Isaiah (ישעיה) - Isaia 49

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד	1 Au maître de chant. Psaume des fils de Coré.
2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון	2 Écoutez ceci, tous les peuples, tous, prêtez l’oreille, habitants du monde,
3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות	3 enfants du peuple ou fils à papa, le riche aussi bien que le pauvre.
4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי	4 Je veux dire des paroles de sagesse, ce qu’en mon cœur je médite donne à réfléchir.
5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני	5 Je cherche à bien entendre une maxime, puis j’explique mon énigme au son de la cithare.
6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו	6 Pourquoi craindrais-je dans les jours mauvais, quand je vois tout autour les traîtres et leurs méfaits.
7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו	7 Leur assurance vient de leur fortune, eux qui se font gloire de leur grande richesse.
8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם	8 Mais qui rachètera son frère et donnera à Dieu la rançon?
9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת	9 Racheter la vie? C’est bien trop cher, et voilà tout fini à jamais.
10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם	10 Pourraient-ils vivre toujours et ne jamais passer par la tombe?
11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות	11 On voit que le sage meurt, tout comme le fou et l’imbécile. Ils périront, laissant à d’autres leur fortune.
12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו	12 Leur tombe est leur maison définitive, d’âge en âge ils y seront à demeure: leur nom seulement restera sur leurs terres.
13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה	13 L’homme arrivé ne pense plus à rien, comme le bétail, il va à l’abattoir.
14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו	14 Voilà où courent ceux qui comptent sur eux-mêmes, c’est là qu’aboutiront ceux qui s’écoutent parler.
15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה	15 Comme des moutons ils sont parqués au séjour d’en bas, la mort les mène paître et leur impose sa loi. Ils sont le fantasme dissipé au matin, qui rentre chez lui au séjour d’en bas.
16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו	16 Moi, par contre, Dieu me rachètera, il me réclamera au séjour d’en bas.
17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו	17 Ne crains donc pas si tu vois l’homme s’enrichir, et sa maison puissante:
18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך	18 il n’emportera rien de cela à sa mort, sa richesse ne le suivra pas.
19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור	19 Il se félicitait quand il vivait: “On pourra dire que tu t’es fait la vie belle”;
20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו	20 mais il lui faut aller rejoindre ses pères et jamais il ne reverra la lumière.
	21 L’homme arrivé ne pense plus à rien, comme le bétail, il va à l’abattoir.