| 1 O Senhor falou a Moisés, dizendo: | 1 וידבר יהוה אל משה לאמר |
| 2 Faze para ti duas trombetas de prata batida ao martelo, com as quais possas convocar a multidão, quando se houver de levantar o acampamento. | 2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות |
| 3 Quando fizeres soar as duas trombetas, todo o povo se juntará ao pé de ti à porta do tabernáculo da reunião. | 3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד |
| 4 Se tocares uma só, virão a ti os príncipies e os chefes do povo de Israel. | 4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל |
| 5 Se o som for estrepitoso, levantarão os acampamentos os primeiros que estão da parte do oriente. | 5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה |
| 6 Ao segundo toque, porém, de igual som, levantarão as tendas, os que habitam ao meio-dia; do mesmo modo farão os outros, enquanto as trombetas fizerem sinal para a partida. | 6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם |
| 7 Quando se tiver de congregar o povo, tocareis as trombetas, mas não estrepitosamente. | 7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו |
| 8 Os filhos de Aarão, sacerdotes, tocarão as trombetas, e esta lei será perpétua nas vossas gerações. | 8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם |
| 9 Se sairdes do vosso país para fazer guerra contra os inimigos que vos atacam, fareis soar, com estrépito, as trombetas, e o Senhor vosso Deus se lembrará de vós, para vos livrar das mãos de vossos inimigos. | 9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם |
| 10 Nos vossos dias de alegria, nas vossas solenidades, nos dias de festa do principio do mês, tocareis as trombetas, oferecendo os holocaustos e os sacrifícios pacíficos, e fim de que o vosso Deus se lembre de vós. Eu sou o Senhor vosso Deus. | 10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם |
| 11 No dia vinte do segundo mês do segundo ano, levantou-se a nuvem do tabernáculo do testemunho. | 11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת |
| 12 Os filhos de Israel pelas suas turmas partiram do deserto do Sinai, e a nuvem parou no deserto de Faran. | 12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן |
| 13 Os primeiros que levantaram os acampamentos, conforme a ordem do Senhor daria por meio de Moisés, | 13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה |
| 14 foram os filhos de Judá pelas suas turmas: o seu príncipe era Naasson, filho die Aminadab. | 14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב |
| 15 Na tribo dos filhos de Issacar foi príncipe Natanael, filho de Suar. | 15 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער |
| 16 Na tribo de Zabulon era príncipe Eliab, filho de Helon. | 16 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון |
| 17 O tabernáculo foi desarmado, e os filhos de Gerson e de Merari, partiram, levando-o. | 17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן |
| 18 Depois partiram os filhos de Ruben, segundo as suas turmas e a sua ordem; Elisar, filho de Sedeur, era seu principe. | 18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור |
| 19 Na tribo dos filhos de Simeão o príncipe foi Salamiel, filho de Surisedai. | 19 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי |
| 20 Na tribo de Gad era príncipe Eliasaph, filho de Duel. | 20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל |
| 21 Depois partiram os Caatitas, que levavam o santuário. O tabernáculo era sempre levado até chegar ao lugar, onde se devia erigir. | 21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם |
| 22 Levantaram depois os acampamentos os filhos de Efraim pelas suas turmas, dos quais era príncipe Elisama, filho de Amiud. | 22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד |
| 23 Na tribo dos filhos de Manassés era príncipe Gamaliel, filho de Fadassur. | 23 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור |
| 24 Na tribo de Benjamim era chefe Abidan, filho de Gedeão. | 24 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני |
| 25 Os últimos a levantar o acampamento foram os filhos de Dan pelas suas turmas, em cujo exército era príncipe Aiezer, filho de Amisadai. | 25 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי |
| 26 Na tribo dos filhos de Aser o príncipe era Fegiel, filho de Ocran. | 26 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן |
| 27 Na tribo dos filhos de Neftali o príncipe era Aira, filho de Enan. | 27 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן |
| 28 Tais são os acampamentos e as marchas dos filhos de Israel pelas suas turmas, quando se moviam. | 28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו |
| 29 Moisés disse a Hobab, filho de Raquel Madianita, seu parente: Nós partimos para o lugar que o Senhor nos há-de dar; vem connosco, para te fazermos bem, porque o Senhor prometeu bens a Israel. | 29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל |
| 30 Mas ele respondeu-lhe: Não irei contigo, mas voltarei para a minha terra, na qual nasci. | 30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך |
| 31 Moisés disse: Não queiras abandonar-nos, porque tu conheces os lugares em que devemos acampar no deserto, e serás o nosso guia. | 31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים |
| 32 Se vieres connosco, repartiremos contigo das riquezas que o Senhor nos der. | 32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך |
| 33 Partiram do monte do Senhor e caminharam três dias, e a arca da aliança do Senhor ia adiante deles, indicando-lhes nos três dias o lugar para os acampamentos. | 33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה |
| 34 A nuvem do Senhor também estava sobre eles de dia, quando caminhavam. | 34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה |
| 35 Quando se levantava a arca, Moisés dizia: Levanta-te, Senhor, sejam dispersos os teus inimigos, fujam da tua face os que te aborrecem. | 35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך |
| 36 Quando, porém, se depunha, dizia: Volta, Senhor, para a multidão de Israel. | 36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל |
