿Por qué temer en días de desgracia cuando me cerca la malicia de los que me hostigan,
7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו	7 los que ponen su confianza en su fortuna, y se glorían de su gran riqueza?
8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם	8 ¡Si nadie puede redimirse ni pagar a Dios por su rescate!;
9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת	9 es muy cara la redención de su alma, y siempre faltará,
10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם	10 para que viva aún y nunca vea la fosa.
11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות	11 Se ve, en cambio, fenecer a los sabios, perecer a la par necio y estúpido, y dejar para otros sus riquezas.
12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו	12 Sus tumbas son sus casas para siempre, sus moradas de edad en edad; ¡y a sus tierras habían puesto sus nombres!
13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה	13 El hombre en la opulencia no comprende, a las bestias mudas se asemeja.
14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו	14 Así andan ellos, seguros de sí mismos, y llegan al final, contentos de su suerte. Pausa.
15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה	15 Como ovejas son llevados al seol, los pastorea la Muerte, y los rectos dominarán sobre ellos. Por la mañana se desgasta su imagen, ¡el seol será su residencia!
16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו	16 Pero Dios rescatará mi alma, de las garras del seol me cobrará.
17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו	17 No temas cuando el hombre se enriquece, cuando crece el boato de su casa.
18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך	18 Que a su muerte, nada ha de llevarse, su boato no bajará con él.
19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור	19 Aunque en vida se bendecía a sí mismo - te alaban, porque te has tratado bien -,
20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו	20 irá a unirse a la estirpe de sus padres, que nunca ya verán la luz.
	21 El hombre en la opulencia no comprende, a las bestias mudas se asemeja.