Lucas 19

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Et ingressus perambulabat Jericho.	1 ויבוא ויעבר ביריחו
2 Et ecce vir nomine Zachæus : et hic princeps erat publicanorum, et ipse dives :	2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר
3 et quærebat videre Jesum, quis esset : et non poterat præ turba, quia statura pusillus erat.	3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה
4 Et præcurrens ascendit in arborem sycomorum ut videret eum : quia inde erat transiturus.	4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה
5 Et cum venisset ad locum, suspiciens Jesus vidit illum, et dixit ad eum : Zachæe, festinans descende : quia hodie in domo tua oportet me manere.	5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך
6 Et festinans descendit, et excepit illum gaudens.	6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה
7 Et cum viderent omnes, murmurabant, dicentes quod ad hominem peccatorem divertisset.	7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא
8 Stans autem Zachæus, dixit ad Dominum : Ecce dimidium bonorum meorum, Domine, do pauperibus : et si quid aliquem defraudavi, reddo quadruplum.	8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים
9 Ait Jesus ad eum : Quia hodie salus domui huic facta est : eo quod et ipse filius sit Abrahæ.	9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא
10 Venit enim Filius hominis quærere, et salvum facere quod perierat.	10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד
11 Hæc illis audientibus adjiciens, dixit parabolam, eo quod esset prope Jerusalem : et quia existimarent quod confestim regnum Dei manifestaretur.	11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים
12 Dixit ergo : Homo quidam nobilis abiit in regionem longinquam accipere sibi regnum, et reverti.	12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב
13 Vocatis autem decem servis suis, dedit eis decem mnas, et ait ad illos : Negotiamini dum venio.	13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי
14 Cives autem ejus oderant eum : et miserunt legationem post illum, dicentes : Nolumus hunc regnare super nos.	14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו
15 Et factum est ut rediret accepto regno : et jussit vocari servos, quibus dedit pecuniam, ut sciret quantum quisque negotiatus esset.	15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו
16 Venit autem primus dicens : Domine, mna tua decem mnas acquisivit.	16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים
17 Et ait illi : Euge bone serve, quia in modico fuisti fidelis, eris potestatem habens super decem civitates.	17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים
18 Et alter venit, dicens : Domine, mna tua fecit quinque mnas.	18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים
19 Et huic ait : Et tu esto super quinque civitates.	19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים
20 Et alter venit, dicens : Domine, ecce mna tua, quam habui repositam in sudario :	20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר
21 timui enim te, quia homo austerus es : tollis quod non posuisti, et metis quod non seminasti.	21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת
22 Dicit ei : De ore tuo te judico, serve nequam. Sciebas quod ego homo austerus sum, tollens quod non posui, et metens quod non seminavi :	22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי
23 et quare non dedisti pecuniam meam ad mensam, ut ego veniens cum usuris utique exegissem illam ?	23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית
24 Et astantibus dixit : Auferte ab illo mnam, et date illi qui decem mnas habet.	24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים
25 Et dixerunt ei : Domine, habet decem mnas.	25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים
26 Dico autem vobis, quia omni habenti dabitur, et abundabit : ab eo autem qui non habet, et quod habet auferetur ab eo.	26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו
27 Verumtamen inimicos meos illos, qui noluerunt me regnare super se, adducite huc : et interficite ante me.	27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני
28 Et his dictis, præcedebat ascendens Jerosolymam.	28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים
29 Et factum est, cum appropinquasset ad Bethphage et Bethaniam, ad montem qui vocatur Oliveti, misit duos discipulos suos,	29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר
30 dicens : Ite in castellum quod contra est : in quod introëuntes, invenietis pullum asinæ alligatum, cui nemo umquam hominum sedit : solvite illum, et adducite.	30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו
31 Et si quis vos interrogaverit : Quare solvitis ? sic dicetis ei : Quia Dominus operam ejus desiderat.	31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו
32 Abierunt autem qui missi erant : et invenerunt, sicut dixit illis, stantem pullum.	32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם
33 Solventibus autem illis pullum, dixerunt domini ejus ad illos : Quid solvitis pullum ?	33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר
34 At illi dixerunt : Quia Dominus eum necessarium habet.	34 ויאמרו האדון צריך לו
35 Et duxerunt illum ad Jesum. Et jactantes vestimenta sua supra pullum, imposuerunt Jesum.	35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע
36 Eunte autem illo, substernebant vestimenta sua in via :	36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך
37 et cum appropinquaret jam ad descensum montis Oliveti, cœperunt omnes turbæ discipulorum gaudentes laudare Deum voce magna super omnibus, quas viderant, virtutibus,	37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר
38 dicentes : Benedictus, qui venit rex in nomine Domini : pax in cælo, et gloria in excelsis.	38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים
39 Et quidam pharisæorum de turbis dixerunt ad illum : Magister, increpa discipulos tuos.	39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך
40 Quibus ipse ait : Dico vobis, quia si hi tacuerint, lapides clamabunt.	40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים
41 Et ut appropinquavit, videns civitatem flevit super illam, dicens :	41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר
42 Quia si cognovisses et tu, et quidem in hac die tua, quæ ad pacem tibi : nunc autem abscondita sunt ab oculis tuis.	42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך
43 Quia venient dies in te : et circumdabunt te inimici tui vallo, et circumdabunt te : et coangustabunt te undique :	43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך
44 et ad terram prosternent te, et filios tuos, qui in te sunt, et non relinquent in te lapidem super lapidem : eo quod non cognoveris tempus visitationis tuæ.	44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך
45 Et ingressus in templum, cœpit ejicere vendentes in illo, et ementes,	45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו
46 dicens illis : Scriptum est : Quia domus mea domus orationis est : vos autem fecistis illam speluncam latronum.	46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים
47 Et erat docens quotidie in templo. Principes autem sacerdotum, et scribæ, et princeps plebis quærebant illum perdere :	47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו
48 et non inveniebant quid facerent illi. Omnis enim populus suspensus erat, audiens illum.	48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו