І Тимотея 2

Біблія	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Передусім, отже, благаю, щоб відбувалися прохання, молитви, благання, подяки за всіх людей,	1 וְעַתָּה קֹדֶם כָּל־דָּבָר אֲבַקְשָׁה מִכֶּם לָשֵׂאת תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת וְתוֹדוֹת בְּעַד כָּל־בְּנֵי אָדָם
2 за царів і за всіх тих, що стоять при владі, щоб нам тихо та спокійно вести життя з усією побожністю та пристойністю.	2 בְּעַד הַמְּלָכִים וְכָל־הַשַּׁלִּיטִים לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי הַשְׁקֵט וָבֶטַח בְּכָל־חֲסִידוּת וָישֶׁר
3 Це добре й приємне в очах нашого Спаса Бога,	3 כִּי־כֵן טוֹב וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ
4 який хоче, щоб усі люди спаслися і прийшли до розуміння правди.	4 אֲשֶׁר חֶפְצוֹ שֶׁיִּוָּשְׁעוּ כָּל־בְּנֵי הָאָדָם וְיַגִּיעוּ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת
5 Один бо Бог, один також і посередник між Богом та людьми — чоловік Христос Ісус,	5 כִּי אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים וְאֶחָד הוּא הָעֹמֵד בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין בְּנֵי אָדָם הוּא בֶן־אָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ
6 що дав себе самого як викуп за всіх: свідоцтво свого часу,	6 אֲשֶׁר נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד כֹּל וְזֹאת הָעֵדוּת הַבָּאָה בְעִתָּהּ
7 на що я був поставлений проповідником та апостолом, — правду кажу, не обманюю, — учителем поган у вірі й правді.	7 אֲשֶׁר אֲנִי הָפְקַדְתִּי לָהּ לְכָרוֹז וּלְשָׁלִיחַ אֱמֶת אֲנִי אֹמֵר בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא אֲשַׁקֵּר מוֹרֵה הַגּוֹיִם בֶּאֱמוּנָה וּבֶאֱמֶת
8 Я хочу, отже, щоб мужі молилися на всякому місці, зводивши до неба чисті руки, без гніву й суперечки.	8 לָכֵן רְצוֹנִי שֶׁיִּתְפַּלְלוּ הָאֲנָשִׁים בְּכָל־מָקוֹם וְיִשְׂאוּ יְדֵיהֶם קֹדֶשׁ בְּלִי־כַעַס וּמָדוֹן
9 Так само й жінки, в убранні пристойнім, хай себе прикрашають сором’язливістю і скромністю, не заплітуванням волосся, не золотом чи перлами, чи шатами дорогоцінними,	9 וְכֵן גַּם־הַנָּשִׁים תִּתְיַפֶּינָה בְּתִלְבּשֶׁת נָאָה עִם־בּשֶׁת פָּנִים וּצְנִיעוּת לֹא בְּמַחְלְפוֹת הָרֹאשׁ לֹא בְזָהָב לֹא בִפְנִינִים וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים
10 але ділами добрими, як це годиться жінкам, що визнають благочестя.	10 אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהוּא הָגוּן לַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶן יִרְאַת אֱלֹהִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים
11 Жінка нехай учиться мовчки, в повній покорі.	11 הָאִשָּׁה תִּלְמַד דּוּמָם בְּכָל־הַכְנָעָה
12 Навчати жінці я не дозволяю, ані коверзувати чоловіком, — їй бути тихомирною!	12 וְאֵינֶנִּי נֹתֵן רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְלַמֵּד אַף לֹא־לְהִתְנַשֵּׂא עַל־הָאִישׁ אֶלָּא תִדּוֹם
13 Адам бо спершу був створений, а Ева потім.	13 כִּי אָדָם נוֹצַר בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרָיו חַוָּה
14 І Адам не був зведений, жінка ж, зведена, завинила.	14 וְאָדָם לֹא נִפְתָּה כִּי הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמַּשִּׁיא וַתָּבֹא לִידֵי עֲבֵרָה
15 Однак, вона спасеться, народжувавши дітей, якщо перебуватиме у вірі, любові та святості зо скромністю.	15 אֲבָל תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ בָּנִים אִם תַּעֲמֹד בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה וּבַקְּדֻשָּׁה עִם־הַצְּנִיעוּת
	16 וַתְּהִי־לוֹ תוֹכַחַת עַל־חַטָּאתוֹ כִּי הַבְּהֵמָה הָאִלֶּמֶת דִּבְּרָה בְקוֹל־אָדָם וַתַּעְצֹר בְּאִוֶּלֶת הַקֹּסֵם
	17 בְּאֵרוֹת בְּלִי־מַיִם הֵמָּה עָבִים נִדָּפִים בִּסְעָרָה אֲשֶׁר שָׁמוּר לָהֶם חשֶׁךְ־אֲפֵלָה לְעוֹלָם
	18 כִּי בְּדַבְּרָם בְּגֵאוּת דִּבְרֵי שָׁוְא יָצוּדוּ בְּתַאֲוֺת הַבָּשָׂר עַל־יְדֵי זִמָּתָם אֵת אֲשֶׁר אַךְ־נִמְלְטוּ מִידֵי הַהֹלְכִים בְּדֶרֶךְ תּוֹעָה
	19 חֵרוּת יַבְטִיחוּ לָהֶם וְהֵם בְּעַצְמָם עֲבָדִים לַשָּׁחַת כִּי הָאִישׁ עֶבֶד לַאֲשֶׁר נִכְבַּשׁ מִמֶּנּוּ
	20 כִּי אַחֲרֵי הִמָּלְטָם מִטֻּמְאֹת הָעוֹלָם בְּדַעַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אִם־שָׁבוּ וְהָטְבְּעוּ בְתוֹכָן וְנִכְבָּשׁוּ אַחֲרִיתָם תִּהְיֶה רָעָה מֵרֵאשִׁיתָם
	21 טוֹב הָיָה לָהֶם לֹא לָדַעַת אֶת־דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר יְדָעֻהוּ וְנָסֹגוּ אָחוֹר מִן־הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָהֶם
	22 וַיִּקֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הָאֱמֶת הַכֶּלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ וְהַחֲזִיר עֹלֶה מִן־הָרַחְצָה לְהִתְגֹּלֵל בָּרָפֶשׁ