II Petri 1

VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Simon Petrus, servus et apostolus Jesu Christi, iis qui coæqualem nobiscum sortiti sunt fidem in justitia Dei nostri, et Salvatoris Jesu Christi.	1 שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּשְׁלִיחוֹ אֶל־אֲשֶׁר קִבְּלוּ אֱמוּנָה יְקָרָה כְּשֶׁלָּנוּ בְּצִדְקַת אֱלֹהֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
2 Gratia vobis, et pax adimpleatur in cognitione Dei, et Christi Jesu Domini nostri :	2 חֶסֶד וְשָׁלוֹם יִהְיוּ לָכֶם לְמַכְבִּיר בְּדַעַת הָאֱלֹהִים וְיֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ
3 Quomodo omnia nobis divinæ virtutis suæ, quæ ad vitam et pietatem donata sunt, per cognitionem ejus, qui vocavit nos propria gloria, et virtute,	3 בַּאֲשֶׁר גְּבוּרָתוֹ הָאֱלֹהִית נָתְנָה לָּנוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר לַחַיִּים וְלַחֲסִידוּת עַל־יְדֵי דַעַת הַקּוֹרֵא אֹתָנוּ בִּכְבוֹדוֹ וְחֵילוֹ
4 per quem maxima, et pretiosa nobis promissa donavit : ut per hæc efficiamini divinæ consortes naturæ : fugientes ejus, quæ in mundo est, concupiscentiæ corruptionem.	4 אֲשֶׁר בָּהֶם נָתַן־לָנוּ הַבְטָחוֹת גְּדֹלוֹת מְאֹד וִיקָרוֹת לְמַעַן תִּקְחוּ עַל־יָדָן חֵלֶק בְּטֶבַע אֱלֹהִים בְּהִמָּלֶטְכֶם מִכִּלְיוֹן הַתַּאֲוָה אֲשֶׁר בָּעוֹלָם
5 Vos autem curam omnem subinferentes, ministrate in fide vestra virtutem, in virtute autem scientiam,	5 בַּעֲבוּר זֹאת הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַעֲמִיד בֶּאֱמוּנַתְכֶם אֶת־הַצְּדָקָה וּבַצְּדָקָה אֶת־הַדָּעַת
6 in scientia autem abstinentiam, in abstinentia autem patientiam, in patientia autem pietatem,	6 וּבַדַּעַת אֶת־הַפְּרִישׁוּת וּבַפְּרִישׁוּת אֶת־הַסַּבְלָנוּת וּבַסַּבְלָנוּת אֶת־הַחֲסִידוּת
7 in pietate autem amorem fraternitatis, in amore autem fraternitatis caritatem.	7 וּבַחֲסִידוּת אֶת־הָאַחֲוָה וּבָאַחֲוָה אֶת־הָאַהֲבָה
8 Hæc enim si vobiscum adsint, et superent, non vacuos nec sine fructu vos constituent in Domini nostri Jesu Christi cognitione.	8 כִּי אִם־אֵלֶּה תִמָּצֶאנָה וְתִרְבֶּינָה בָכֶם לֹא־תִתֵּנָּה אֶתְכֶם לִהְיוֹת בְּטֵלִים וּבְלֹא־עֲשׂוֹת פְּרִי לְדַעַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
9 Cui enim non præsto sunt hæc, cæcus est, et manu tentans, oblivionem accipiens purgationis veterum suorum delictorum.	9 כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין־אֵלֶּה לּוֹ עִוֵּר הוּא קְצַר הָרְאוּת וְשָׁכֵחַ אֶת־טָהֳרָתוֹ מֵחַטֹּאתָיו הָרִאשֹׁנוֹת
10 Quapropter fratres, magis satagite ut per bona opera certam vestram vocationem, et electionem faciatis : hæc enim facientes, non peccabitis aliquando.	10 לָכֵן אַחַי הוֹסִיפוּ וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְחַזֵּק אֶת־קְרִיאַתְכֶם וּבְחִירַתְכֶם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּי בַּעֲשׂוֹתְכֶם זֹאת כָּשׁוֹל לֹא תִכָּשֵׁלוּ
11 Sic enim abundanter ministrabitur vobis introitus in æternum regnum Domini nostri et Salvatoris Jesu Christi.	11 כִּי־כֵן יִפָּתַח לִפְנֵיכֶם לָרְוָחָה הַמָּבוֹא אֶל־מַלְכוּת עוֹלָם אֲשֶׁר לַאֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
12 Propter quod incipiam vos semper commonere de his : et quidem scientes et confirmatos vos in præsenti veritate.	12 עַל־כֵּן לֹא אֶחְדַּל לְהַזְכִּירְכֶם עַל־אֵלֶּה בְּכָל־עֵת גַּם־כִּי יְדַעְתֶּם וְהִתְכּוֹנַנְתֶּם בָּאֱמֶת אֲשֶׁר הִיא לְפָנֵינוּ
13 Justum autem arbitror quamdiu sum in hoc tabernaculo, suscitare vos in commonitione :	13 וְאֶחֱשֹׁב כִּי־נָכוֹן לְהַזְכִּיר וּלְהָעִיר אֶתְכֶם כָּל־יְמֵי הֱיוֹתִי בַּמִּשְׁכָּן הַזֶּה
14 certus quod velox est depositio tabernaculi mei secundum quod et Dominus noster Jesus Christus significavit mihi.	14 בַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי כִּי מַהֵר יֶעְתַּק מִשְׁכָּנִי כַּאֲשֶׁר גַּם־גִּלָּה־לִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
15 Dabo autem operam et frequenter habere vos post obitum meum, ut horum memoriam faciatis.	15 וְאֶשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם תָּמִיד גַּם־אַחֲרֵי פְטִירָתִי זִכְרוֹן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
16 Non enim doctas fabulas secuti notam fecimus vobis Domini nostri Jesu Christi virtutem et præsentiam : sed speculatores facti illius magnitudinis.	16 כִּי הוֹדַעְנוּ אֶתְכֶם גְּבוּרַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבֹאוֹ לֹא בְלֶכְתֵּנוּ אַחֲרֵי הַגָּדוֹת מְחֻכָּמוֹת כִּי אִם־רֹאוֹת הָיוּ עֵינֵינוּ אֶת־גְּדֻלָּתוֹ
17 Accipiens enim a Deo Patre honorem et gloriam, voce delapsa ad eum hujuscemodi a magnifica gloria : Hic est Filius meus dilectus, in quo mihi complacui, ipsum audite.	17 כִּי לָקַח מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב יְקָר וְכָבוֹד בְּבֹא אֵלָיו קוֹל מִתּוֹךְ הַדְרַת כְּבוֹדוֹ לֵאמֹר זֶה בְּנִי יְדִידִי רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ
18 Et hanc vocem nos audivimus de cælo allatam, cum essemus cum ipso in monte sancto.	18 וְאֶת־הַקּוֹל הַזֶּה שָׁמַעְנוּ בְאָזְנֵינוּ יֹצֵא מִשָּׁמָיִם בִּהְיוֹתֵנוּ עִמּוֹ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ
19 Et habemus firmiorem propheticum sermonem : cui benefacitis attendentes quasi lucernæ lucenti in caliginoso loco donec dies elucescat, et lucifer oriatur in cordibus vestris :	19 וְעַתָּה דְּבַר הַנְּבוּאָה יוֹתֵר קַיָּם אִתָּנוּ וַהֲטִיבֹתֶם עֲשׂוֹת אֲשֶׁר שַׁתֶּם לִבְּכֶם אֵלָיו כְּמוֹ אֶל־נֵר מֵאִיר בִּמְקוֹם אֹפֶל עַד־כִּי יִבָּקַע אוֹר הַיּוֹם וְזָרַח כּוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּלְבַבְכֶם
20 hoc primum intelligentes quod omnis prophetia Scripturæ propria interpretatione non fit.	20 וְזֹאת תֵּדְעוּ רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר כָּל־נְבוּאַת הַמִּקְרָא אֵינֶנָּה תְלוּיָה בְּפִתְרוֹן אָדָם מִלִּבּוֹ
21 Non enim voluntate humana allata est aliquando prophetia : sed Spiritu Sancto inspirati, locuti sunt sancti Dei homines.	21 כִּי מֵעוֹלָם לֹא־יָצְאָה נְבוּאָה בִּרְצוֹן הָאָדָם כִּי אִם־בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר נְשָׂאָם דִּבְּרוּ אַנְשֵׁי אֱלֹהִים הַקְּדשִׁים